אימצתי ילד - אלו זכויות מגיעות לי בעבודה?
תיקון חדש לחוק אוסר על פיטורי זוגות בתהליך אימוץ ילד, כאלו המביאים ילד לעולם באמצעות פונדקאית ואפילו משפחות אומנה. האם הורים מאמצים זכאים לחופשת לידה, שעות הנקה או מענק? מדריך למשפחה המתרחבת
אחרי שנים של ציפייה דרוכה ואכזבות מרות, זכתה השבוע נורית, סוף כל סוף, לחבק את בתה החדשה: טניה בת השנתיים.
ועכשיו, נורית רוצה לעזוב את הכל, ופשוט להישאר כך ולחבק את טניה הקטנה לנצח, אך שיקולי היומיום עוצרים בעדה: אם היא תיקח עכשיו חופשה ארוכה מהעבודה, מי יפרנס אותה ואת טניה המתוקה? כיצד תוכל לאפשר לעצמה לקנות לטניה את כל מה שחלמה? נורית תוהה האם, למרות שהיא לא ילדה את טניה, מגיעה לה אולי חופשת לידה?
זכויות ההורה המאמץ
במדינת ישראל יש זוגות רבים המעוניינים להקים משפחה, אך אינם מצליחים להביא ילד לעולם, ולכן פונים לדרך האימוץ. כשהילד מגיע אליהם, המשפחה זקוקה בהחלט לפסק זמן מהחיים האמיתיים, והשאלה היא כיצד החוק מתייחס לסיטואציה זו? מסתבר שהחוק בהחלט מאפשר להורה המאמץ לקחת "חופשת אימוץ", הדומה מאוד לחופשת הלידה שאנו מכירים, כזו שתאפשר לנורית להעמיק את ההיכרות עם טניה, ולאקלמה בישראל ובביתה.
למעשה, רק השבוע תוקן החוק, וקבע שאותן זכויות הניתנות להורה ביולוגי עובד, יוענקו גם לעובד שאימץ ילד, וזאת בהתאמות הנדרשות כמובן. מדובר בתיקון לחוק עבודת נשים, אשר הרחיב את הזכויות שהיו קיימות זה מכבר להורים מאמצים, והוא ייכנס לתוקף ביום 09.08.2011. חלק מהוראות החוק חלות, בהתאמה, גם על הורים "מיועדים" (דהיינו הורים שקיבלו ילד מפונדקאית) וגם על הורים במשפחה אומנה. ראו להלן:
מיהו הורה מאמץ לצורך החוק?
לצורך חוק עבודת נשים, הקובע את זכויות ההורים העובדים, הורה מאמץ הינו מי שעובד, כמובן, ושקיבל לאימוץ בביתו ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים (בהתאם לחוק האימוץ). דהיינו, אם אימצת ילד בן 12, החוק לא יעניק לך את ההטבות דנן.
מאחר ומרבית הזכויות בחוק "נספרות" מיום הלידה, כיצד נורית תדע לחשב את התקופה במהלכה היא יכולה להישאר בבית, למשל, או להתפטר לצורך טיפול בילד ולקבל פיצויים? הרי טניה נולדה לפני שנתיים! החוק ביצע את ההתאמה הנדרשת, וקבע כי היום שבו טניה התקבלה בביתה של נורית ייחשב כיום הלידה לצורך החוק (ולא היום שבו התקבל צו האימוץ בבית המשפט).
לצורך הליך האימוץ
כידוע, אפשרויות האימוץ בארץ הן מצומצמות יחסית, וההמתנה היא ארוכה מאוד. זו הסיבה שרבים מהזוגות החפצים לאמץ ילד, ושיכולים להרשות זאת לעצמם, פונים לאמץ ילד מחו"ל. הם מפסידים ימי עבודה רבים וחוששים למקום עבודתם, ולכן קבע החוק כי עובד/ת שנמצאים בהליך אימוץ בין-ארצי (ילד שנולד בחו"ל), יהא זכאי להיעדר מעבודתו עד 45 ימים במצטבר לצורך כך, והיעדרות זו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
כן נקבע, כי ההגנות החלות על עובדת בהריון, יחולו על עובדת בהליך אימוץ: העובדת תמסור למעסיקה הודעה על כוונה לאמץ ילד, וההודעה "תשמור" עליה מיום מסירתה, ועד יום קבלת הילד (או לחילופין, עד שיסתיימו 9 חודשים מהיום בו קיבלה הודעה רשמית שהיא עתידה לקבל ילד לאימוץ, לפי המוקדם מביניהם).
חופשת לידה
חופשת לידה מגיעה למי שאימצה ילד בן 10 ומטה, ובמידה ואומץ יותר מילד אחד - ניתן להאריך את החופשה (וכך גם במקרה והילד אושפז חלילה, לתקופה העולה על שבועיים). גם הזכות להאריך את חופשת הלידה בחל"ת, בדיוק כמו כל יולדת, קנויה גם למאמץ.
נורית, שימי לב: למעסיק אסור להעסיק אותך בתקופת "חופשת הלידה", זאת למרות שאת לא מגדלת תינוק! כמובן שאסור לו גם לפטר אותך בעת החופשה, או לפגוע בהיקף המשרה שלך.
אחרי החופשה
האם מגיעה לנורית שעת הנקה? והרי טניה כבר מזמן אינה יונקת? התשובה היא, כן. נורית יכולה להיעדר מהעבודה במשך שעה אחת ביום, במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה, ללא ששכרה ינוכה, ממש כאילו נדרשה להניק בשעה זו.
כמו כן נורית תוכל להתפטר מעבודתה "לצורך טיפול בילד", ולקבל פיצויי פיטורים, וזאת בתוך תשעה חודשים מיום בו טניה התקבלה אצלה.
גם לאבא מגיע!
במידה ולנורית היה בן זוג שהיה מאמץ ביחד איתה את טניה, הזכויות האמורות היו מגיעות גם לו: הוא היה יכול לקחת בעצמו "חופשת אימוץ", אך נורית הייתה צריכה להמשיך ולעבוד כרגיל בתקופה זו (בכדי שהאב יזכה בדמי לידה). שימו לב כי בני זוג המעוניינים לחלוק חופשת אימוץ, יצטרכו להוכיח ששילמו דמי ביטוח לאומי לתקופה מספקת, ושתקופת החופשה של כל אחד מהם לא פחתה מ-21 ימים רצופים.
אימוץ ילד של בן זוג
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה" מדגישה כי זכויות האימוץ, וכל הזכויות הנובעות מהן, חלות על הורה שאימץ ילד שאיננו ילדו של בן זוגו (דהיינו ילד שאין לו הורים טבעיים או הורים מאמצים המגדלים אותו).
כאשר בני זוג, כולל בני זוג מאותו המין, מבקשים לאמץ את ילדיהם של בן הזוג, החוק מאפשר זאת, אך במקרה זה, ההורה המאמץ את ילדי בן זוגו לא יהא זכאי לזכויות האימוץ הקבועות בחוק.
הענקת שם לילד המאומץ
ילד שאומץ מקבל את שם המשפחה של ההורה המאמץ. שמו הפרטי נשאר כפי שנקבע בעת לידתו, ואם תחפצו בבחירת שם פרטי חדש לילד, תצטרכו לפנות לבית משפט בבקשה מיוחדת לשינוי שם.
זכויות נוספות
באתר הביטוח הלאומי ניתן למצוא זכויות נוספות המגיעות להורה המאמץ מהמדינה, כגון מענק להורה המאמץ (ילד שטרם מלאו לו 10, בשיעור שעומד כיום על 1,652 שקל לילד הראשון), דמי חופשת אימוץ (בתנאי שעמדתם בכללי הזכאות) וקצבת ילדים (יש להגיש תביעה לקצבת ילדים לביטוח הלאומי).
