"מבקשי פניך" יצא במהדורה דיגיטלית. קבלו פרק
לראשונה בישראל יצא לאור ספר במהדורה דיגיטלית לפני הפצתו בחנויות. ההדפסה הראשונה של "מבקשי פניך" - שיחות של הרב סבתו עם הרב ליכטנשטיין - כבר נמכרה כולה
הספר ''מבקשי פניך - שיחות עם הרב אהרון ליכטנשטיין", מאת הרב חיים סבתו, עתיד לצאת לאור לקראת ראש חודש אלול במהדורה מודפסת, ואולם כבר כעת הוא מוצע למכירה במהדורה דיגיטלית באתר ''עברית''.
הספר, שכבר יש מי שהגדיר אותו כ''אחד מספרי ההגות היהודי החשובים ביותר בכל הזמנים", נמכר בגירסתו הדיגיטלית במחצית ממחירו העתידי בחנויות.
עוד ביהדות:
"מבקשי פניך" מפגיש שני ענקי רוח, מהחשובים ביותר בציבור הדתי-לאומי, לשיח פתוח הנוגע בנימים הרגישים, העדינים והטעונים ביותר של האדם המאמין. מהוצאת ''ידיעות ספרים'' נמסר כי באופן נדיר בשוק הספרים הישראלי, במיוחד בשנים האחרונות, נמכרה מראש כל המהדורה הראשונה במחיר מלא, עוד בטרם הודפסה וראתה אור.
רוצים לטעום? הנה ההקדמה, שנכתבה על-ידי הרב סבתו:
מבקשי פניך
ילד קטן הייתי. כבן שש כבן שבע. יושב על ספסל עץ ללא משענת שהוסיפו בבית הכנסת "שער השמים" במעברה בבית מזמיל, לקראת תפילות יום הכיפורים. בית הכנסת מלא אדם היה. לא היה מי שגר במעברה ולא בא לתפילה. כולם לבושים לבנים ועטופים לבנים. דממה שררה בבית הכנסת. נמלאתי התרגשות עד שגופי רעד.
סבא קם ממקומו והלך לתיבה בצעדים מדודים. עמד לפני התיבה. עיטף עצמו בטלית, החזיר פניו לקהל, הרהר כמה רגעים והתבונן סביב בעיניו השחורות החודרות. פתע פתח בדמע: "לך אלי תשוקתי. בך חשקי ואהבתי." הניגון מלא ערגה היה, ופיוטו של אבן־גבירול חוצב לבבות היה, ועיני דמעו מהתרגשות. וסבא ממשיך: "לך עיני ורעיוני וצורתי ותבניתי. לך רוחי לך כוחי ומבטחי ותקותי. לך אזעק בך אדבק עדי שובי לאדמתי. ומה אני ומה חיי ומה כוחי ועצמתי". בכל בית מן הפיוט אני מביט בפניו ולא גורע ממנו עין. אני רואה אותו מתחנן כבן המתחטא לפני אביו, עד שסיים: "ואור גנוז לפניך יהי סתרי וסוכתי. ותחת צל כנפיך תנה נא את מחיצתי."
הופתעתי.
הכרתי את סבא כשהיה מְעיין בתורה עיון חריף ועמוק ונושא ונותן בסערה. הכרתי אותו עם השכלתו הרחבה, וכאן ראיתי אותו כאיש אחר. עומד לפני בוראו כילד באמונה תמימה ואהבה לוהטת. החיבור הזה בין עיון חריף ואמונה תמימה, בין דעת רחבה ועומק אהבה, שבה את לִבי.
לימים, כשבגרתי ולמדתי במורה הנבוכים, ראיתי בכל פרקי הספר את חריפותו ודייקנותו של הרמב"ם ואת רוחב דעתו, וכשהגעתי לחתימת הספר הנה אני קורא: "ומפני זה מי שיבחר בשלמות האנושי יֵעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו והדבק עמו תמיד הוא גדול מכל מלך בשר ודם". למדתי פרטי הלכות ב"יד החזקה" שלו הכתובים בדקדקנות, ופתאום אני קורא דברי שיר: "וכיצד היא האהבה הראויה, הוא
שיאהב את ה' אהבה גדולה יתֵרה עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד" ועוד ועוד, ושוב נמלאתי רגש עז. ושוב ראיתי מה שראיתי בילדותי. חריפות השכל ותמימות האמונה, ורוחב הדעת ועומק אהבה.
ביקשתי ללִבי שיקשיב וישמע מבקשי פני ה' החריפים בתורתם ותמימים באמונתם, ערומים בדעת ומתחטאים לפניו כבן המתחטא לפני אביו.
הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ, אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.
לפנייה לכתב/ת 
