שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סערת חוק החרם: כל הסוגיות המשפטיות
    אחרי שאושר ולפני הדיון בבג"ץ, הגיע הזמן לדעת מהן משמעויותיו והשלכותיו של "חוק החרם". וגם מה הקשר לארה"ב? מומחים מסבירים
    חוק החרם, שאושר שלשום (יום ב') בכנסת, חולל סערה גדולה והמון חילוקי דעות. אבל מה בכלל המשמעויות שעומדות מאחורי חוק החרם? או בשמו המלא "חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם". מומחים למשפט חוקתי מסבירים.

     

    מה בדיוק נחשב לעבירה על פי החוק הזה?

    החוק לא קובע עבירות פליליות. הוא מאפשר לאנשים פרטיים שנפגעו עקב פרסום קריאה לחרם על המדינה, כולל על השטחים שבשליטתה, לתבוע פיצויים מיוזמי החרם. אם הקריאה לחרם היתה "בזדון", מותר לתבוע גם 'פיצויים לדוגמה' - שאינם תלויים בנזק. בנוסף לכך, החוק מאפשר למדינה למנוע הטבות כספיות שונות מיוזמי החרם.

     

    מהם הקריטריונים לעבירה לפי החוק?

    1. קריאה לחרם לפי הפירוט שבסעיף 1 לחוק - "הימנעות המתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה, או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית".

    2. פרסום מכוון בפומבי הקורא לחרם.

    3. אפשרות סבירה שכתוצאה מהפרסום אכן יוטל חרם.

     

    איך אמור לנהוג השופט?

    אם הוגשה תביעה נזיקית, יבדוק בית המשפט אם מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק. אם התובע הוכיח שכתוצאה מיוזמת החרם נגרמו לו נזקים כספיים ואת סכומם, ניתן להורות על תשלום פיצויים. במקרים בהם הוכיח התובע גם כוונת זדון, יוכל לדרוש פיצויים גבוהים יותר מהנזק שנגרם לו. כמו כן, אם התובע הצליח להוכיח כוונת זדון מצד המפרסם ולא נגרם לו נזק כספי ממשי, הוא יהיה זכאי לתשלום פיצויים.

     

    איך למעשה אוכפים את החוק?

    1. אכיפה פרטית - על-ידי הגשת תביעות מצד אנשים פרטיים לפיצויים על נזקים שנגרמו להם על-ידי יוזמי חרם בגלל פרסום קריאה לחרם.

    2. על-ידי הטלת סנקציות מנהליות (שלילת הטבות) של השרים המוזכרים בסעיפים 3 ו-4 - שר האוצר ושר המשפטים.

     

    איזה טיעונים יכולים המתנגדים להעלות בפני בג"ץ?

    הטענה העיקרית תהיה שהחוק סותר את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אסור לחוק "רגיל' לסתור חוק-יסוד.

     

    מה יהיו השיקולים של בג"ץ?

    ראשית, הוא יבדוק אם החוק פוגע באחת הזכויות המוזכרות בחוקי יסוד (אגב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא מוזכר חופש הביטוי, אבל נהוג לפרש את הזכות לכבוד האדם כחלה גם על היבטים מרכזיים של חופש הביטוי). שנית, בהנחה שהחוק פוגע בזכות הקבועה בחוק-יסוד, ייבדק אם הוא מקיים את כל התנאים השונים שבהם מותר לפגוע בזכות חוקתית.

     

    הקשר האמריקני 

    אלה התומכים בחוק החרם יכולים לנופף בפני מתנגדיו בחוק האמריקני שחוקק במהלך אמצע שנות ה-70 ואוסר על חרם כלפי ישראל ואף על העברת מידע שעלול לסייע לחרם. "החוק הזה קיים עשרות שנים, יזמו אותו במקור ילדי ישראל, והוא הגיע
    במטרה למנוע את התפשטות החרם הערבי נגד ישראל", הסביר פרופסור רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ.

     

    לדבריו, "על-פי החוק, כל מי שהולך בדרכי החרם הערבי עובר עבירה, אפילו אם הוא רק מוסר מידע בנוגע לחברות שמשתפות פעולה עם ישראל, משום שיוזמי החרם נגד ישראל ביקשו לדעת מי עושה עסקים עם ישראל, על מנת שלא לשתף עמו פעולה". לפי החוק האמריקני, העונש על עבירה זו יכול להגיע לקנס בסך עשרות אלפי דולרים ולעד חמש שנות מאסר.

    פורסם לראשונה 12/07/2011 23:38

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים