שתף קטע נבחר

"לארי קראון": לזכר ימי התום, הנקס

ממרומי מעמדו כאחד השחקנים הנערצים בהוליווד, מתבזה טום הנקס ב"לארי קראון", כבמאי, תסריטאי ואף כשחקן. גם ג'וליה רוברטס לא מצילה את הקומדיה הרומנטית הלא משכנעת הזו


טום הנקס הוא כוכב אהוב, מפיק מצליח, זוכה שני אוסקרים ופעיל פוליטי בפרופיל גבוה. מכלול זה, הממקם אותו בפסגת האצולה ההוליוודית, נובע באופן טבעי מהפרסונה הקולנועית שלו כמי שהוא "גם מנהיג, גם סחבק".  

 

הנקס מעולם לא התיימר להקרין עוצמה מוסרית גברית ונחושה נוסח ג'ון ויין, אלא יותר כמו זו של ג'יימס סטיוארט בגרסת פרנק קאפרה ("מר סמית' הולך לוושינגטון" ו"אלו חיים נפלאים"). ב"אפולו 13", "להציל את טוראי ראיין" וסדרת "צעצוע של סיפור", הנקס עיצב דמויות שהיושרה והפשטות שלהן הופכת אותם למנהיגים טבעיים.
 
כריזמה שקטה זו פעלה באופן אבסורדי אפילו בדמותו של פורסט גאמפ בעל האינטליגנציה הגבולית. הוא רץ בלי לעצור, בלי לחשוב על תכלית ויעד, ומאחוריו מתעצבת תנועת הג'וגינג של שנות ה-80.

 

שחקן בתוך עצמו הוא גר

אבל לג'יימס סטיוארט היה בשנות ה-50 במאי כמו אלפרד היצ'קוק שהסיט באופן מתוחכם את הפרסונה המוקדמת למחוזות אפלים ומסוכסכים יותר. "חלון אחורי" ו"ורטיגו" הפכו לשני תפקידיו הגדולים ביותר. האם ישנו במאי שיידע לגאול את הנקס ממחזור עצל של הדמויות שהקנו לו את תהילתו?


הנקס וג'וליה רוברטס על הטוסטוס. ענווה מזויפת

 

הנקס עצמו, הבמאי והתסריטאי השותף של "לארי קראון" ("Larry Crowne"), בוודאי אינו מסוגל לעשות זאת. הוא מעדיף לעצב מעשייה קומית רומנטית על "אדם פשוט", שבצוק העיתים הכלכלי מנסה להפוך את לימוני החיים ללימונדה. הנקס השחקן עשה כברת דרך ארוכה מכדי שיוכל לשחק דמות זו בצורה אמינה. כאשר כוכב-על עשיר ומפורסם מתכופף ממרום מעמדו לדמות פשוטה זו, מה שנותר הוא ענווה מזויפת והתחסדות מיופייפת. חבל שהנקס, אשר עושה בסרט זה את עבודתו השניה כבמאי-תסריטאי, לא הכיר בכך.

 

לארי קראון (הנקס), שירת במשך שנים רבות כטבח בצי, ועם חזרתו ליבשה הפך לעובד מעורך בחנות דמוית וולמארט. מונטאז' הפתיחה מבהיר על רקע המוזיקה העליזה, כי עבודה זו יכולה להיות הנאה מתמשכת, השתעשעות תמידית בגן המשחקים של מכירות קמעונאיות.

 

אושרו של קראון נקטע עם פיטוריו. מסתבר שללא רקע אקדמי, אין לו פוטנציאל התקדמות לשדרה הניהולית של החברה, ולכן הוא הראשון בתור המפוטרים. מי ידע שלמקג'ובים האמריקאים יש סף כניסה כה גבוה.


טוס, טוס מפה. הנקס עם "מלאכי הגיהנום"

 

גירושיו מאשתו (על מה ולמה – פרט אחד מתוך רבים שאינם מוסברים בסרט), הותירו אותו עם מחצית בית עליו הוא משלם משכנתה שכעת קורסת. הוא יכול להיכנע לייאוש או למכור את המכונית זוללת הדלק ולקנות טוסטוס. הנקס העממיקו נע בקלילות על הכלי הפושטי ללימודים בקולג' שיאפשרו לו להמציא את עצמו מחדש.

 

הנקס, אבל לא ת'נקס

התסריט המרושל נכתב במשותף יחד עם ניה ורדאלוס, היוצרת של "החתונה היוונית שלי" (2002), סרט שהופק על ידי הנקס ואשתו ריטה וילסון. לאחר הצלחה מפתיעה זו, ורדאלוס כתבה וביימה עוד שלוש קומדיות נפל שהופקו על ידו הנקס. אם הוא עד עכשיו לא למד לקח, כנראה שמגיע לו העונש של שיתוף פעולה יצירתי עם אישה בלתי מוכשרת זו.

 

כמעט אין דבר שעובד בסרט. זוהי קומדיה רומנטית לא משכנעת שבה מתפתחת מערכת יחסים בין הגיבור ובין מרסדס טאינוט (ג'וליה רוברטס) המרצה בקורס לאמנות הדיבור בפני קהל. למרסדס יש בעל עלוב נפש בשם דין (בריאן קרנסטון המצוין ב"שובר שורות" בתפקיד מיותר), מרצה שהפך לסופר שעובד מהבית, בעיקר בגלישה באתרים "מלוכלכים". מרסדס בתגובה, מטפחת תחביב של אלכוהוליסטית בהרצה. יש רמיזות לאפיקים קודרים, אבל הסרט מזדרז להישיר מבט לעליצות מלאכותית ולא משכנעת.


הנקס ורוברטס. הזוגיות הקולנועית לא מצדיקה את עצמה

 

קראון מוצא חן בעיניה של בחורה אפרו-אמריקאית צעירה וחמודה בשם טליה (גוגו מ'בטה-רו). אשר מחליטה לעשות לו מייק-אובר אופנתי וחברתי. היא מצרפת אותו,

בסצנה מביכה במיוחד, לחבורת רוכבי טוסטוסים רב-גזעית ונטולת גזעיות.

 

החבר של טליה, דל גווארדו (וילמר ולדראמה, פז מ"מופע שנות ה-70), יגניב מבטי קנאה בקראון קשישא שמא יגנוב את חברתו. עצם הרעיון של חבורת "מלאכי הגהנום סימפטיים על טוסטוסים" זועק מחוסר אמינות. הדמויות של טליה ודל גווארדו הם לא יותר מתכונת אופי בודדת בין גרשיים.

 

כשכל המהלך העלילתי מפוקפק, כמעט כל דמויות המשנה כתובות רע (כולל שתי דוגמאות למוטיב הסידקיק השחור המצוות לגיבורי הסרט), אפילו הכריזמה של שני כוכבים כמו הנקס ורוברטס לא יכולה להועיל יותר מדי. שיתוף הפעולה השני ביניהם (אחרי "מלחמתו של צ'ארלי וילסון") הוא רגע בקריירה שאיש מהם לא ירצה לזכור.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים