שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האו"ם הכשיר הסגר הימי: לא הוכח נזק הומניטרי
    דו"ח האו"ם על המשט כולל טענות קשות נגד ישראל, אבל גם ניצחון אחד גדול: המצור הימי על עזה, זה שהקים עליו מדינות רבות ובהן טורקיה, הוכרז כחוקי. "זו לא ענישה קולקטיבית", נקבע, "המטרה ביטחונית ויש לכבד החוקים שקבעה ישראל"

    ועדת פאלמר של האו"ם, שהדו"ח שלה על אירועי המשט לעזה פורסם אמש (יום ה'), נכשלה למעשה במשימתה העיקרית - השגת פשרה בין טורקיה לישראל, כשכל צד מכיר בטעויות שביצע. גם הפעם, כמו בדו"חות בינלאומיים קודמים, מוטחת בישראל ביקורת על שימוש לכאורה בכוח מופרז, אבל הפעם יכולים בירושלים לסמן "וי" גדול לפחות בהיבט אחד: הדו"ח נותן הכשר חוקי לסגר הימי שלה על עזה, סגר שפגע מאוד בלגיטימציה הבינלאומית שלה בשנתיים האחרונות.

     

    לקריאת הדו"ח המלא של ועדת פאלמר - לחצו כאן  

     

    המשט שלא נגמר - כתבות אחרונות:

     

    דו"ח פאלמר, שפרסומו נדחה במשך שבועות ארוכים, יוגש רשמית למזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, רק היום, אבל הודלף ופורסם כבר אמש ב"ניו-יורק טיימס". בדו"ח קובעת הוועדה כי צה"ל הפעיל כוח מופרז בהשתלטות על האונייה "מרמרה", ומותחת ביקורת על ההתרעה הבלתי מספקת של ישראל לפני העלייה לסיפון ועל כך שפעילים טורקים נורו לכאורה בגבם ומטווח קרוב. היא גם תוקפת את הטיפול של ישראל בנוסעים, שכלל לכאורה איומים ולקיחת חפצים מהם שלא בצדק.

     

    ראש ממשלת טורקיה. "טורקיה יכולה הייתה לעשות יותר" (צילום: AP) (צילום: AP)
    ראש ממשלת טורקיה. "טורקיה יכולה הייתה לעשות יותר"(צילום: AP)

     

    עם זאת, הוועדה הבינלאומית, שבראשה עמד ראש ממשלת ניו-זילנד לשעבר

    ג'פרי פאלמר, ובה כיהנו גם נציג מישראל ונציג מטורקיה, מציינת כי פעילותם של הפעילים הייתה פזיזה, וכי משחיילי צה"ל עלו לסיפון היה עליהם להתגונן מפני אלימות מאורגנת מצד חלק מהנוסעים. הוועדה מטילה ספק במטרותיהם האמיתיות של פעילי הארגון IHH שהשתתפו במשט, ומדגישה כי אף שטורקיה ניסתה להניא אותם מעימות עם ישראל - היא יכולה הייתה לעשות יותר.

     

    בעוד שישראל, עם הסתייגויות מסוימות, הודיעה באמצעות נציגה יוסף צ'חנובר כי היא מאמצת את הדו"ח, שבו היא מתבקשת להביע חרטה ולשלם פיצויים למשפחות הנפגעים, הטורקים מסרבים לקבל אותו בנוסח הנוכחי ואינם משלימים עם מסקנותיו. אתמול הבהיר שר החוץ של טורקיה, אחמט דבוטאולו, כי אחרי פרסום הדו"ח לא תסכים ארצו לקבל התנצלות מישראל, ובמקום זאת תעבור ל"תוכנית ב'" ותטיל עליה סנקציות.

     

    יחסינו עם טורקיה לאן?

     

    בשעה שהקרע עם הטורקים נראה בלתי ניתן לאיחוי כרגע, יכולים כאמור בירושלים להתנחם לפחות בגושפנקה המשפטית שנתנה הוועדה לסגר על עזה. "מעמדה החוקי הלא ברור של רצועת עזה בעיני החוק הבינלאומי, אין פירושו שלישראל אין זכות להגן על עצמה", קובעת ועדת פאלמר. "הדו"ח הישראלי שנמסר לוועדה מבהיר כי הסגר הימי הוטל על מנת להגן על אזרחי ישראל, ונועד למנוע הברחת נשק לעזה ושיגור טילים לעבר ישראל מהים".

