שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הקבוצות שייפגעו: תשובה, בינו ודנקנר"
    בוועדת הריכזויות מעריכים, כי מספר קבוצות מרכזיות במשק יושפעו מהדרישה להפריד נכסים ריאליים ופיננסיים משמעותיים, ומהגבלת כוחם של ראשי פירמידות האחזקה. עוד עשויים להיפגע: אריסון, עופר ואייפקס, שחשפה בתגובה נתונים כספיים של תנובה כדי להוכיח כי אינה עומדת בקריטריונים של הוועדה

    הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק פרסמה אתמול (ב') את מסקנותיה, לפיהן בעלי הון בישראל לא יוכלו עוד להחזיק בו זמנית בחברה פיננסית גדולה ובחברות ריאליות גדולות. בנוסף, ממליצה הוועדה על שורת צעדים שיעבירו את הכוח לחברות גדולות במשק מידיהם של בעלי השליטה לידי בעלי מניות המיעוט. כמו כן, הומלץ להכיל הגבלה על יצירת פירמידות חדשות והממונה על ההגבלים העסקיים יהפוך לגורם חזק יותר שיוכל לאשר או לפסול רכישות, מיזוגים והפרטות.

     

    ועדת הריכוזיות - כותרות אחרונות:

     

    מקורות בוועדה מסרו, כי על פי ההערכות ואומדנים ראשוניים, מספר קבוצות מרכזיות במשק הישראלי יהיו הראשונות להיפגע מההמלצות:

     

    - קבוצת יצחק תשובה, השולטת בחברת הביטוח הפניקס וקבוצת דלק ובמיזמי נדל"ן רבים.

     

    - הקבוצה בראשותו של איש העסקים, צדיק בינו, ששולט בין היתר בבנק הבינלאומי ובחברת הדלק פז.

     

    - קבוצת IDB, השולטת בין היתר בחברת כלל פיננסיים, בשופרסל, בעיתון מעריב, בסלקום ובישראייר.

     

    עוד קבוצות שעשויות להיפגע הן קבוצת אריסון המחזיקה בבנק הפועלים ובחברת שיכון ובינוי; הקבוצה בראשותו של אייל עופר שבבעלותה אחזקות בבנק מזרחי טפחות ובמליסרון; וקרן אייפקס הבריטית המחזיקה בבית ההשקעות פסגות ובחברת תנובה.

     

    החברות שיצטרכו להחליט מאילו אחזקות הן נפרדות הן חברות ציבוריות - למעט תנובה, שהיא חברה פרטית. עם זאת, ההערכה הראשונית של חברי הוועדה היתה שגם תנובה תצטרך להחליט אילו אחזקות היא מוכרת, לנוכח העובדה שנתוניה אינם גלויים. כדי שאייפקס לא תיאלץ להיפרד מאחזקות, יהיה עליה לחשוף את הנתונים הכספיים שלה.

     

    חברי ועדת הריכוזיות (משמאל), יוג'ין קנדל, חיים שני, שמואל האוזר ודיוויד גילה (צילום: עומר מרון) (צילום: עומר מרון)
    חברי ועדת הריכוזיות (משמאל), יוג'ין קנדל, חיים שני, שמואל האוזר ודיוויד גילה(צילום: עומר מרון)

     

    ואכן, בתגובה ראשונה של אייפקס, שבראשה עומדת זהבית כהן יוסף, חשפה החברה נתונים כספיים רלוונטיים: "המלצות הוועדה אינן כוללות בתוכן את תנובה, משום שמחזור המכירות של תנובה קטן מ-8 מיליארד שקל והמאזן שלה קטן מ-20 מיליארד שקל. נשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה ונעביר לה את נתוני פסגות ותנובה ברגע שנתבקש".

     

    במוקד: שתי רפורמות מרכזיות

    בראש המסקנות נמצאות שתי רפורמות מרכזיות שהן גולת הכותרת של עבודת הוועדה:

     

    הראשונה, מבקשת להגביל את יכולתו של בעל הון להשפיע על מדיניות האשראי של הבנקים כלפי עסקיו שלו. הוועדה מציעה כי חברה או אדם בישראל לא יוכלו להחזיק בבעלות על חברה פיננסית (בנק, קרן פנסיה, חברת ביטוח) שמאזן הרווח שלה עולה על 50 מיליארד שקל בשנה ובו זמנית, להיות הבעלים של חברה ריאלית (בתחומים כמו נדל"ן, תעשייה, או שיווק) שמחזור המכירות שלה עומד על 8 מיליארד שקל בשנה.

     

    יתר על כן, מציעה הוועדה כי אדם לא יוכל לקיים בו זמנית כדירקטור של חברה פיננסית וכדירקטור של חברה ריאלית.

     

    ראש הממשלה, בנימין נתניהו בעת הצגת המסקנות (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    ראש הממשלה, בנימין נתניהו בעת הצגת המסקנות(צילום: משה מילנר, לע"מ)

     

    הרפורמה המשמעותית השנייה נוגעת למבנים העסקיים המכונים "פירמידות שליטה". פירמידה היא מבנה שבקודקוד שלו נמצאת חברה בורסאית שבעל המניות העיקרי בה הוא בעל הון כלשהו או חברה בבעלותו. החברה שבקודקוד רוכשת שליטה במספר חברות אחרות שמצידה רוכשות שליטה בחברות נוספות.

     

    כך נוצרת הפירמידה שבה בעל ההון שקנה את החברה שבקודקוד הופך לבעל הדעה בכל החברות שבפירמידה - הוא מכתיב את גובה המשכרות של בכיריהן, וקובע כיצד ינוהל כספן - למרות שכמות ההון שהוא השקיע באופן אישי בחברה קטנה בהרבה מהיקף המניות שקשורות אליו. 

     

    ועדת הריכוזיות ממליצה לנקוט במספר צעדים שיבטלו את יכולתו של בעל השליטה בפירמידה להכתיב את המלכים של כל החברות שכלולות בה. ראשית כל, היא מכניסה לספר ההגדרות את המושג החדש: "חברת פער" - חברה שיש בה בעל מניות אחד שלא השקיע את רוב הכסף, אך עם זאת הוא מכתיב את מהלכי החברה כי הוא מחזיק ברוב המניות דרך השקעה אישית, או דרך השקעה באמצעות חברה אחרת. 

     

    בחברות כאלה ממליצה הוועדה, כי שליש מחברי הדירקטוריון יהיו חיצוניים. מינוי הדירקטורים החיצוניים יעשה על ידי בעלי מניות המיעוט, ולא על ידי ראש הפירמידה. אם ירצה ראש הפירמידה למנות דירקטור מטעמו הוא יצטרך לקבל אישור מוועדת הביקורת של החברה.

     

    כמו כן ממליצה והעדה כי בעלי מניות המיעוט יהיו אלו שיאשרו את שכר הבכירים. גם החלטות חשובות הנוגעות לפעילות העסקית כמו עסקאות עם בעלי עניין, רכישה של פעילות משמעותית, רכישת גרעין שליטה בחברה נוספת (מהלך של הרחבת הפירמידה) וגיוס הון או קבלת הלוואה, יחייבו רוב מקרב בעלי מניות המיעוט כך שבעל השליטה בפירמידה לא יוכל להשפיע עליהן.

     

    לבעלי מניות המיעוט תינתן אפשרות גם להצביע באינטרנט ויורחב המימון לתביעות ייצוגיות כנגד בעלי שליטה שלא ייצגו את רצון בעלי מניות המיעוט. 

     

    כנגד שורת ההמלצות הללו העמידו חברי הוועדה הצעה אחת, גדולה ומרחיקת לכת. לטענת יו"ר הועדה חיים שני, היא כה משמעותית עד שאין טעם לקבל את שאר ההמלצות אם היא תתקבל, שכן היא תגרום לכך שבעלי השליטה בפירמידות יוותרו מעצמם על החברות וימכרו אותן לציבור הרחב.

     

    על פי הצעה זו, בעל הון שרכש 51% מחברה א' ואח"כ העביר החלטה באסיפה כי חברה א' תרכוש 51% מחברה ב', לא יוכל למנות 51% מחברי הדירקטוריון, והשפעתו על חברה ב' תהיה אך ורק בהתאם לכמות הכסף שהשקיע בחברה א'. מהלך זה מרוקן את הפירמידה מתוכן, שכן העיקרון של השיטה העסקית הזו הוא שבאמצעות 51% מחברה אחת אפשר לרכוש שליטה מלאה במשאבים של חברות רבות.

     

    המלצה מרכזית נוספת היא הרחבת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים שיוכל לכפות שינויים בפירמידות ולפסול הפרטות שפוגעות בתחרותיות.

     


    פורסם לראשונה 19/09/2011 16:20

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יצחק תשובה ונוחי דנקנר
    צילום: צביקה טישלר
    שרי אריסון
    צילום: צביקה טישלר
    צדיק בינו
    צילום: קובי קואנקס
    זהבית כהן יוסף
    צילום: אסי כהן
    מומלצים