הורים מיועדים (פונדקאות)
חלק מהאנשים המעוניינים בילד משלהם בוחר במסלול אחר מאימוץ: מסלול הפונדקאות. הורים שהתקשרו בהסכם לנשיאת עוברים אצל פונדקאית) נקראים "הורים מיועדים", וגם להם יש זכויות, למרות שהעובדת היא לא זו שנושאת את העובר:
1) ה"הריון" ייחשב לצורך החוק כאותה תקופה שחלפה מיום בו מסרה העובדת הודעה למעסיק בדבר הריונה של האם הנושאת, ועד ליום בו קיבלה העובדת את הילד למשמורתה.
2) יום הלידה ייחשב כיום בו נולד הילד, אך חופשת הלידה לה זכאי/ת העובד/ת תיספר רק מהיום שבו הילד התקבל אצלם למשמורת (ולא מיום הלידה).
3) איסור פיטורי העובדת ואיסור פגיעה בהיקף משרתה או הכנסתה יחולו על עובד/ת שמסרו הודעה על הריונה של אם נושאת, ממועד מסירת ההודעה עד יום יציאתם לחופשת לידה.
4) גם כאן העובד יוכל להתפטר לצורך טיפול בתינוק שנולד לו מהפונדקאית, ולקבל פיצויי פיטורים (בתוך תשעה חודשים).
ומה לגבי זכויות האם הפונדקאית?
האם הנושאת (הפונדקאית), חווה הריון ולידה, אך לא מגדלת את הילד. מהן זכויותיה? עו"ד אירית רוזנבלום מבהירה, כי לאור העובדה שהריון הפונדקאית נעשה בהליך מעבדתי של הפריה חוץ גופית, יש לראות בה מי שעוברת טיפולי פריון, ולכן היא זכאית לכל הזכויות הניתנות לאישה העוברת טיפולי פוריות: המעסיק חייב לאפשר לה ימי מחלה וחופשה, ואסור לפטרה בעת הטיפולים או בעת ההריון. מגיע לה מענק לידה, וחופשת לידה (שהיא רשאית לקצרה).
שימו לב: פונדקאית שאינה עובדת בתקופת ההיריון אינה מקבלת זכויות או תגמולים מביטוח לאומי. על מנת לשמור על זכויותיה חשוב שהיא תסדיר את התשלומים הללו בהסכם שהיא עורכת עם ההורים המיועדים (וכך תקבל כספים נוספים מעבר לסכום המשולם לה עבור הפונדקאות).
משפחת אומנה
ואיך ייראו הדברים במשפחה אומנה? ראשית יש להבין מי הוא "הורה במשפחת אומנה": מדובר בהורים במשפחה שאושרה כמשפחת אומנה, שקיבלו לביתם ילד שגילו אינו עולה על 10, למטרת אומנה, ולתקופה העולה על 6 חודשים.
במקרה זה "יום הלידה" ייחשב כיום קבלת הילד לבית המשפחה האומנה, וכ"הריון" תיחשב התקופה שחלפה מהמועד שבו מסר העובד למעסיק "הודעה על כוונה לשמש כהורה במשפחת אומנה", עד ליום התקבל הילד בביתו. גם כאן אסור לפטר עובד/ת או לפגוע במשרתו או בהכנסתו במשך "ההריון", ואף ניתן לבצע התפטרות לצורך טיפול בילד!
חופשת הלידה תתחיל מהיום בו הגיע הילד לביתכם, ואורכה ישתנה בהתאם לגילו: אם טרם מלאו לו 3, החופשה תהיה בת 26 שבועות, ואם מלאו לו 3, החופשה תיארך רק 4 שבועות מיום הגעתו אליכם.
בברכת הצלחה לכל המשפחות החדשות!
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net
לפנייה לכתב/ת 
