שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אז מה המליצה ועדת הריכוזיות? שאלות-תשובות
    אחזקות פיננסיות וריאליות, פירמידות שליטה וטייקונים – לאחר שנה של דיונים הציגו חברי ועדת הריכוזיות את המלצות הביניים שלהם. מה מסתתר מאחורי המילים הגדולות? בדקנו

    הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק הגישה אתמול בצהריים (ב') את מסקנות הביניים שלה. בין היתר, המליצה הוועדה על איסור אחזקה בגוף פיננסי על ידי תאגיד ריאלי ונמנעה מלאסור קיום פירמידות שליטה. למרות שמדובר בנושאים אסטרטגיים לכלכלה הישראלית, עבור לא מעט אנשים מדובר בסינית מדוברת. להלן תשובות ברורות לשאלות החשובות.

     

     

    ההמלצה העיקרית היא להפריד בין אחזקות פיננסיות וריאליות של בעלי שליטה. מה זה אומר?

     

    חלק מהטייקונים במשק מחזיקים חברות נדל"ן, מפעלים, חברות היי-טק, רשתות שיווק וחברות תקשורת - שכולן צריכות אשראי - זאת במקביל לאחזקה של חברות ביטוח, בתי השקעות ובנקים שנותנים את האשראי לחברות הללו.

     

    הוועדה ממליצה שחברה לא תוכל להחזיק גם בחברה ריאלית שפדיון המכירות שלה הוא מעל 8 מיליארד שקל בשנה וגם במוסד פיננסי שמגלגל מעל 50 מיליארד בשנה. הבעלים יהיה חייב למכור אחד מהם.

     

    למשפחת עופר, שרי אריסון, יצחק תשובה, נוחי דנקנר וצדיק בינו יש כיום שליטה גם בנכסים ריאליים וגם בנכסים פיננסיים.

     

    למה הוועדה התרכזה דווקא בכפילות בין הנכסים הריאליים והפיננסיים?

     

    מומחי הוועדה סבורים שהם גורמים לבנקים ולבתי ההשקעות להעניק את רוב האשראי לחברות "שלהם". הכלכלן שלמה מעוז הסביר ל-ynet כי "העובדה שרוב האשראי מגיע לחברות הגדולות פוגעת בצמיחה וברווחת הציבור".

     

    לדבריו, "בעל מכולת, צעיר שפותח פאב או משפחה שרוצה הלוואת גישור לקנות מכונית - מקבלים אשראי מוגבל בריבית גבוהה. זה גם מסוכן: רחל מחדרה כמעט תמיד תחזיר בסוף את ההלוואות שלקחה - הטייקונים עלולים לא להחזיר".

     

    מה לוח הזמנים לביצוע המלצות הוועדה?

     

    ההמלצות דורשות חקיקה במושב החורף של הכנסת. אם הכנסת תאשר, ההמלצות יצאו אל הפועל תוך ארבע שנים כדי לאפשר לחברות להסתגל אליהן.

     

    איך המלצות הוועדה ישפיעו על חיי האזרחים? המחירים ירדו? השכר יעלה?

     

    בטווח הקצר לא. יו"ר הוועדה, חיים שני, אמר במסיבת העיתונאים: "אני לא רוצה למכור אשליות: הוועדה לא תוזיל את הקוטג' בסופר בשבוע הבא".

     

    ייתכן שבעוד כמה שנים, אם ההמלצות ייושמו ויתברר שהגיון שמאחוריהן נכון, המשק יהיה תחרותי יותר והמחירים ירדו, בעיקר בענפים מונופוליסטיים, כמו הסלולר והבנקאות. אבל ההוצאות הגדולות ביותר של רוב המשפחות - דיור, חינוך ודלק - לא נמצאות בשליטת הטייקונים, אלא בשליטת המדינה ולא יושפעו מהמלצות הוועדה.

     

    יש סיכוי קלוש שבלימת שכר המנהלים והתחזקות התחרות העסקית ישפרו את תנאי העבודה, למרות שכהכללה, בעלי ההון מעסיקים בתנאים טובים יותר מאשר המעסיקים הקטנים. ייתכן - לא בטוח - שהגדלת חלקו של ציבור החוסכים בחברות תגדיל את הפנסיה שלהם בכמה אחוזים.

     

    הוועדה קמה בגלל קולות המחאה החברתית?

     

    לא. ועדת הריכוזיות כונסה ביוזמת ועדת הכספים כבר בסוף 2010, הרבה לפני חרם הקוטג' או האוהל הראשון בשדרות רוטשילד. עם זאת, היא נולדה מאותו הלך רוח שהוליד את המחאה. בהפגנות נראו שלטים חריפים נגד הטייקונים, בנוסף, ועדת המומחים של המחאה המליצה גם היא לצמצם את היקף השליטה שלהם במשק. זאת, למרות שלמובילי המחאה ברור שמדובר רק בצעד אחד לצמצום הפערים בחברה הישראלית.

     

    מה הוועדה המליצה בעניין שכר המנהלים העצום בחברות הללו?

     

    בוועדה סבורים כי הריכוזיות היא אחת מהסיבות לשכר המנהלים הגבוה שמחריף את הפערים החברתיים. בעלי השליטה ממנים אנשים שנאמנים להם לתפקיד מנכ"לים וסמנכ"לים בשכר מופלג, על חשבון החסכונות של הציבור ובניגוד לדעת המנהלים בבתי ההשקעות.

     

    עם זאת, בארץ ובעולם קיימת תפיסה רווחת, לפיה למדינה לא כדאי להגביל את השכר בחברות פרטיות. הוועדה ממליצה ששכר המנהלים ייקבע באסיפת בעלי המניות ולא בידי בעל ההון, בתקווה שזה יבלום את השכר.

     

    האם חבילת צעדים כאלה נוסתה במדינות אחרות?

     

    הריכוזיות מאפיינת בעיקר שווקים קטנים וסגורים, כמו ישראל, סינגפור, דרום קוריאה וניו-זילנד. נעשו צעדים דומים פחות או יותר להמלצות הוועדה במדינות מעטות, בעיקר בדרום קוריאה. הצעדים הביאו להקטנה מסוימת של הריכוזיות, אך קשה לדעת עד כמה הם שינו את פני החברה. ברוב המדינות המערביות שאזרחיהן התקשו לעמוד ביוקר המחיה, סיפקה הממשלה דיור ציבורי, חינוך חינם ועודדו העלאת שכר.

     

    הרבה ועדות מומחים פירסמו המלצות שלא בוצעו. האם כך יקרה גם הפעם?

     

    קשה לדעת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, מתלהבים ממסקנות הוועדה. זאת, בניגוד לוועדת טרכטנברג, שנכפתה עליהם ושרוב המלצותיה הן מיחזור של המלצות ישנות ואף חוקים שלא יושמו.

     

    להמלצות ועדת שני, בניגוד לטרכטנברג, יש לוח זמנים לביצוע ואין עלות כספית משמעותית. עם זאת, הביצוע הוא לטווח ארוך ותלוי גם בממשלה הבאה - כך שקשה לדעת מה יקרה בפועל.

     

    נתניהו במסיבת העיתונאים. היום (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    נתניהו במסיבת העיתונאים. היום(צילום: משה מילנר, לע"מ)

     

    אם ההמלצות ייושמו, בעלי השליטה עלולים להיפגע, לסגור עסקים ולפטר עובדים?

     

    לא. הם אולי יאיימו בכך, אבל אלה יהיו איומי סרק. חלקם ממילא לא גרים בארץ וזה לא משנה לעסקים. גם אם הם ימכרו חברות, החברות עצמן ימשיכו לתפקד כרגיל.

     

    הוועדה ממליצה לטפל בחברות שהן "פירמידות שליטה", באופן שיצמצם את הכוח של בעלי השליטה. למה הכוונה?

