שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "קפטן אמריקה": פטריוט אחרי הגשם

    עיצובו של קפטן אמריקה כגיבור לאומי שיתאים גם לעידן המפוכח והציני שלנו אינו משימה פשוטה, אך הבמאי ג'ו ג'ונסטון עומד בה בהצלחה יחסית ומספק חוויית אקשן לא רעה - ואפילו קצת ביקורת


    פתאום, שלושה חודשים בלבד אחרי יירוטו של אוסמה בן-לאדן בפקיסטן, מוצאים עצמם אזרחי ארצות הברית בצומת דרכים מוזרה: מצד אחד, הדי ההתנקשות ממשיכים להדהד לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית ואיתם גל של פטריוטיזם מתפרץ. מצד שני, הקריאות להחזרת הבנים הביתה הולכות ומתגברות מזה זמן רב, בצל הפיאסקו התדמיתי שגרמו צילומי אבו-גרייב, ההצגה של חילוץ ג'סיקה לינץ' וטיוח נסיבות מותו של פאט טילמן.

     

    אל תוך איזור הדמדומים הזה חוזר קפטן אמריקה, גיבור העל משנות ה-40 - סיפור-על מעט שנוי במחלוקת ולו רק בגלל הרוח המיליטריסטית-לאומנית שהוא מבטא. מה שהיה טוב ערב כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השניה, פחות ברור מאליו כיום, עידן בו הגיבורים האמריקנים חושפים את המניעים הנסתרים של שולחיהם המושחתים, לא פחות מאלו הגלויים של אויביהם הרצחניים.

     

    הבמאי ג'ו ג'ונסטון נדרש למשימה מורכבת - לעצב מחדש את דמותו של "קאפ" כגיבור לאומי נוצץ שמבטא ערכים נושנים של פטריוטיזם כן, ערבות הדדית וענווה, אך גם רלוונטי בזמנים המפוכחים והציניים בהם אנו חיים. וכך, הבמאי הוותיק שהתחנך על ברכי ג'ורג' לוקאס כארט דירקטור בטרילוגיית מלחמת הכוכבים, יצא למשימה לא פשוטה ועמד בה בהצלחה יחסית ב"קפטן אמריקה" ("Captain America: The First Avenger").

     

    לקבלת הקפטן, הקשב!

    דמותו של קפטן אמריקה נוצרה ב-1941 בחוברת הקומיקס של מארוול, על ידי ג'ק קירבי וג'ו סיימון, יהודים שחיפשו נשק תודעתי עבור האמריקנים לקראת מלחמתם בנאצים על אדמת אירופה. הביוגרפיה שלו שבה ומשוחזרת בסרט, שמציג בפנינו את סטיב רוג'רס (כריס אוונס), נער צעיר וכחוש, אבל בעיקר נחוש להצטרף למאמץ המלחמתי.

     

    רוג'רס נדחה שוב ושוב בגלל נתוניו הפיזיים הדלים, אולם מוצא אוזן קשבת אצל המדען אברהם ארסקין, שכמו קירבי וסיימון מחפש דרכים מקוריות לנצח את הנאצים. ארסקין (סטנלי טוצ'י) מזהה את תעצומות הנפש של רוג'רס ומגייס אותו לפרויקט סודי, למגינת לבו של הגנרל צ'סטר פיליפס (טומי לי ג'ונס) ולשמחת הסוכנת הענוגה פגי קארטר (הייל אטוול).

     

    משדה האימונים, בו הושם ללעג בין חבריו לטירונות, רוג'רס מובא למתקן סודי ומגלה כי הוא עומד לעבור גלגול קיצוני מחלשלוש למכונת מלחמה אנושית. כל זאת כחלק ממירוץ החימוש הלא קונבנציונלי של הצבא האמריקני מול "הידרה" - הזרוע המדעית הסודית של הנאצים (מזן 'ת'ולה', הכת המיתית שהיתה חביבה על הנהגת הרייך השלישי) בראשות יוהאן שמידט (הוגו וויבינג) תאב הכוח, המאיים על העולם החופשי ואף על שלטונו של היטלר.


