שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ערה? גברים מעדיפים יזיזות
    עינב מאמינה שכל יזיזות סופה בהתאהבות, לפחות מצדה של האישה, ואילו דוד מאמין שיזיזות היא קשר חיוני שמחזק את האגו הגברי ומונע בדידות. עם מי אתם הכי מזדהים?

    היא: הקבוע לא נועד להישאר קבוע

    באופן אישי מעולם לא אימצתי את מושג 'הקבוע'. גברים שעברו בחיי התקשו להבין את ההתנגדות העיקשת שלי. הרשו לי להסביר: זה לא שאני לא רואה את היתרונות שיש לסיטואציה להציע, וביניהם: סקס זמין וטוב עם גבר שמכיר את הרוטינה המינית שלי, שנוח לי איתו, שאין בינינו שאלות של למה ולאן, גם אם נשארים כל הלילה בכפיות, מושכים את הבוקר במיטה וקמים ביחד לקפה. זה פשוט בגלל שבדרך כלל, אם משהו נשמע מ-מ-ש טוב, סימן שזה רק נשמע ככה. מה שנקרא: הכינו את הקאטצ', אני לא קונה את כל הטוב הזה.

     

    יזיזות בערוץ יחסים:

     

     

     

    חשוב לי לציין שאני לא פה רק בשביל המשחק. למרות ההנאה מהלונה פארק התל אביבי, אני מחפשת כמו רובנו אהבה וקשר שיוביל את עצמו לזוגיות יציבה, ובראיית העולם שלי, בשביל אהבה צריך להיות רעב. כשם שלא מגיעים למסעדה עם סנדוויץ'' לא מגיעים לעולם הדייטים עם 'קבוע'.

     

     

    הפגישה ראשונה תמיד תהיה מורכבת, צולעת קצת ומלווה בתחושת אי נוחות. מעטות הן אלו שאחריהן אני יודעת בוודאות שאני רוצה שיהיה דייט שני. אם אני מוסיפה על זה את הנתון שבמרחק שיחת טלפון קיים משהו בטוח נעים ונוח - הסיכוי להזדמנות שנייה הופך לאפסי.

     

    שנית, סקס בלי רגש, כל סוג של רגש, יכול להתקיים רק כשלא מכירים. היכרות ממושכת חושפת אותנו וגורמת לנו להיפתח. זו הסיבה שנעים לנו ביחד, שאנחנו לא ממהרים להתלבש וללכת אחרי הסקס. זו הסיבה שאנחנו בוחרים לחזור ולהיפגש שוב ושוב. זו לא רק המשיכה, זו גם האינטימיות שנוצרת בינינו. הכול טוב ויפה כששני הצדדים מעוניינים באותו הדבר, אבל לרוב צד אחד ירצה יותר מבילוי רפטטיבי ללילה, ואז תגענה הצרות.

     

    הצד שירצה יותר, יבקש להעביר את הקשר לשלב הבא, תחושות של תסכול ושאלות של אם כל כך טוב אז למה לא להעביר את זה שלב – יצופו פתאום על פני השטח, ואז כמובן, יתעוררו רגשות של תסכול, בלבול פגיעה ושאר ירקות, עד ריקבון טוטאלי שישאיר את שני הצדדים עם טעם רע בפה.

     

    בנוסף לסיבות המצוינות האלו שבעיני מספיקות בכדי להסביר למה לא, הסיבה הכי תל אביבית שעולה במוחי היא שכל עוד אני רווקה, אני רוצה לנצל את המומנטום הזה וליהנות.

     

    בזוגיות מונוגמית יש המון טוב, אהבה, יציבות וביטחון לחלוק ולשתף, ועוד מליון דברים שעושים אותה להיות אטרקטיבית ונכספת, אך מהיותה כזאת הדבר היחיד שלא נשאר בה לאורך זמן היא תחושת ההרפתקה, וכן, אני יודעת, החיים הם הרפתקה, אבל אני מתכוונת להרפתקה נוסח שר הטבעות לא הגשרים של מחוז מדיסון.

