שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רגע של נוסטלגיה: ביקור בדגניה - אֵם כל הקיבוצים
    אמנם 30 שנה אחרי אֵם המושבות, ובכל זאת: אֵם כל הקיבוצים. מי שטרם ביקר בה - זה הזמן. ביקור באום ג'וני, היא דגניה, במלאות לה 100 שנה

    התגנבתי לי בשקט, ראיתי שאין איש, נשמתי לרווחה והמשכתי בדרכי אל הכמו-חושה שלידה נכתב לפני 100 שנה (וקצת) פרק חדש וחשוב בהיסטוריה הקטנה של הארץ הקטנה, של העם הקטן, שקבוצה קטנטנה מתוכו עשתה את המעשה. אם לא ניחשתם - הצלחתי. וכי מה הטעם לרוץ עם כולם, או אחרי כולם, להצטופף עם כולם סביב כמה מטרים רבועים של היסטוריה?

     

    ניחשתם: 100 שנה לדגניה, אֵם הקבוצות. אמנם 30 שנה אחרי אֵם המושבות, ובכל זאת: אֵם. מי שטרם ביקר שם במהומה הכללית – זה הזמן. מי שאינו מכיר את הסיפור של דגניה יכול להגיד (כמו שנאמר, כך אומרים, בתל עמל שהפכה לניר דוד): איזה ממזרים הם הקיבוצניקים. באו לפני כולם, תפסו פינת חמד, פארק של ממש, והקימו שם קיבוץ (כלומר קבוצה).

     

    ובאמת, לעמוד כיום באתר ראשית דגניה, ליד הצריף המשוחזר שלמרגלותיו מתפתל הירדן; לבלוע בעיניים את היופי המהמם, השלֵו, של המרחבים הירוקים (גם אם הם מצהיבים בקיץ); להתרפק על מטעי התמרים הפורסים חופה ירוקה, מְצֵלָה, מתחת לשמי התכלת... היי, הירגע. מה קרה לך?

    פעם היתה כאן שממה. הצריף באום ג'וני (צילומים: דודו דיין) (צילום: דודו דיין) (צילום: דודו דיין)
    פעם היתה כאן שממה. הצריף באום ג'וני (צילומים: דודו דיין)

     

    להפיח חיים בארץ עתיקה

    נכון. צריך להיכנס אל הצריף, להסתכל בתמונות המציגות את הנידחוּת של אדמת אום ג'וני, המנציחות את השממה שאיננה. להסתכל בפניהם הצעירות של הצעירים והצעירות שנטשו את העבר ובאו לא רק לפתוח דף חדש, כדברי הקלישאה, אלא להפיח חיים בארץ עתיקה, שאף כי הם רואים אותה לראשונה, הם ראו בה מולדת. היי, הירגע! מה המליצות האלה?

     

    מליצות? בבקשה. מהחושה הראשונית ההיא, שצולמה אז ומוצגת בצריף, לא נותר דבר. מאחר שבלי החושה אי אפשר, הנה שוחזרה חושה זעירה, כמו במיני ישראל, זה מה שהיה כאן כאשר באו לכאן הראשונים, הקימו את הצריף הראשון, ואחר כך בנו את בית האבן הראשון, ואת שובך היונים, ואחר כך בנו את הארץ כולה. לא, בחיי שלא נסחפתי. מול המיני חושה, על קיר-גדר-חומה, רשומים שמות הקיבוצים שקמו אחרי... סליחה, צריך להדגיש: א ח ר י דגניה. הנה הכתובת על הקיר והיא בת 50 שנה:

     

    אנחנו ניצבים היום כולנו לפני הגל הזה, שליחי 223 הקיבוצים והקבוצות בישראל, לעברנו בברית הקבוצה, ברית האחווה, השיתוף והשוויון בעבודה, בנכסים ובחיים, אשר כרתו ראשונים אנשי קבוצת דגניה, בהקימם לפני 50 שנה, ביום כ"ה תשרי תרע"א, את הקבוצה הראשונה בישראל.

     

    שמות הקיבוצים שקמו אחרי דגניה (צילום: דודו דיין) (צילום: דודו דיין)
    שמות הקיבוצים שקמו אחרי דגניה

     

    ייתכן שהתמימות ההיא נעלמה. ייתכן שגובה המילים מצביע על נומך המציאות כיום. אבל אי אפשר. אני מדגיש: א י - א פ ש ר להתעלם מהחזון, מהכנות, מהמאמץ הנפשי והאישי של כל אחד מהראשונים ההם ושל הרבבות שבאו אחריהם שבזכותם ישנם היופי, הפריחה והאמונה שכאשר רוצים – זו אינה אגדה.

     

    לכן באתי אחרי כולם, כדי לספוג את גודל המעשה ללא המולת המבקרים.

     

    • הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2011 של הירחון "טבע הדברים "

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלט המספר על הצריף באום ג'וני
    צילום: דודו דיין
    מומלצים