סיורי סליחות בצפת: העיר שסלחה לה יחדיו

יום הכיפורים הולך וקרב, ימים של חשבון נפש, סליחות, תפילות ותחינות. זמנים של חרדת קודש, בין כסה לעשור. החרדים יראים, הדתיים מתפללים והחילוניים מבקשים לקחת חלק במה שכל כך מייחד את העם היהודי - ורבים מהם יוצאים לסיורי סליחות.

עוד כתבות בערוץ התיירות:

• שנה חדשה, בילוי חדש: שמונה המלצות לתשע"ב
• חזרה לתור הזהב: תחייה לשורשי היהדות בספרד
• רומניה והיהודים: בין עבר מפואר לכאב שנשאר
• מתכננים קמפינג בסוכות? הנה כל ההמלצות
  

סיורי סליחות בירושלים כבר הפכו למסורת וגם לצפת יש נתח לא מבוטל במנהג. במסגרת שנת היער הבינלאומית מקיימת קק"ל סיור בתשלום

ביער מירון שמתחיל בקברו של הרשב"י ומסתיים בסמטאות צפת. הסיור יערך ביום שני, 3 באוקטובר משעה 21:00 ועד חצות.

העיר הדתית השנייה בחשיבותה אחרי חורבן הבית. צפת (צילומים: רונית סבירסקי)

הסיור מתחיל בחשיכה בין שטחים מיוערים וכרמי ענבים בדרך המטפסת אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי. מבנה אבן גדול שבראשו ניצבים חצאי כדורים צבועים בכחול עז. קברים של תנאים וצדיקים מקיפים את המבנה. קבריהם של הלל ושמאי, קברו של התנא רבי ייבא סבא ויוחנן הסנדלר.

בחלל הפנימי עזרת גברים ועזרת נשים, כיסויי ראש, צעיפים עוטפים כתפיים, חצאיות עד הקרסוליים ושרוולים ארוכים. המבנה בעל תקרה גבוהה, נברשות ענק, פרוכות כחולות וספרי קודש על מדפים. קברם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו צבועים בלבן ומוקפים בגדר כחולה. מלמול של תפילות, נענועי גוף ונשים מקוננות. בחלל מיוחד מדליקים נרות ומבקשים בקשות.

קברים של תנאים וצדיקים מקיפים את המבנה. קבר רשב"י

"על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים"

המדריך אלכס אלברשטיין (אחיה של חווה) משגר את משפט המחץ, שביום שמשקוף בית הכנסת העתיק במירון ייפול יבוא המשיח. הוא ממשיך בסיפור אגדה על חייו של הצדיק רבי שמעון בר יוחאי שלא חשש לדבר בגנות השלטון הרומי, והם גזרו עליו מיתה. הוא הסתתר במשך 12 שנים במערה בפקיעין וכשיצא מן המערה וראה לנגד עיניו את הכפריים מעבדים את אדמתם בשלווה, בערה בו חמתו להשחית ובכעסו הצית את הכפר על יושביו.

עונשו היה שחזר למערה לחיות בה שנה נוספת. התובנות שהגיע אליהן כשעזב את המערה אחרי 13 שנים היו: "על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". זוהי מנטרת החסידות שגם מייחסת לרשב"י את כתיבת ספר הזוהר שהיווה את הבסיס לקבלה.

ממוקם על ראש גבעה עם תצפיות נוף לכל עבר. קבר אלקנא

ממשיכים אל צפת, שאורות קלושים דולקים בסמטאותיה ומחזקים את אווירת המסתורין שבה. המדריך מסביר איך צפת הקטנה והרחוקה מהמרכז הפכה לאחת מארבע ערי הקודש של ארץ ישראל במחצית השנייה של האלף השני. אחרי גירוש ספרד ב-1492, רצו גדולי המשוררים והפילוסופים היהודים לעלות לארץ ישראל. האימפריה הטורקית עודדה את המהלך והם בחרו בצפת, באזור שמכונה הרובע היהודי ומשקיף אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.

באותן שנים כותב רבי יוסף קארו את "שולחן ערוך", האר"י מבסס את תורת הקבלה שמזוהה עם צפת,

מגיעים חסידי הבעל שם טוב ותלמידי הגאון מווילנה, מוקמים בתי כנסת חשובים ומשפחות רבות מאירופה שולחות את בניהם ללמוד תורה בצפת. ב-1837 פוקדת את צפת רעידת אדמה שהופכת את בתיה לגל אבנים וקוברת כמעט את כל תושביה תחת ההריסות.

בצפת ביסס רבי קארו את תורת הקבלה. מרכז הקבלה אסנט

הרובע היהודי: היסטוריה בת 500 שנים

כשהבריטים עזבו את הארץ נותרו היהודים מול ההמון הערבי, ובן גוריון שהבין את חשיבותה האסטרטגית של צפת שלח להם תגבורת של אנשי פלמ"ח ואת הדוידקה שנותרה למזכרת לפני בניין העירייה. המיסטיקנים אומרים שרק נס הציל את צפת ברגע האחרון.

גשם דקיק וסופת אבק הפכה את השמיים לצהובים בתוספת הרעש העצום של הדוידקה, והערבים היו בטוחים שהיהודים זרקו עליהם פצצת אטום. תוך כמה שעות התרוקנה צפת לחלוטין מערבים והם לא שבו אליה.

היהודים עלו לעיר לאחר גירוש ספרד. רובע האומנים

בית כנסת ללא מזוזה?

הדרך ממשיכה לרובע היהודי שמשמר היסטוריה בת 500 שנים. מתחילים מן הישיבה של רבי יוסף קארו שהוקם בה בית כנסת צנוע עם גניזה גדולה של ספרים בני מאות שנים. הספרים מונחים בארון בתוך הקירות ורובם אינו ניתן לשימוש. חולפים בסמטאות החשוכות, נערות בחצאיות ארוכות נחפזות לביתן, אישה צעירה תולה כביסה באמצע הרחוב וחתולים מייללים בין הבתים.

משם לבית הכנסת של האר"י הקדוש שאין על דלתו מזוזה. כיוון שמזוזה מתקינים רק במקום שבו ישנים ואוכלים,

אקסטזה אוחזת בנכנסים ואין סיכוי שיירדמו. בית כנסת האר"י הקדוש