     

    אני רוצה לחוות את מה שיש לעולם הרווקות להציע לי כל עוד אני במקום הזה, וזה לא רק סקס, אבל זה גם סקס. קבוע כשמו כן הוא, מקבע אותי במקום שאני בוחרת שלא להיות בו.

     

    זה נעים שיש מישהו במרחק שיחת טלפון. יזיזות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    זה נעים שיש מישהו במרחק שיחת טלפון. יזיזות(צילום: shutterstock)
     

     

    הוא: קבועה עם אופציה לגיוון

    מאד נוח לי עם קבועה, גם אם אחליט לצאת עם נשים אחרות במקביל. הבעיה מתחילה (וכנראה באשמתי, ולא בכדי) כשהפרשנות שלי ל"קבועה" מתבלבלת עם הפרשנות שלךְ ל"קבוע". כי מבחינתי - אין בעיה לנהל מערכת יחסים שלמה עם מישהי שאני לא מגדיר בת-הזוג/החברה שלי, להיפך. דווקא הידיעה שאני נמצא בסוג של מערכת יחסים מבלי לקרוא לה בשמה, שמא יתפרש שאני מחויב – עושה את המערכת-לא-מערכת הזו למעניינת, מרגשת ואולי אפילו טובה יותר. בשבילי, כמובן.

     

    עצם הידיעה שאני חופשי לעשות כרצוני, גם אם אני לא מממש את הפוטנציאל (שבדרך כלל גבוה בהרבה מהשווי האמיתי שלי בשוק) – הופך אותי למישהו שמתנהל בעולם כנחשק, וככזה, נוצק בי בטחון עצמי חיובי ותחושה עצמית טובה, וכל אלה מוקרנים אוטומטית החוצה.

     

    התקשורת טובה ורגועה יותר, אני מסופק יותר ממצבים (ולא רק מיניים), ויש בי חיוּת שתורמת לְמה שמתנהל יחד. אני נוגע יותר, אני משוחח יותר, אני קשוב יותר כי אני הכי מגניב בעיני עצמי. אבל ברגע שאני כזה, עולה השאלה – למה לא להתחייב? אם כל-כך טוב, אז למה לא יותר? ואז כל הביטחון מתערער ואני נלחם בשיניי על גבריות אבודה מראש (שבדרך כלל לא קשורה אלייך, אבל הפעם יש לי את מי להאשים).

     

     

    זה לא נגמר רק בעולם הדייטינג. הרי עצם הצעת הנישואין אומרת שאני מוכן לוותר ולהקריב, מבחירה וממודעות –את כל האפשרויות (הבדיוניות) שיש לי בחוץ. אינספור פעמים חוזרים גברים רבים על אותה המנטרה: גברים לא מתאימים למונוגמיה. הבאנו את כל ספרי ההיסטוריה, הפכנו לחסידים רבים של תורת האבולוציה והצגנו מחקרים שהראו שחתונה זו המצאה בדיוק כמו עקבים (רק אחרי שממציאים, מנסים למצוא דרך להתמודד), אבל למרות שהשיטה מוכיחה את עצמה באופן עקבי כלֹא רלוונטית, אנחנו ממשיכים לנסות.

     

    להבדיל ממה שאת כותבת, אני דווקא זקוק לקבועה כדי לשרוד את עולם הדייטינג, כי למרות שהמילה 'מחויבות' טיפה מאיימת, ולמרות שאני מעדיף בלי מונוגמיה – אני יותר מפחד להיות לבד. לכן, אני יכול בזכות 'הקבועה' לזכּות בשני העולמות: להרגיש גבר וגם לא להיות לבד, ובתכל'ס, זה כל מה שאני צריך.

     

    • דוד אלהרר-ברוש הוא יועץ תוכן ושיווק, מנהל אתר סיפורים מקוונים.
    • עינב דרומי היא שף-קונדיטור תל אביבית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים