שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    3 עצות שיעזרו לכם לקבל החלטות טובות בחיים

    תפיסת המציאות שלנו עלולה לגרום לנו להפסיד הרבה בחיים - מיחסים ועד כסף. למה כדאי להתמקד דווקא בטפל ולא בעיקר ומדוע אסור לנו להיכנע למציאות? הפסיכולוג גיל ונטורה מסביר

    אתה יושב עכשיו וקורא ספר מרתק – ואתה לא רואה את המילים. אתה יודע מה? אולי הייתי קשה איתך. נעזוב מילים, נעבור לאותיות. אני בטוח שאתה לא רואה את האותיות. אתה יודע כיצד פסיכולוגיית עיבוד המידע מכנה את המצב הזה? נורמלי.

     

     

    אנחנו נדרשים לקבל החלטות בכל שבריר שנייה. המוח, עבד צייתן ומסור, מזרים לנו כל הזמן נתונים כדי שנפעיל עליהם את כישורי ההחלטה שלנו: להיכנס בחניה הצפופה הזו או לרדת לחניון? להשקיע במניה או לברוח? להכניס את הילד לכיתה א' בגיל שש או שבע?

     

    רובנו סבורים שמרבית הנתונים מוזרקים אלינו דרך העיניים והאוזניים. אז זהו, שלא. המערכות החושיות שלנו נחשפות למיליארד גירויים בכל שנייה. זה הרבה - אפילו עבור בוגר תואר שני. יש מערכת עיקרית אחת שקובעת מה יכנס אל צינור המידע של ההנהלה הבכירה. אלפי פרסומות מנסות ללכוד אותה, רבבות מסרים בחלל מנסים למשוך אותה למגרש שלהם, ולא מדובר במערכת חושית אלא שכלית – מערכת הקשב.

     

    אינספור מחקרים הוכיחו שאיננו רואים את המציאות כמות שהיא – אנחנו תופסים אותה. תפיסה של העולם (perception) פירושה סינון וארגון של הררי קלט חושי לכדי מצגת פשוטה וחסכונית, שמכילה איזור עיקרי אחד של התמקדות המאופיין בסדר, חלוקה לקטגוריות ברורות והמשכיות.

     

    בשורה התחתונה, הקשב הוא המסנן הראשי של העולם והוא דיקטטור לא קטן. ראשית, מנועי החיפוש שלו תוכנתו כבר מזמן, על סמך ניסיון העבר שלנו (ולאני המודע שלנו אין כל כך מילה בתהליך הזה). שנית, מה שלא יפול תחת אלומת הקשב שלנו פשוט לא יזכה לשום התייחסות שכלית, ואי לכך לא יהווה שום מרכיב בקבלת ההחלטות של המנהל, הסטודנטית או האם הטרודים.

     

    אז איך קשב אוטומטי דופק החלטות הלכה למעשה? הנה רשימת מכולת קצרה:

     

    1. התמקדות בעיקר ולא בטפל

    תרגיעו, לא נפלה שום טעות בכותרת. מילדות חונכנו להתמקד בעיקר ולזנוח את כל הטריויאלי שמסביבו. ראשיתה של הנטייה הזו בתכנות תפיסתי גנטי שמחלק את כל מה שנופל על ארובות עינינו לדמות (העיקר) ורקע (הטפל). כך, למשל, כשאתה מתבונן לעבר הקיר אתה מיד מבחין בתמונה שתלויה שם, על שלל פרטיה, אבל אין לך ממש מושג מה מתרחש בקיר הלבן שמאחוריה. אפשר לומר, בהגזמה קלה, שאתה פשוט "לא רואה" את הקיר.

     

    וכך אנחנו מפספסים שוב ושוב זוויות אחרות של המציאות, כאלה שמסתתרות ברקע ויכולות להכניס לחיינו הרבה רוגע, מקוריות – וכמות לא מבוטלת של מצלצלים. כך, לדוגמה, בהולנד הענוגה, חברת מכוניות שניסתה לשווא להפוך את המכונית שלה ליותר אטרקטיבית עבור הקונים, הצליחה, בהדרכתו של מומחה חשיבה (הולנדי, מן הסתם) למקד את מאמצי השיווק ב"רקע" שמסביב למכונית: מגרש החנייה.

     

    למה הכוונה? במקום להכניס שיפור טכנולוגי יקר ברכב עצמו שכרו קברניטי החברה שפע מקומות חנייה באזורים העמוסים ביותר בערים הראשיות, והצהירו שמכאן ואילך החנייה תהיה חינמית וזמינה אך ורק למודלים של החברה. התוצאה? עלייה של 8.5% במכירות.

     

    אי לכך, בפעם הבאה שהמורה נוזפת בליאור המופרע שיתמקד בלוח ויפסיק להביט בחלון, לטפו את ראשו הקט והפטירו בשקט: אמסטרדם...

     

    2. התבוננות בשלם ולא בחלקים שלו

    אנחנו רואים את הכיסא הרבה לפני שאנחנו מבחינים ברגליים או במשענת שלו. אפילו זכרים עתירי הורמונים יקלטו את העלמה שעברה כרגע מולם כמכלול בטרם יתמקדו בפריט זה או אחר באנטומיה שלה (בניגוד למיתוס הרווח). בשפה מקצועית יותר ניתן להצהיר שהחיה האנושית מבצעת קודם כל עיבוד גלובלי של העולם (תפיסת השלם) לפני שהיא פונה לעיבוד לוקלי (ניתוח החלקים).

     

    הנטייה הזו, שחוסכת לנו הרבה כאב ראש תפיסתי בהתמודדות יומיומית, עשויה להסתיר מעינינו שפע של רעיונות מקוריים, פוטנציאליים ורווחיים שעיקרם התייחסות אל חלק מהשלם כשלם חדש בפני עצמו. דוגמאות? בשפע!

     

    בנקים נתפסו שנים ארוכות כמספק עיקרי של מכלול השירותים הפיננסיים, עד שהגיעו חברות הליסינג והראו שניתן בהחלט לבנות עסק משגשג רק על מרכיב אחד מהתפקוד הבנקאי הכולל – מימון. רשת CNN הראתה שניתן להתמקד אך ורק באספקט אחד של החוויה הטלויזיונית (חדשות, זוכרים?) ולהפוך אותו לישות חיה, בועטת ורווחית. מי שרוצה לתרגל את העיקרון לבד, יצא נא החוצה ויחשוב על כיסויים לפלאפונים ובתי ספר אקסטרניים.

     

    3. כניעה לקטגוריות שהמציאות יוצרת עבורנו

    אנטנת הקשב שלנו קולטת לא רק עצמים בודדים: היא מחלקת את העולם לקבוצות, לאזורים וברמה המחשבתית – לקטגוריות. אם את מתבוננת בכיתת בית ספר סטנדרטית, שברמת הפיקסלים מהווה אוסף אדיר של גירויים, סביר שתחלקי את התצוגה הזו אוטומטית לתלמידים, כיסאות ושולחנות, תוך שאת מתעלמת מכל אזור בלתי מוגדר בכיתה ומההבדלים הדקים בין תלמיד לתלמיד (ואם את מורה שחוקה במערכת, הנטייה הזו הופכת הגיונית שבעתיים).

     

    וכאן המקום להזכיר שהקטגוריות שלנו הן בדיוק אלה – הקטגוריות שלנו. חלוקת המציאות הזו אינה מקודשת בשום צורה. כמו כל נטייה תפיסתית, היא באה לשרת נוחות ויעילות. וכמו כל נטייה תפיסתית - היא עשויה להוביל לקיפאון ותקיעות.

     

    קטגוריות תפיסתיות מובילות לקטגוריות מנטליות, והשפעתן המזיקה של האחרונות עשויה להיות קטלנית פי כמה.

    הא לכם דוגמה משדה הזוגיות: רובנו מבצעים מבלי דעת הפרדה בין ההתנהגויות המאפיינות אותנו בעבודה לאלו שמאפיינות אותנו בסלון ובחדר השינה. לא מעט זוגות שחוקים וכבויי להבה יוכו בתדהמה אם יראו כיצד הבעל או האישה המשעממים לכאורה הופכים ללפידים של יוזמה, אוזן קשבת והומור במשרד בין תשע לחמש. ההפרדה הזו אינה מכוונת או זדונית – היא תוצר סמוי של הפרדה מלאכותית שהתגבשה לאורך שנים.

     

    והיכולת הזו להתבונן בהפרדות השונות שתוחמות את היומיום שלנו במבט שואל וספקני, עשויה לעתים להיות הצעד הראשון והחשוב בדרך להצלתה של מערכת יחסים משמימה, עסק מדשדש או סתם גורל אישי עמום. תנסו. שווה.

     

    גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה ומומחה לחשיבה יצירתית. לקורסים, ייעוצים והרצאות של גיל  

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    חלקיו של השלם חשובים יותר. זה בדוק!
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים