שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מה עושים עם הגומי הזה? מיחזור הצמיגים הסתבך
    לפני 4 שנים אושר חוק מיחזור הצמיגים, והעתיד נראה ורוד. העיקרון פשוט: היבואנים יעבירו את הפסולת למפעלי מיחזור, שייצרו מוצרים. נפלא? לא ממש. עדיין אין שוק מוצרים מהגומי הגרוס והסיוע הממשלתי תועל לפיילוטים. שני המפעלים המרכזיים החליטו להתחיל לפעול בעצמם לפיתוח השוק

    חוק מיחזור הצמיגים אמור היה להיות הבטחה סביבתית גדולה. הרעיון היה פשוט: היבואנים יחוייבו לאסוף את הצמיגים הישנים ולהביאם למפעלי המיחזור, ואלו היו אמורים בתורם לגרוס את הגומי ולמכור אותו לשוק המקומי - לטובת ייצור מוצרים שונים.

     

     

    בחוק נקבעו גם יעדים הדרגתיים, שאוסרים בהדרגה על הטמנת הגומי באדמה, ולאורך הדרך הבטיחה הממשלה לתמוך ולסייע בפיתוח השוק המקומי.

     

    אולם, מבדיקת ynet עולה, כי ארבע שנים לאחר כניסת החוק לתוקף - עדיין אין בישראל שוק מוצרים מהגומי הגרוס, והסיוע הממשלתי שהובטח, תועל בינתיים לשורה ארוכה של פיילוטים ובדיקות. והתעשייה? שני המפעלים המרכזיים החליטו להפסיק לחכות לתוצאות הניסויים הממשלתיים, ולהתחיל לפעול בעצמם לפיתוח השוק.

     

    גומי מזהם, לאורך אלפי שנים

    הטיפול בצמיגים הממוחזרים איננו עניין תעשייתי פנימי. כבר שנים שבמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי מדובר במפגע סביבתי קשה שמזהם את האוויר, הקרקע ומי התהום.

     

    בכמה צמיגים מדובר? על פי נתוני המשרד, כ-41 אלף טונות של פסולת צמיגים מיוצרת מדי שנה בישראל, כמות שרק הולכת וגדלה עם הגידול בכמות כלי הרכב במדינה. אך אם לא די בכך, אורך חייו של הגומי, ממנו עשוי רוב הצמיג, עשוי על פי הערכות להגיע למאות ואלפי שנים.  

     

    הבעיה מחמירה, אם לוקחים בחשבון את העובדה שהמקום להטמנת פסולת במדינת ישראל פשוט עומד להיגמר. למעשה, ההערכות הן שעד סוף העשור יוותר רק אתר פסולת אחד במדינה. במילים אחרות - מיחזור הצמיגים המשומשים, לצד מהלכים נוספים של הפרדת הפסולת הביתית והגברת המיחזור, הם מהלכים שגם בלי קשר לחשיבותם הסביבתית, פשוט אין ברירה אלא לקדמם במהירות.

     

    "לצערי הביקוש בארץ לפתיתי הגומי, גם כיום, קטן יחסית. בתחילת הדרך המשרד להגנת הסביבה הבטיח שיחייבו לעשות שימוש בגומי הממוחזר במכרזים ממשלתיים, כפי שעשו למשל עם פסולת הבניין, אבל בינתיים זה עוד לא קורה ואנחנו מחפשים פתרונות לבד", מספר בשיחה עם ynet מנכ"ל חברת "טיירק", אמאל אסעד.

     

    מפעל המיחזור טיירק: קונה מעצמו את הצמיגים

    "טיירק" נחשב כיום למפעל מיחזור הצמיגים הגדול בישראל. כ-60 מיליון שקל הושקעו בפתיחת המפעל החדש בצפון ועל פי הצהרות החברה, ביכולתם לטפל עד כ-30 אלף טון צמיגים בשנה. לאחרונה, לאחר תקופת פעילות ארוכה שבמהלכה נאלצו לאגור את הגומי הגרוס במחסנים, לייצא אותו לחו"ל, או לשלוח אותו להטמנה בקרקע, החליט אסעד לפתוח מפעל חדש שירכוש בעצמו את פתיתי הגומי הגרוסים ויהפוך אותם למוצרים שונים.

     

     (צילום: באדיבות "טיירק") (צילום: באדיבות
    (צילום: באדיבות "טיירק")

     

    המפעל החדש, "גומי טק", הוקם במטרה מוצהרת לפתח את השוק המקומי הרדום. "יצאנו לחקור ולבדוק, ניסינו להבין מה עושים בעולם עם החומר הזה וראינו שאפשר לייצר ממנו מוצרים רבים, ידידותיים לסביבה וגם בטיחותיים – כמו משטחים מונעי החלקה, משטחים לרחבות, או אפילו אריחים. הגומי הממוחזר יכול להיות גם תחליף לדשא במקומות מסוימים ולחסוך מים", אומר אסעד.  

     

    אך גם אסעד מודה כי פתיחת המפעל החדש סייעה רק באופן חלקי לנושא. "טיירק מוכר כיום כ-5,000 טון בשנה לשוק המקומי. מדובר בכמות שמהווה שליש ממחזור הפעילות שלנו. את שני השלישים הנוספים אני מוכר לשווקים בחו"ל".