    "קפטן אמריקה". לא על האקשן לבדו (צילום: MCT)

     

    שמידט, שעבר בעצמו טרנספורמציה קצת פחות מוצלחת שעיוותה את פניו (ומשם כינויו "הגולגולת האדומה"), מצא דרך לתעל אנרגיה ייחודית (מבית מקדשו של אודין - אבי האלים הסקנדינבים) לצרכיו המלחמתיים. באמצעות כלי הנשק שעיצב, הוא יוצא למלחמה בפטרוניו המרסנים ובעולם כולו מתוך מטרה לשלוט בו.

     

    זרועותיה הארוכות של הידרה אף מגיעות לארסקין ולמתקן שלו ומרסקים את שניהם. אבל קפטן אמריקה כאן והוא יוצא לחסל את שמידט במגרש הביתי שלו, על אדמת אירופה. בידיה של הידרה יש אנרגיה נדירה והרסנית, אבל קאפ הולך למגר אותה בעזרת המגן המפורסם שלו ועוד כמה גאדג'טים מבית המדען המטורף הווארד סטארק (דומיניק קופר), הלא הוא אביו של "איירון-מן", טוני סטארק.

     

    "קפטן אמריקה" הוא מטבעו סרט אקשן עתיר פיצוצים ואפקטים (דווקא העיצוב של אוונס השרירן התפוח כרוג'רס הרזה והלא מפותח באמצעות גרפיקה ממוחשבת הוא האפקט המרשים ביותר), וככזה הוא מציע חוויה היפראקטיבית מבדרת לאורך שעתיים, עם הרבה נאצים הרוגים וכמעט בלי רגעים מתים - עם או בלי תלת ממד (ובהחלט אפשר גם בלי).

     

    לא תאמינו, יש אפילו אמירה

    אבל לצד האקשן, הסרט מנסה כאמור ללכת - יותר נכון, לרוץ - בין הטיפות, טיפות דמם של הקורבנות. כדי שמרחץ הדמים לא יהיה דה-הומני מדי - מהסוג של הדיווחים שמגיעים מדי פעם מעיראק ואפגניסטן - מוצגים אנשי הידרה כחיילים קרים עוטי מסיכה. על-פי הכלל: למי שאין פנים, אין חיים.


    מתוך הסרט. כמעט בלי רגעים מתים

     

    גם לקפטן אמריקה יש מסיכה - אבל אנחנו יודעים שמאחוריה יש פנים של אומה שלמה ויש גם נשמה טובה ואמיצה. המסיכה, כמו החליפה בצבעי דגל הפסים והכוכבים, והמגן התואם, הם ביטוי לביקורת הסמויה שמציע ג'ונסטון על המיליטריזם שפשה בפוליטיקאים האמריקנים: בעוד החיילים נלחמים על חייהם בשדה הקרב, הממשל עושה עליהם רווח פוליטי.

     

    במקרה של רוג'רס, זהו הסנטור ברנדט (מייקל ברנדון) שבמקום לשלוח אותו לחזית כחייל על, מגייס אותו כנכס יח"צני לטובת מאמצי הגיוס, וכן לטובת קידומו שלו. כקפטן אמריקה, לבוש חליפת הטייץ והמסכה, הוא מופיע בפני קהל, כמו ליצן, כמו נער פוסטר - ממש כפי שהיה כוכב הפוטבול לשעבר פאט טילמן עבור ראשי הצבא האמריקני ועבור הנשיא בוש, עד שנחשפו נסיבות מותו האמיתיות בשדה הקרב (כפי שמתועדות בסרטו הדוקומנטרי המטלטל של אמיר בר-לב, "The Tilman Story").

     

    אפשר ליהנות מהאקשן שב"קפטן אמריקה" ולראות בו סרט סופר-הירוז אסקפיסטי רגיל, או אפילו קדימון לקראת איחוד הכוחות העתידי של מארוול ב-2012 ("The Avengers"). אולם כיום, כמעט חודש לפני ציון עשור לאסון ה-11 בספטמבר, אפשר לתת את הדעת גם על הביקורת שהוא מציע על השימושים היח"צניים של המיליטריזם. לא כדאי להתעלם ממסרים הללו שמציע הסרט, זה קורה הרי בכל העולם. גם אצלנו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קפטן אמריקה, מודל 2011. רץ בין הטיפות
    צילום: MCT
    לאתר ההטבות
    מומלצים