שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    מדריך אנטיביוטיקה: מתי לקחת ומה תופעות הלוואי
    ככל שהחיידקים הופכים עמידים יותר, כך גם הטיפול בתרופות אנטיביוטיות הופך למסובך. איך מחליטים איזה סוג תרופה לתת? מדוע אסור להפסיק את הטיפול באמצע? ומהן תופעות הלוואי הצפויות לחולים? מדריך מיוחד

    תרופות אנטיביוטיות משמשות לטיפול בזיהומים חיידקיים או בזיהומים פטרייתיים, ואינן יעילות נגד נגיפים. אנטיביוטיקה קוטלת חיידקים או בולמת את ההתרבות שלהם, ואגב כך מאפשרת למגננות הטבעיות של הגוף להיפטר מהם.

     

    מחקרים על אנטיביוטיקה בערוץ הבריאות:

     

    בחירת אנטיביוטיקה

    כל תרופה אנטיביוטית יעילה נגד חיידקים מסוימים בלבד. רופא הבוחר אנטיביוטיקה לטיפול באדם שלקה בזיהום, עושה כמיטב יכולתו לנחש מהו החיידק האחראי לזיהום. כאשר מדובר בזיהומים מסוימים, הרופאים יודעים כי רק טיפוסים מסוימים של חיידקים יכולים להיות אחראים למצב. אם יש תרופה אנטיביוטית אחת שסביר כי תהיה יעילה נגד כל החיידקים הללו, אין צורך בבדיקה נוספת.

     

    כאשר מדובר בזיהומים שיכולים להיגרם על ידי חיידקים רבים ושונים או על ידי חיידקים שפגיעותם לאנטיביוטיקה אינה חזויה בבירור, יש צורך בבדיקות מעבדה כדי לזהות את החיידק המזהם. בדיקות אלה מבוצעות בדגימות דם, שתן או רקמה המופקות מן הנבדק. אחר כך נבדקת פגיעותו של החיידק המזהם למגוון של תרופות אנטיביוטיות. הבדיקות הללו נמשכות בדרך כלל יום או יומיים ולכן אינן יכולות לספק הנחיה לבחירה הראשונית של האנטיביוטיקה הדרושה.

     

    אפילו בעת שהחיידק מזוהה ורגישותו לאנטיביוטיקה נקבעה במעבדה, בחירת התרופה האנטיביוטית אינה פשוטה.

     

    רגישויות במעבדה אינן זהות תמיד לאלה שקיימות בגוף האדם הנגוע. יעילות הטיפול תלויה בגורמים כמו מידת הספיגה של התרופה בזרם הדם, כמות התרופה המגיעה לאתרי הזיהום בגוף ומהירות הסילוק של התרופה מהגוף.

     

    נוסף לכך, בבחירת התרופה מביאים בחשבון את טיבה ואת חומרתה של המחלה, את תופעות הלוואי האפשריות של התרופה, את האפשרות לאלרגיות או תגובות חמורות אחרות לתרופה ואת עלות התרופה.

     

    לעתים יש צורך בצירופים של תרופות אנטיביוטיות לשם טיפול בזיהומים קשים, בעיקר בימים הראשונים למחלה, בעת שרגישויות החיידקים לאנטיביוטיקה עדיין אינן ידועות. הצירופים חשובים גם לזיהומים מסוימים, כמו שחפת, שבהם החיידקים המחוללים אותם מפתחים במהירות עמידות לתרופה אנטיביוטית יחידה.

     

    זיהומים שמקורם ביותר מחיידק אחד, שכל אחד ממחולליהם רגיש לתרופה אנטיביוטית שונה, מטופלים גם הם בשילוב של תרופות אנטיביוטיות.

     

    חיידקים עמידים

    בדומה לכל היצורים החיים, חיידקים משתנים כל הזמן בתגובה על אתגרי הסביבה.

     

    בשל השימוש הנרחב (והשימוש שלא כהלכה) באנטיביוטיקה בחברה המודרנית, החיידקים נחשפים בקביעות לחומרים אנטיביוטיים. אף על פי שחיידקים רבים מתים כתוצאה מההיחשפות הזאת, חלקם מפתחים עמידות להשפעות של התרופות. למשל, לפני 50 שנה החיידק סטפילוקוקוס אאוראוס (גורם נפוץ לזיהומים בעור) היה רגיש מאוד לפניצילין.