     

    גומי-טק, אגב, רוכש מתוך הכמות הזו פחות מחמישית. "גומי-טק פועל היום בקטן יחסית, אבל בכוונתי להגדיל אותו כשהשוק יגדל. בינתיים אני מצליח למכור את המוצרים הללו בשוק – בעיקר לגני ילדים, רשויות מקומיות, או קבלני תעבורה, אבל זה עדיין מועט".

     

    גומי בכבישי העתיד?

    אך נסיונותיו של אסעד לפתח את שוק הגומי המקומי לא מסתכמים רק בפתיחת מפעל. בעבר שיתף פעולה עם המחלקה להנדסת פלסטיקה בשנקר, כדי לפתח עימם שוק מקומי לסיבי הטקסטיל וכיום מעורב טיירק במספר פיילוטים עם החברה הלאומית לדרכים (מע"צ – י.ד) בנסיון לשלב את הגומי הגרוס בכבישים.

     

    הפיילוטים של החברה הלאומית ממומנים בחלקם על ידי המשרד להגנת הסביבה. "אחד מהם בוצע בחודש דצמבר האחרון בכביש כרמיאל עכו צפת, על קטע כביש באורך שני קילומטרים. המטרה היתה לבחון כיצד החומר משתלב בתערובת האספלט", מספר אסעד. לדבריו, "הגומי הגרוס אמור לסייע בהפחתת הבעירה של הכביש, בסדקים והבלאי של הדרך, להקטין את מרחק הבלימה של כלי הרכב וגם לייצר כביש יותר שקט".

     

    במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי הניסוי יסתיים עד סוף השנה, ומציינים כי "על פי הערכות החברה, כאשר השימוש בגומי אספלט ייכנס באופן מלא ייעשה שימוש בכ- 10,000 טון גומי בשנה". אך כאמור, בשלב זה מדובר על ניסויים והערכות בלבד.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "למכור בארץ? לא כלכלי"

    מנכ"ל אקו-צמיג מבחינתו, יורם מועלם, בוחר בגישה שונה לחלוטין. "עם הצמיגים היום אין מה לעשות בארץ, וזו האמת. לגרוס טון צמיגים עולה לי 700 שקלים, ובמחיר זהה ניתן להביא גומי גרוס מחו"ל. לכן לא שווה לי להפעיל את המערכת", הוא אומר.

     

    מה לגבי הפיילוטים שמבוצעים בפרויקטים של החברה הלאומית לדרכים? "מע"צ צריכים את הגומי בעובי של מילימטר אחד, כמעט כמו אבקה, כדי לעשות בו שימוש. להביא את הגומי לעובי כזה - זה תהליך מאוד יקר. לא כלכלי", הוא משיב.

     

    מועלם מצהיר כי אקו צמיג מקבלים בממוצע כ- 1,000 טונות צמיגים בחודש. "כל החומר נגרס גריסה ראשונית גסה, ומיוצאת לשווקים בחו"ל. הכל מיוצא, 100 אחוזים", הוא אומר. עם זאת, גם מועלם מדגיש כי לא מדובר בפתרון עבור השוק המקומי.

     

    כיום, לאחר שייצאו בהצלחה את הגומי לטובת ייצור אנרגיה בשווקים בחו"ל, החלו באקו צמיג להשקיע בתהליכים שיהפכו את הצמיג לדלק – בתוך המפעל. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, טון צמיג הוא שווה ערך לכ.0.7 טון דלק, ובאקו צמיג מבקשים להפוך אותו כעת לחומר בעירה לתעשייה.

     

    פיילוטים ממשלתיים עד האופק

    וברקע, ממשיכה תעשיית הניסויים הממשלתית לפרוח סביב השוק הרדום. כך למשל, לפני כארבעה חודשים הושלם עבור משרד הבינוי והשיכון מחקר שמצא כי שימוש בפסולת הצמיגים גרם לשיפור ניכר בתכונות של בטון.

     

    המחקר, שבוצע על ידי ד"ר אסיה שוורצמן מהמכללה האקדמית סמי שמעון, מצא כי קיימת כדאיות לעשות בו שימוש גם במעקות בטיחות, אבני שפה, או קירות אקוסטיים. למרות התוצאות, במשרד השיכון לא ממהרים להתחייב. "בכוונת המשרד לבחון את הנושא ולראות האם יש מקום לפתח את תחום מחזור הצמיגים בתערובות בטון, ובעיקר (כמו בכל מחקר) האם הנושא כבר בשל דיו", נמסר.

     

    ניסוי נוסף מקודם על ידי המשרד להגנת הסביבה גם בתחום התקינה. "המשרד פועל לקידום תקינה עבור שימושי הנדסה אזרחית בשיתוף מכון התקנים", ציינו במשרד, והוסיפו עם זאת כי "אלו תהליכים ארוכים, מאחר ונדרשת תקינה וניסויים מעשיים על מנת להבטיח את בטיחות המוצרים", הדגישו.

     

    עוד בחזית הניסויים: בימים אלו מתקיים ניסוי במפעלי נשר לשימוש בגומי צמיגים כתחליף או כתוספת לדלק בכבשני המלט של המפעל. "הניסוי בוחן גם את ההשפעות הסביבתיות של השימוש בגומי הגרוס, לרבות השפעותיו על זיהום אוויר", מבהירים במשרד. עוד הדגישו, כי בימים אלה מגובשת הצעה שתחייב שימוש בגומי במכרזי תשתית ממשלתיים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים