טל בייגלס העלו מחירים בת"א, אך לא בי-ם

בעוד שרשתות ויצרניות המזון נכנסו לבונקר, והן מתעקשות כי אינן מעלות מחירים מחשש לזעם הציבור, דווקא בימים אלו של מחאה נגד יוקר המחיה, רשת טל בייגלס החליטה להעלות מחירים בסוף השבוע שעבר.

"גיליתי שטל בייגלס העלו מחירים של פריטים בתפריט ב-25%-30%. כנראה שברחוב קרליבך לא שומעים את המחאה מרוטשילד", אמר ל-ynet הראל, לקוח של הרשת בת"א.

"זה התגלה כשתכננו אירוע בשבת האחרונה - יום הולדת לילד. רצינו לספק לילדים ממרחים ובייגלס מטל בייגלס. אשתי בדקה את המחירים באתר שלהם ביום שני, ושלחה לי במייל טבלת אקסל כדי שאדע כמה להזמין וכמה כל פריט אמור לעלות. ביום רביעי רציתי לבדוק את מחירו של ממרח מסוים באתר האינטרנט של הרשת וראיתי שהתפריט לא פעיל.

"כשהתקשרתי לסניף, והתחלתי להקריא את ההזמנה אמרו לי שקילו סלט ביצים, שעלה ביום שלישי 6.4 שקלים ל-100 גרם, התייקר ל-9.2 שקלים. שאלתי מה קרה, הביצים התייקרו עד כדי כך? אמרו לי שהמחירים עלו. אחרי שאשתי התקשרה לשם והתעקשה שהיא ראתה מחירים אחרים, עשו לנו הנחה של 10%, באופן חד פעמי".

כריך ביצים בירושלים: 22 שקל. במרכז: 25 שקל

בשיחה של ynet עם הסניף עולה כי אכן הרשת העלתה מחירים של מוצרים בתפריט. "התפריט הורד מהאתר כי המחירים עלו", אמרה לנו טלפנית ברשת. "תפריט חדש יועלה לאתר בקרוב".

בייגל שעלה 3.75 שקלים ליחידה, עולה כעת 4.90 שקלים ליחידה. כריך טונה עולה 28 שקל לעומת 25 שקל לפני שבוע. מחיר כריך סלמון עלה ל-36 שקל לעומת 34 שקל. הממרחים התייקרו ב-3-2 שקלים.

המחירים עלו בסניפי ת"א וסינמה סיטי בגלילות, אך בסניף ירושלים של הרשת המחירים נותרו על כנם. כך אפשר למצוא שם כריך שמנת ב-22 שקל שבת"א עולה 24 שקל. כריך סלט ביצים עולה בירושלים 22 שקל לעומת 25 שקל במרכז.

הרשת נהגה בהראל בהוגנות, אך לא ברור מדוע דחוף לה דווקא עכשיו לייקר את התפריט, ולמה רק בת"א. מהשיחה הסתבר שלא כל הפריטים התייקרו. מחיר כריך חביתה עם שמנת נשאר על כנו, וכך גם מחירי רוב הסלטים.

דני לבל, בעלי הרשת מסר בתגובה: "במשך קרוב לשלוש שנים לא העלנו מחירים באגורה, למרות עליות המחירים, ולמרות שהעסקים משגשגים בקושי. מחירי חומרי הגלם עלו בצורה דראסטית, הקמח, מוצרי החלב וכל הסחורות התייקרו בשנה-שנתיים האחרונות.

"היה עלינו לעשות שינוי כדי לשרוד. השינוי הזה הוא להעלות את המחירים. לא יכולנו לשאת את זה. הגענו לנקודה שבה היה עלינו להחליט: או להישבר או להעלות מעט את המחירים.

העלינו ברחל בתנו הקטנה, אחרי אלף דיונים, ורק במקומות שלא היתה ברירה. ישנם פריטים שלא התייקרו, את מחירי הקפה למשל, לא העלינו.

"זה נכון שבירושלים עדיין לא העלו את המחירים, אנחנו העלינו אותם לפניהם. וזה נכון שהעיתוי לא טוב והיינו מודעים לביקורת מסוימת שתתעורר, אבל יצר החיים גבר על החשש מביקורת".