     

    במרוצת השנים, זנים מסוימים של סטפילוקוקוס אאוראוס פיתחו אנזים שמסוגל לזרז פירוק של פניצילין, ובכך עשו את התרופה ללא יעילה. חוקרים הגיבו על ההתפתחות הזאת בפיתוח צורה של פניצילין שנבצר מהאנזים לזרז את פירוקה, אבל כעבור שנים אחדות החיידקים הסתגלו למצב החדש ונעשו עמידים אפילו לפניצילין המתוקן הזה. חיידקים אחרים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה תוך שימוש במנגנונים שונים.

     

    חוקרי רפואה פועלים בלי הרף כדי לפתח תרופות יעילות למאבק בחיידקים. שימוש באנטיביוטיקה רק כאשר יש הכרח בכך (לא נגד זיהומים נגיפיים כמו הצטננות או שפעת) ולמשך כל הזמן הנקוב במרשם מסייעים להגביל את ההתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

     

    לעתים מצרפים תרופות אנטיביוטיות לשם טיפול בזיהומים קשים (צילום: sutterstock) (צילום: sutterstock)
    לעתים מצרפים תרופות אנטיביוטיות לשם טיפול בזיהומים קשים(צילום: sutterstock)

     

    כללים לנטילת אנטיביוטיקה

    במקרים של זיהומים חיידקיים חמורים, התרופות האנטיביוטיות ניתנות תחילה, בדרך כלל, בזריקה. לאחר שמושגת שליטה בזיהום, אפשר להסתפק בנטילת האנטיביוטיקה דרך הפה. הטיפול בזיהומים חמורים פחות יכול להיעשות מלכתחילה באמצעות אנטיביוטיקה דרך הפה. יש לבלוע את התרופות האנטיביוטיות עד לחיסול האורגניזם המזהם ולסילוקו מהגוף, דבר שעשוי להתרחש ימים מספר לאחר שהתסמינים נעלמים.

     

    רק במקרים נדירים, אנטיביוטיקה ניתנת במשך פחות מחמישה ימים (החריגים הבולטים הם זיהומים בדרכי השתן שאין חשש להסתבכותם). הפסקת הטיפול בשלב מוקדם מדי יכולה להוליך להישנות המחלה, או לעודד התפתחות של חיידקים עמידים.

     

    רופא, אחות או רוקח יכולים להסביר את הדרך הנכונה לשימוש בתרופה האנטיביוטית. תרופות אנטיביוטיות מסוימות טעונות בליעה על קיבה ריקה ואילו אחרות טעונות בליעה עם אכילת מזון. מטרונידאזול, תרופה אנטיביוטית נפוצה, גורמת לתגובות לא נעימות אם בליעתה מתרחשת בצמוד לשתיית אלכוהול. נוסף לכך, תרופות אנטיביוטיות מסוימות יכולות להגיב עם תרופות אחרות שהחולה משתמש בהן, ולפעמים אף להפחית את היעילות של אחת מן התרופות המעורבות או להגדיל את תופעות הלוואי.

     

    תרופות אנטיביוטיות מסוימות מגבירות את הרגישות של העור לאור השמש. תרופות אנטיביוטיות משמשות לא רק לטיפול בזיהומים קיימים, אלא גם כדי למנוע זיהומים (פרופילקסיס). תרופות אנטיביוטיות יכולות לשמש למניעת דלקת קרום המוח אצל מי שנחשפו לחולים בדלקת קרום המוח.

     

    חלק מהלוקים במסתמי לב פגומים או המצוידים במסתמי לב מלאכותיים צריכים לקבל אנטיביוטיקה לפני הליכים דנטליים או ניתוחיים כדי למנוע מחיידקים לזהם את המסתמים הפגועים. אנטיביוטיקה פרופילקטית ניתנת לאנשים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת, כמו חולי לויקמיה, חולים המקבלים כימותרפיה לסרטן או חולי איידס.

     

    אנשים העוברים ניתוח שכרוך בסיכון גבוה לזיהום (כמו ניתוח אורתופדי גדול או ניתוח במעיים), והבריאים מכל בחינה אחרת, עשויים גם הם לקבל טיפול אנטיביוטי מונע. כדי להבטיח את היעילות וכדי למנוע את ההתפתחות של עמידות לחיידקים, טיפול אנטיביוטי פרופילקטי ניתן רק לזמן קצר.

      

    ריפוי אנטיביוטי בבית

    בדרך כלל תרופות אנטיביוטיות ניתנות בבליעה דרך הפה ומשך הטיפול אינו מעורר שום קושי. עם זאת, הטיפול בזיהומים מסוימים - כמו אלה הקשורים בעצם (דלקת העצם) או בלב (דלקת פנים הלב) - מצריך מתן של אנטיביוטיקה בעירוי תוך-ורידי ולאורך זמן רב, במקרים רבים ארבעה עד שישה שבועות.

     

    אם החולה אינו סובל ממצבים אחרים שמצריכים טיפול בבית חולים והרגשתו טובה יחסית, העירוי התוך-ורידי של האנטיביוטיקה יכול להתבצע בבית. צנתרים תוך-ורידיים קצרים המוחדרים לוורידים קטנים בזרוע או בכף היד (כמו אלה המצויים בשימוש שגרתי ברוב ההליכים בבתי חולים) אינם מחזיקים מעמד יותר משלושה ימים, ולכן יכול להתעורר צורך בהחדרה של צנתר תוך-ורידי מיוחד לתוך וריד מרכזי גדול.

     

    התקנים מסוימים לעירוי אנטיביוטיקה פשוטים די הצורך לאפשר לחולים ולבני משפחותיהם ללמוד איך להפעיל אותם בכוחות עצמם. במקרים אחרים, אחות צריכה להגיע לביקור בית כדי להחדיר כל מנה. בכל מקרה יש צורך בפיקוח קפדני כדי לסייע לחולה ולמנוע סיבוכים אפשריים או תופעות לוואי.

     

    חולים שמקבלים אנטיביוטיקה בבית דרך צנתר תוך-ורידי מצויים בסיכון מוגבר לפיתוח זיהום באתר שבו מוחדר הצנתר וכן בזרם הדם. כאב, אדמומיות או צמרמורת וחום (אפילו בהיעדר בעיות באתר ההחדרה) הם סימנים להתפתחות של זיהום קשור לצנתר.

     

    הרופא הבוחר אנטיביוטיקה מנחש מהו החיידק האחראי לזיהום (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    הרופא הבוחר אנטיביוטיקה מנחש מהו החיידק האחראי לזיהום(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    תופעות לוואי ואלרגיות

    תופעות לוואי נפוצות של אנטיביוטיקה כוללות קלקול קיבה, שלשול וזיהומי שמרים (פטריות) בנרתיק. חלק מתופעות הלוואי חמורות יותר ועשויות לשבש - בהתאם לסוג האנטיביוטיקה - את התפקוד של הכליות, הכבד, מוח העצם או איברים אחרים. בדיקות דם משמשות למעקב אחר תופעות לוואי כאלה.

     

    חלק מהאנשים המקבלים אנטיביוטיקה מפתחים קוליטיס, דלקת של המעי הגס. הקוליטיס נובעת מרעלן שמייצר החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה, שגדל ללא מעצור בעת שחיידקים אחרים נקטלים בידי אנטיביוטיקה. תרופות אנטיביוטיות עשויות לגרום גם לתגובות אלרגיות. תגובות אלרגיות קלות כוללות פריחה מגרדת או קשיי נשימה קלים.

     

    תגובות אלרגיות חמורות (אנפילקסיס) יכולות לסכן את החיים ובדרך כלל נכללות ביניהן התנפחות של הגרון, אי-יכולת לנשום ולחץ דם נמוך.

     

    אנשים רבים מספרים לרופאיהם על היותם אלרגיים לאנטיביוטיקה לאחר שחוו למעשה תופעות לוואי שאינן קשורות לאלרגיה. ההבחנה חשובה מפני שאנשים שהם אלרגיים לתרופה אנטיביוטית אינם צריכים לקבל אותה או תרופה הקשורה לה.

     

    עם זאת, אנשים שחוו תופעות לוואי משניות יכולים בדרך כלל להשתמש בתרופות קשורות לתרופה שחוללה את תופעות הלוואי או אפילו להמשיך ולהשתמש בתרופה עצמה. הרופא יכול לקבוע את המשמעות של כל תגובה לא נעימה שאדם מפתח בעקבות שימוש באנטיביוטיקה.

     

    • המידע המלא על הטיפול באנטיביוטיקה מופיע ב"מרק - המדריך הרפואי השלם", הוצאת כנרת.





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חלק מהאנשים המקבלים אנטיביוטיקה מפתחים קוליטיס, דלקת של המעי הגס
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים