שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למה בעצם לא לתת פיצוי כספי בגלל בגידה?

    כשהוגשה לביה"מ לענייני משפחה תביעה של בעל נבגד לחייב את גרושתו בפיצוי כספי, האשה ביקשה לדחות את התביעה. השופט אסף זגורי קבע שאין לדחות את התביעה על הסף

    בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים נאלצו לא פעם להתמודד עם טענות של בגידה בין בני זוג בהליכים המתנהלים ביניהם. אך בעוד שבבתי הדין הרבניים שאלת הבגידה היא שאלה בעלת השלכות כבדות משקל, שיכולה להכריע בסוגיית תשלום כתובה, מזונות ואף חיוב בגט, בבית המשפט לענייני משפחה, שאלת הבגידה וה"אשם" בסיום הקשר אינן רלוונטיות אלא במקרים מסוימים.

     

    בואו לדבר על פיצוי בגלל בגידה גם בפייסבוק שלנו

     

    ראשית, בבתי המשפט לענייני משפחה, שאלת בגידת אחד מבני הזוג תהיה רלוונטית רק בהקשר של חלוקת הרכוש (להבדיל מסוגית מזונות או הסדרי ראייה). שנית, המדובר במקרים בהם לאחד הצדדים היה מאהב/ת, עליה/ו הוציא בן הזוג כספים רבים שגרמו לחובות. במקרים מעטים אלה, נפסק כי בן הזוג הנבגד אינו צריך להשתתף בחובות שנצברו עקב מעשי הבגידה, שכן מדובר בחוב אישי מבוהק.

     

    בני זוג נבגדים ניסו לא פעם ניסו לטעון בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני כי הבגידה יוצרת נסיבות מיוחדות, שיש בהן להשפיע על אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים, כך שהצד הנבגד יקבל נתח גדול יותר ברכוש, או לא יצטרך לחלק זכויות שצבר על שמו במהלך הנישואין, כגון זכויות פנסיה, קופות גמל וכו'.

     

    באחד המקרים קיבל בית הדין הרבני הגדול את הטענה, וקבע כי האשה לא תהא זכאית לחלקה בזכויות הפנסיה שנצברו על שם הבעל הנבגד, וזאת מיום הבגידה ואילך. 

     

    המקרה התגלגל לפתחו של בג"צ, שקבע כי שלילת רכוש שמגיע לבן הזוג על פי חוק, בעקבות נטישה או בגידה, היא ענישה שאינה יכולה לעמוד בשום אופן. עוד נקבע כי התשובה לשאלה מי אשם בפירוק הנישואין איננה רלוונטית לעניין חלוקת הרכוש, וגם אם יוכח כי צד אחד הוא האשם הבלעדי בפירוק הנישואין, עדיין אין בכך כדי לשלול ממנו רכוש.

     

    אם כך, פיצוי בדמוי חלוקה לא שווה של רכוש הצדדים, לא ניתן במקרה של בגידה.

     

    האם בן הזוג הנבגד זכאי לקבל פיצוי בגין הבגידה במסגרת תביעה נזיקית? עד לפני מספר ימים התשובה על כך היתה שלילית. ראשית, בתי המשפט נמנעו מלקבוע מהי נורמה חברתית ראויה וכיצד על בני זוג לנהוג זה בזה, כאשר אין הגדרה בחוק המגדירה מעשה ניאוף כעוולה. ניתן לומר כי למעשה המדובר בחדירה לתחום הפרטי והאינטימי בין בני זוג. שנית, הצדדים אינם נשארים ללא סעד, שכן עפ"י החוק הדתי, לבגידה יש השלכות משמעותיות. בנוסף קיים חשש שאם נתיר הגשת תביעה נזיקית, יגרום הדבר לפרץ של תביעות לבית המשפט לענייני משפחה מצד נבגדים שרוצים לקבל סעד כספי מבן הזוג הבוגד. מה גם שהדבר עלול לעודד בני זוג נבגדים לפעול באמצעים לא כשרים, תוך עבירה על חוק הגנת הפרטיות, על מנת להוכיח את טענותיהם. בנוסף ניתן לומר שבכך אנחנו מכניסים ב"דלת האחורית" חלוקת רכוש לא שווה בין בני זוג ואת יסוד "האשמה" בסיום הקשר, זאת בשעה שבג"צ דחה זאת מכל וכל.

     

    מצד שני, אין ספק שגם במסגרת דיני המשפחה מוגשות חדשות לבקרים תביעות נזיקין. לא אחת מוגשות תביעות נזיקין בעקבות מעשי אלימות ועבירות מין בתוך המשפחה. היום מוכרת זכותם של מסורבי גט להגיש תביעה לפיצויים בגין הסרבנות, הוכרו תביעות לשון הרע שפיצוי בצידן והוכרה עילת הפרת הבטחת נישואין, המקנה פיצוי כספי. אם כך – מדוע בגין בגידה, שאין ספק כי עלולה לגרום לפגיעה קשה, לא ניתן לקבל פיצוי כספי?

     

    לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה הוגשה באחרונה תביעה של בעל נבגד, שדרש לחייב את גרושתו בפיצוי כספי. האשה ביקש לדחות את התביעה על הסף. בהחלטתו לפני מספר ימים קבע השופט אסף זגורי, שאין מקום לדחות את התביעה, ויש לתת לבן הזוג הנבגד את יומו בבית המשפט להוכיח את טענותיו. השופט ביסס החלטתו על הנימוקים שמנינו לעיל, ובנוסף קבע, שגם אם לא קיימת עילה נזיקית, הרי שקיימת עילה חוזית לתביעה בגין בגידה, משום שבגלל הפרת הבטחת נישואין ניתן לחייב בפיצוי את מי שהפר את ההבטחה, מדוע לא נכיר בטענה של הפרת חוזה הנישואין, כאשר ברור שאחד התנאים בחוזה זה הוא נאמנות הדדית והתחייבות לא לנאוף.

     

    יחד עם זאת, נקבע כי על תביעות מסוג זה יש להטיל הגבלות. ראשית, לא בכל מקרה תוכר עילת הניאוף כעילה שמצדיקה פיצוי כספי. שנית, לבית המשפט יהיה שיקול דעת לאשר או לדחות את התביעה, למשל באותם מקרים בהם יהיה בתביעה זו כדי להשפיע על חלוקת הרכוש בין הצדדים.

     

    בנוסף מציע בית המשפט שסכום הפיצוי יוגבל ל-50,000 שקל בלבד (בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע, הקובעים גם הם פיצוי ללא הוכחת נזק עד לגובה של 50,000 שקל). לא ניתן יהיה לקבל "כפל פיצוי", למשל במקרה בו הדין הדתי מעניק לנבגד פיצוי (דוגמת תשלום כתובה לאשה שבעלה בגד בה). בנוסף, לא ניתן יהיה לדון בתביעה במקרים בהם הצדדים עדיין נשואים, או במקרים שהיתה בגידה הדדית.

     

    יש להדגיש כי במקרה זה בית המשפט לא קבע שמגיע פיצוי, אלא קבע כי התובע רשאי להוכיח שבנסיבות המקרה, מגיע לו פיצוי. יחד עם זאת, עדיין בית המשפט מסייג ואומר, כי החלטתו היא רק בבקשה למחיקת התביעה, וייתכן שבסופו של דבר שיקולים מערכתיים ומשפטיים יובילו לדחיית התביעה, גם במקרה בו התובע יוכיח את התביעה.

     

    למרות כל ההסתייגויות, אין ספק כי מדובר בסטייה משמעותית מהגישה שהיתה נהוגה עד כה, לפיה שאלת הבגידה איננה רלוונטית כלל בבית המשפט לענייני משפחה, לא במסגרת חלוקת רכוש ולא במסגרת תביעות נזיקין.

     

    • עו"ד הילה צאירי מנהלת מחלקת דיני משפחה במשרד עוה"ד גדעון פישר ושות'

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    במקרה של בגידה הדדית אין מה לדבר על פיצוי
    צילום: shutterstock
    עו"ד הילה צאירי
    צילום: אייל יסעור
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים