שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בין איכה לשואה: המגילה היא המסר

    האמנית תמר מסר סיימה את פרויקט חמש המגילות המאוירות שלה עם מגילת איכה. את חורבן ירושלים בחרה לייצג באמצעות דימויים מוכרים מהימים הקשים ביותר של העם היהודי

    אחד הטקסטים הקשים ביותר שהוציאה היהדות תחת קולמוסה היא מגילת איכה, הנקראת בתשעה באב. תיאור נוקב וכואב של ימים שלפני חורבן, וימים שאחרי. בלי צינזור ובלי ניסיון לעדם מונחים, לעיני הקורא אמהות מבשלות את ילדיהן, ועיוורים מגואלי דם מסתובבים בין גוויות ברחוב, תינוקות שצפד עורם מרעב והרוגי חרב.

     

    פעם בשנה יוצא הטקסט העצוב הזה אל מחוץ לארון הקודש, ונאמר בקול רם בבית הכנסת. מאות שנים אחרי, צרות אחרות התחוללו מאז - אבל הטקסט עדיין זוכר.

     

    האמנית הרב-תחומית תמר מסר איירה את חמש המגילות, כשאת הפרויקט סיימה עם מגילת איכה. היא לקחה את הטקסטים על החורבן היהודי, והעניקה לטרגדיה העתיקה פרשנות חדשה. אצל מסר החורבן מתרחש באושוויץ, ברגן-בלזן, דכאו ובכל מקום שהנאצים רצחו יהודים.


    (צילומים: הגר מסר)

     

    "במשך שש שנים אני עובדת על פרויקט המגילות, ואת איכה שמרתי לסוף", אומרת מסר. "כששאלו אותי מה תעשי במגילת איכה לא ידעתי. קראתי אותה שוב ושוב. קודם רציתי להבין מה היא אומרת לי, לא רציתי הסברים של מישהו אחר. מה

     שהוביל אותי בסוף להבנה, היה הפסוק 'במחשכים הושיבני כמתי עולם' - ואז זה היכה בי, ופתאום הבנתי את מגילת איכה.

     

    "האנשים שם הם לא מתים באמת, אלא הם נתפסים בעיני העולם כולו כמתים. ואם זה כך, אז המגילה הזו מדברת גם על השואה. כשהבנתי את זה, הכל הסתדר לי וקיבל משמעות".


     

    אחרי שמסר מצאה את המשמעות, היא היתה צריכה למצוא את הצבע הנכון. בניגוד לארבע המגילות הקודמות שלה, שמלאות בצבע ובעליזות, פה היא היתה צריכה משהו אחר. "זה היה לי ברור שמגילת איכה תדרוש התייחסות אחרת. בתחילה חשבתי לעשות אותה בחיתוכי עץ, אבל זה מאוד קשה, לכן עשיתי אותה בסוף בחיתוכי לינולאום, שמצליח להעביר את התחושה הקשה.

     

    "היה לי גם ברור שאין כאן מקום לצבע, ואני אלך על שחור ולבן. כי אין שם בכל הטקסט, למעט בסופו, מקום לששון ושמחה. רק בפסוק האחרון הכנסתי צבע כי זה פסוק של תקווה, ואם זה מתעסק בשואה, אז אחרי השואה קמה מדינת ישראל והתחילה התקומה, אבל לוקח זמן להגיע לזה. 


     

    במגילת החורבן של מסר יש צלב קרס, נער יהודי שמרים ידיים בהכנעה, עיר יהודית נשרפת וגדרות תיל. התחושה האיומה של הטקסט עוברת.

     

    "כשסיימתי את המגילה חשבתי מי יקנה אותה, היא מדכאת", אומרת מסר, "אבל אנשים מתרגשים ממנה. כי כשהם קוראים את המגילה הם לא שמים לב לפרטים הקטנים. אני מרגישה שהארתי את המגילה, שמתי ספוטים על נקודות שלעתים לא רואים. יש ניצולי שואה שלא מוכנים להסתכל על זה ואולי הם חושבים שזו חוצפה שלקחתי חירות לתת למגילה פרשנות על גבם, אבל ויש ניצולים שמתפעלים מהמגילה ומקבלים את זה כנחמה".

     

    מגילת איכה היא, כאמור, הפינאלה של פרויקט שמלווה את חמש המגילות: שיר השירים, אסתר, רות, קהלת ואיכה. עם סיום המגילה היא

    עברה לעבד את חמשת חומשי תורה.

     

    "ככל שאני מתבגרת, אני מבינה יותר טוב את החוכמה שבתנ"ך" אומרת מסר, "הוא כל-כך רלוונטי אחרי כל כך הרבה שנים, שזה כאילו הוא נכתב אתמול. זה מצחיק שלומדים את זה כל-כך רע בבתי ספר. קשה לי להבין איך מצליחים להרחיק ממנו אנשים ולהמאיס אותו בשעה שיש בו כל כך הרבה רבדים והוא נוגע לכל אחד מאיתנו, בטח למי שחי כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים