"גרין לנטרן": מי נתן אור ירוק?

מתקפת סרטי גיבורי העל לשנת 2011 מגיעה בשבוע זה לשיאה ולסיומה. השנה קיבלנו ארבעה סרטים: איתחול של סדרת אקס-מן, ושלושה גיבורי-על שזכו בפעם הראשונה להפקה קולנועית מושקעת - תור וקפטן אמריקה (דמויות של חברת מארוול) וכעת ה"גרין לנטרן" (של חברת DC comics).

• פיטר סארסגארד: "העולם צריך בן אדם בחליפה שיציל אותנו"
• מי מסתתר מאחורי המסכה של גיבורי העל?
• רוצים עוד? כתבות, ביקורות וידיעות נוספות על סרטים וקולנוע
  

הסרטים המבוססים על דמויות של מארוול הציעו - כל אחד בדרכו - תפיסה סגנונית מובחנת ונכונות לגעת באלמנטים המורכבים הנקשרים לדמויות. בין אם זה הדיון המוסרי בצל השואה והמלחמה הקרה ב"אקס-מן", הפסטיש השייקספירי של הבימאי קנת' בראנה ב"תור" או המרכיב הרפלקסיבי בהצגת דמותו של קפטן אמריקה כגיבור תעמולה. במסגרת המגבלות של קולנוע מסחרי בתקציבי ענק – זה לא מעט.

הגודל לא קובע

לעומת סרטים אלו, השאפתנות של "גרין לנטרן – מגן היקום" ("Green Lantern") מתמצה בסדר הגודל של ההפקה. בעלות של 200 מליון דולר (ועוד 100 מליון להוצאות שיווק), זהו הסרט היקר והפחות מוצלח בחבורה. ההשקעה האדירה נובעת מהקושי ליצור סרט שחלק ניכר ממנו מתרחש מחוץ לכדור הארץ, בסביבה שבה יש ערב רב של חייזרים ממינים שונים.

לו כל הסרט היה משתווה לסצנת הקנטינה במוס אייסלי (הסצנה המשעשעת בבר החייזרים ב"מלחמת הכוכבים") ההנאה היתה רבה, אך התוצאה הסופית רחוקה מלרגש. הדמויות האנושיות והמצוירות סובלות כולן מעיצוב שטוח, שהופך את העניין במעלליהן למוגבל ביותר.

מארק סטרונג כסינסטרו, מנהיג מסדר הגרין לנטרן

האל ג'ורדן (ראיין רינולדס) הוא טייס ניסוי שחצן שאישיותו מתבססת על חיבור לא סביר בין העזה ופחד. בטיסת ניסוי מול מערכות נשק משוכללות הוא לוקח סיכונים פרועים בכדי להוכיח שהוא הטוב מכולם. רגע לאחר מכן, טראומת ילדות שבה ראה את אביו הטייס מתרסק לנגד עיניו, משתקת אותו ומובילה לריסוק מטוס.

בחייו האישיים הפחד ניכר בחוסר יכולתו להתחייב לקשר עם בת המין השני, זאת למרות ש"אהובת ילדותו" קארול פאריס (בלייק לייבלי) עובדת איתו בחברה שנמצאת בבעלות של אביה. שבלונות אלו של קונפליקטים ביסוד דמותו של הגיבור יעובדו במישור הפנטזיה הקוסמית וכוחות העל עד לפתרונם הצפוי.

התחליף הקוסמי לאב החסר הם "שומרי היקום" - חייזרים זקנים ובני אלמוות (הבכיר שבהם עוצב בקומיקס – וזה ניכר גם בסרט – ע"פ מראה דמותו של דוד בן גוריון) שתפקידם הוא לשמור על הסדר ביקום. השומרים הם אלו שהקימו את גדודי ה"גרין לנטרן" ("הפנס הירוק"), לוחמים נבחרים משלל גזעי היקום, המשליטים את החוק והצדק בגזרות הגלקטיות השונות. לוחמים אלו משתמשים בטבעת המתרגמת את כוח הדמיון וכוח הרצון לאנרגיה ירוקה בצורת כלי הנשק שאיתם יכולים הלוחמים לבצע את מלאכתם.

הכח הירוק, גם הדולרים. מתוך גרין לנטרן

הדימוי של קרני אנרגיה הבוקעות מהטבעות של מאות לוחמים מגזעים שונים ומתלכדות לכוח אחד של אנרגיה ירוקה, נושא בתוכו הדים מובהקים לאסתטיקה שמיוחסת לבמאית לני ריפנשטאל. זה יכול היה להיות מלהיב, אך המראה הסינתטי והקר של האפקטים ושל הדמויות מנטרל כל אפשרות לריגוש מפוקפק ממין זה.

יש דבר שעומד בפני הרצון

היריב הנורא של הגדודים הוא פרלקס, מעין ענן עצבני ובולע כל הניזון מאנרגיה צהובה של פחד, ואשר יכול, בשיא כוחו, להשמיד עולמות שלמים. בתחילת הסרט פרלקס בורח מהכוכב בו הוא כלוא ופוגע אנושות בבכיר לוחמי ה"גרין לנטרן" – החייזר הסגול אבין סור (תמורה מוריסון). החללית של אבין סור מתרסקת על כדור הארץ, אך לפני מותו הוא מוריש לג'ורדן את הטבעת והופך אותו לחבר בגדודי הלוחמים.

משלב זה הסרט נע לסירוגין בין כדור הארץ והכוכב אואה, בו ממוקמת המפקדה החייזרית. על אואה לומד ג'ורדן כיצד להשתמש בטבעת ומהן המחויבויות הנגזרות מכוחותיו החדשים. הוא עובר תהליך הכשרה אינטנסיבי שמעורבים בו שלושה בכירים בגדודים – המנחה השקט תומר-רה (ג'פרי ראש) בעל פני הציפור-דג, המ"כ המטרטר קילווג (מייקל קלארק דאנקן) במראה הבולדוג-חזיר, והמפקד הבכיר והאכזר סינסטרו, שהחיבור בין פניו האדומות, שפמו הדקיק והמבטא הבריטי הופך אותו למיזוג בין דיוויד ניבן ושד.

ריינולדס כהאל ג'ורדן. מציל את העולם ואת עצמו

על כדור הארץ מוכפל מוטיב הקונפליקט אב-בן ביחסים העכורים בין הסנטור רוברט האמונד (טים רובינס שמזכיר באופן מצמרר את משה קצב) ובנו הקטור (פיטר סארסגארד) –

מדען שבו מזלזל האב. גופו של הקטור מזדהם בשאריות של פרלקס והוא הופך למוטציה עם ראש מנופח ומעוות ורוע שופע המגובה ביכולות טלקינטיות. הופעתו האקסצנטרית של סארסגארד לא מצליחה לעורר עניין, רתיעה או חמלה כלפי הדמות.

הבמאי המקצועי אך חסר המעוף מרטין קמפבל ("קזינו רויאל"), וארבעה תסריטאים בלתי מוכשרים נדרשו ליצירת מוצר בידורי בינוני ולא הכרחי זה. הסרט נקטל בביקורות בארצות הברית, וכבר ברור כי יהיה כישלון קופתי מהדהד. המסקנה ברורה: יש לצפות לסרט המשך בתוך שנתיים שלוש.