     

    חברת פירמידה היא חברה שבה איש עסקים אחד הוא בעל המניות הגדול ביותר, למרות שיש לו רק חלק מהמניות, לא בהכרח רובן. החברה היא בעלת המניות הגדולה ביותר בכמה חברות אחרות, שהן בעלות המניות הגדולות בבנק, ברשת שיווק גדולה, בחברת תקשורת ובכמה מפעלים.

     

    התוצאה היא שאיש העסקים שולט באימפריה עסקית שרק חלק קטן ממנה - 10% או 20% - שייכת לו. הוועדה מצאה שבישראל יש יותר חברות כאלה מאשר ברוב מדינות המערב. חשוב להדגיש: אין קשר ל"משחק פירמידה", שהוא תרגיל פיננסי בתחום הפלילים.

     

    הוועדה ממליצה גם להתערב במינוי דירקטורים בחברות. למה ואיך?

     

    בעלי השליטה מחליטים על מינוי רוב הדירקטורים ושולטים באמצעותן בחברות. הוועדה ממליצה שאת הדירקטורים בחברות-הבנות – המפעלים שנמצאים בתחתית ה"פירמידה" – תמנה אסיפה של בעלי המניות ולא בעלי השליטה.

     

    אם בעל ההון ירצה למנות דירקטורים בחברות הבת, הוא יצטרך אישור מיוחד מוועדת הביקורת של החברה. בנוסף, הוועדה ממליצה שלפחות שליש מהדירקטורים בחברת האחזקות – החברה-האם – ימונו על ידי אסיפת בעלי המניות, בהצבעה שלבעל השליטה ולבאי כוחו יהיה אסור להשתתף בה.

     

    הוועדה רוצה לצמצם את עוצמת הטייקונים?

     

    הוועדה לא נקבה בשמות ובכינויים, אך לדברי שלמה מעוז "היא בהחלט מתכוונת לבעלי ההון המכונים 'טייקונים', כמו נוחי דנקנר, משפחת עופר ויצחק תשובה. עם זאת, יש הרבה אנשים פחות מוכרים שמחזיקים פירמידות והוועדה מתייחסת גם אליהם".

     

    מבדיקת מבנה האחזקות עולה כי חלק מחברות האחזקה הגדולות במשק הן אכן "פירמידה". נוחי דנקנר, לדוגמא, הוא בעל חברת האחזקות גנדן, שמחזיקה בכ-55% ממניות קבוצת אי.די.בי; אידיבי מחזיקה כ-75% מחברת דיסקונט השקעות וזאת מחזיקה כ-47% מסלקום. לדנקנר עצמו יש, איפוא, רק כ-19% מסלקום, אבל הוא שולט בה לגמרי.

     

    עידן עופר מחזיק בכ-51% ממניות החברה לישראל, שמחזיקה כ-52% מחברת כימיקלים לישראל, שמחזיקה במפעלי ים המלח. לעופר יש, איפוא, כ-26% בלבד מהבעלות במפעלים. גם שרי אריסון מחזיקה רק כ-20% מהבעלות בבנק הפועלים.

     

    למי שייך השאר?

     

    לציבור הרחב, שבתי ההשקעות משקיעים את תוכניות החיסכון והפנסיה שלו בבורסה. לציבור הזה, שהוא הבעלים, ולבתי ההשקעות שמייצגים אותו, אין כמעט השפעה על העסק ששייך לו.

     

    מה רע בכך שהטייקונים שולטים בעסקים גדולים?

     

    חברי הוועדה סבורים ששליטה של קבוצת אנשים קטנה מונעת תחרות במשק ובכך מעלה את יוקר המחיה. נתניהו מסכים לכך. אתמול הוא הכריז ש"מסקנות הוועדה יבטלו את המצב שבו יש לקבוצות מעטות שליטה גדולה. שינוי המצב הזה יביא למהפכה לטובת הצרכן הנאנק תחת יוקר המחיה".

     

    לדברי מעוז, "שליטה של עסקים גדולים בענפים שלמים ובחלק גדול מהמשק רומסת עסקים קטנים. התוצאה היא שיש בכל ענף חברות מעטות, שמעסיקות מעט עובדים, גובות מחירים גבוהים ומעניקות שירות לקוי. אנחנו מרגישים בכך כשאנחנו עושים קניות. כשיש מעט בנקים, חברות סלולר, יבואני מכוניות וספקי גז - כולם גובים מחירים דומים, גם אם הם לא מתאמים אותם ביניהם. רוב אנשי העסקים הבכירים הם אנשים ישרים, אבל הם מתנהלים בפועל כקרטל אחד גדול".

     

    הוועדה ממליצה גם להגביל עסקאות רכישה של נכסים בבעלות בעל השליטה. מה זה אומר?

     

    בעלי שליטה מחייבים לעתים את חברת האחזקות לקנות חברות או מבנים ששייכים להם באופן פרטי ולא קשורים לחברה. המשמעות היא שכספי הציבור נכנסים לכיס של הטייקון. הוועדה ממליצה שאם בעל השליטה רוצה למכור נכס כזה, הוא יצטרך אישור של אסיפת בעלי המניות ולא תהיה לו זכות להשתתף בה.

     

    למה לא להורות לבעלי השליטה למכור את החברות וזהו?

     

    הרעיון התגלגל בישיבות הוועדה, אבל לא נכנס להמלצות. מדובר בהתערבות חדה בהתנהלות השוק שלא נוסתה במדינות אחרות. עם זאת, בהמלצות הוועדה יש סעיף אופציונלי, שכפוף לשימוע מול הטייקונים עצמם, לפיו זכויות ההצבעה של בעל השליטה באסיפת בעלי המניות יוגבלו כך שלעולם לא יהיה לו רוב.

     

    נתניהו מכר לאותם טייקונים את נכסי המדינה. מה הוא "נזכר" עכשיו להגביל אותם?

     

    חלק גדול מהנכסים ששייכים כיום לחברות הגדולות היו בעבר של המדינה, ההסתדרות והקואופרטיבים והופרטו. ההפרטה התנהלה 15 שנה וכל הממשלות השתתפו בה, אף שנתניהו, כראש ממשלה וכשר אוצר, היה הנלהב והנמרץ מכולם.

     

    תומכי ההפרטה טענו שהשליטה הממשלתית וההסתדרותית גורמת למונופוליזם, שכר גבוה מדי, מחירים גבוהים ושירות גרוע. הם הבטיחו שאחרי ההפרטה המחירים ירדו, המשק יצמח ורמת החיים תעלה. ייתכן שההפרטה האיצה את הצמיחה (לא בטוח) אבל די ברור שהיא לא שיפרה את חיי היום-יום של הישראלי הממוצע: המונופולים לא נחלשו, המחירים לא ירדו, שכר העובדים המאוגדים נשאר גבוה, ולזה הצטרף שכר המנהלים החדשים.

     

    כך או כך, אחת מהמלצות הוועדה היא שאם הקבוצות הגדולות במשק ישתתפו במכרזים להפרטות הבאות, תהיה לגביהם "חובת התייעצות". לא ברור מה זה אומר ומי יצטרך להתייעץ עם מי, אבל כרגע, תהליך ההפרטה ממילא תקוע כמעט לגמרי.

     

    האם ההמלצות יוצאות נגד תהליך ההפרטה?

     

    לא. נתניהו הצהיר אתמול שההפרטה הגבירה את התחרות והצמיחה. עם זאת, הוא הודה בחצי פה שייתכן שהיה עדיף למכור את החברות הממשלתיות לציבור ולא לטייקונים, באומרו: "מונופולים ממשלתיים הפכו למונופולים פרטיים והריכוזיות עדיין קיימת".

     

     


    פורסם לראשונה 19/09/2011 15:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנכ"ל האוצר חיים שני, רה"מ נתניהו והשר שטייניץ
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    מומלצים