     

    סירות דייגים בנמל עזה. "אין מקום לספינות גדולות" (צילום: AP) (צילום: AP)
    סירות דייגים בנמל עזה. "אין מקום לספינות גדולות"(צילום: AP)

     

    הוועדה קובעת כי "סגר במציאות הזו הוא דבר לגיטימי במסגרת הזכות להגנה עצמית. אף שסגר מונע תנועה של כל כלי שיט, בשל השטח הקטן שעליו הוטל הסגר וחוסר היכולת לבדוק ספינות הוועדה אינה סבורה כי הסגר הימי הוא צעד לא פרופורציונלי שנקטה ישראל".

     

    הדו"ח: הסגר אינו עונש על עליית חמאס

    פאלמר ואנשיו מסבירים שכיוון שעזה וישראל הם שני שטחים פיזיים ופוליטיים נפרדים וחמאס, שיורה טילים על ישראל, הוא הרשות השולטת בעזה, כשבאים לבחון את סוגיית הסגר יש להתייחס מבחינה משפטית לסכסוך בין ישראל לעזה כאל סכסוך בינלאומי. "לישראל יש זכות לבצע צעדים כדי למנוע כניסת נשק לעזה", נכתב בדו"ח, "לנוכח הסכסוך האלים, לא היה צורך בצעדים נוספים, וגם לא בקביעת מועד לסיום הסגר".

     

    ועדת פאלמר קובעת כי בניגוד לטענות טורקיה ומדינות נוספות בעולם, "אין שום הוכחה לכך שישראל ניסתה להעניש קולקטיבית את האזרחים או להרעיב את התושבים. נהפוך הוא, ברור לגמרי כי לישראל הייתה מטרה צבאית. המטרה המוצהרת של הסגר הייתה ביטחונית". חברי הוועדה דוחים את הטענות כי הסגר הוטל על עזה כדי להעניש את תושבי הרצועה על עליית חמאס לשלטון. הם מדגישים כי פעולות למנוע הברחות ביצעה ישראל עוד לפני השתלטות חמאס על עזה ב-2007, וכי הסגר עצמו הוטל רק ב-2009, יותר משנתיים אחרי עליית התנועה לשלטון שם.

     

    הלינץ' וחטיפת החיילים על המרמרה. "קשה להעביר סחורות דרך הים" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    הלינץ' וחטיפת החיילים על המרמרה. "קשה להעביר סחורות דרך הים"(צילום: רויטרס)

     

    אף שהוועדה הבינלאומית מביעה דאגה מהמצב ברצועה, היא מטילה ספק במידת ההשפעה שיש לסגר הימי על המצב ההומניטרי בה. "קשה להעריך את השפעת הסגר הימי על האזרחים, בשל המדיניות הקיימת במעברים הקרקעיים, המגדירים במפורש את המוצרים שיכולים להיכנס לעזה", נכתב בדו"ח, "בעזה אין נמל שיכול לטפל בספינות גדולות, ונראה כי רק ספינות דייגים יכולות להיות מטופלות בו. לכן, האפשרות להעביר סחורות דרך הים לעזה היא נמוכה מאוד".

     

    עוד בערוץ החדשות:

     

    כותבי הדו"ח מדגישים כי "להבריח נשק דרך הים זה דבר אחד, ואילו להכניס מזון ל-1.5 מיליון איש זה דבר אחר. הדבר מחליש את הטענה כי הסגר הימי הוא בעל השפעה על המצב ההומניטרי". עם זאת, הם אומרים כי מדיניות ישראל במעברים הקרקעיים אינה יכולה להימשך וחייבת להשתנות. "הוועדה מדגישה כי אם יש צורך בכך, יש לאפשר לתושבים

    בעזה לקבל מזון ומצרכים אחרים הדרושים להישרדות, אך אין זה אומר כי הסגר אינו חוקי או כי על ישראל לאפשר לספינות פשוט לעבור".

     

    הוועדה מתייצבת לצד ישראל גם בכל הנוגע לתיאום הכניסה לעזה והכנסת הסחורות אליה. "משלחות הומניטריות צריכות לכבד את הכללים שקבעה ישראל", היא כותבת, "על המשלחות הללו לקבל אישור מוקדם מישראל ולערוך עמה את התיאומים הנדרשים. זה כולל עמידה בתנאים מסוימים כמו מתן אפשרות לישראל לבדוק את הספינות ההומניטריות". היא מציינת גם כי לפעילים הוצע להעביר מצרכים לעזה דרך נמל אשדוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    החיילים יורדים אל ה"מרמרה". "לא צריך לקבוע סוף לסגר"
    צילום: דובר צה"ל
    סירות בעזה. צריך שינוי - במעברים היבשתיים
    צילום: AFP
    איש חמאס שומר בנמל ברצועה. "הסכסוך - בינלאומי"
    צילום: AP
    יו"ר הוועדה, ג'פרי פאלמר. הסגר חוקי
    צילום: EPA
    מומלצים