נובל נשי: נשיאת ליבריה ופעילות שלום זכו בפרס
241 אנשים וארגונים הוצעו לוועדת פרס נובל לשלום, שלוש זכו בפרס - הנשיאה האפריקנית הראשונה ופעילות זכויות אדם מליבריה ותימן. הנשיאה סירליף לא חששה להתמודד מול הרודן טיילור וניצחה את הכדורגלן וואה - אחרי גלות בקניה וארה"ב
פרס נובל למען הנשים.
נשיאת ליבריה, אלן ג'ונסון-סירליף, זכתה היום (ו') בפרס ביחד עם ליימה גבואי ותוואקול קרמן, פעילות שלום מליבריה ותימן. שלוש הנשים יחלקו ביניהן את הפרס - 1.48 מיליון דולר. הטקס חתם את שבוע נובל, במהלכו הוכרז על זכייתו של הישראלי פרופסור דן שכטמן כחתן הפרס בכימיה. השידור החי מהטקס באוסלו הועבר ב-ynet.
פרס נובל - כותרות אחרונות ב-ynet:
- זוכה הנובל נתן לנתניהו שיעור בכימיה
הנשיאה אלן ג'ונסון סירליף הפכה לפני חמש שנים לנשיאה האפריקנית הראשונה. היא ניצחה בבחירות את הליברי המפורסם בעולם, כדורגלן העבר ג'ורג' וואה, למרות הפופולריות העצומה שלו. ג'ונסון סירליף לא חששה להתמודד לפני כן בבחירות ב-1997 מול הרודן צ'רלס טיילור, שהציג את התמודדותה כבגידה והעמיד אותה לדין במשפט ראווה.
היא יצאה לגלות בארצות-הברית, אחרי גלות קודמת בקניה, אבל שבה לליבריה אחרי שטיילור נאלץ לוותר על כסאו בתום מלחמת האזרחים העקובה מדם. בשבוע הבא היא עשויה לזכות בכהונה שנייה.
עוד בערוץ החדשות:
- עכו בכיפור: 'רק שהצתת המסגד לא תביא לבלגאן'
יחד איתה זכתה גם פעילת השלום מארצה, ליימה גבואי, וכן תוואקול קרמן, פעילת זכויות אדם מתימן. קרמן, בת 32 ואם ל-3, עומדת בראש ארגון "עיתונאיות ללא אזיקים", הקורא לחופש הביטוי ונגד המשטר בתימן. קרמן שישבה בכלא מספר פעמים, אמרה לאחר ההכרזה על זכייתה כי "העם התימני שמח בעקבות הפרס. נמשיך להיאבק עד שנשיג תימן מודרנית ודמוקרטית עם זכויות שוות לכולם". גבואי פעילת שלום מליבריה, עומדת מאחורי הקמת ארגון של נשים מוסלמיות ונוצריות שפעל להפסקת מלחמת האזרחים בארצה. בפעילותה סללה גבואי את דרכה של ג'ונסון סירליף לנשיאות.
לא פחות מ-241 אנשים וארגונים הוצעו לוועדה המארגנת של הנובל כמועמדים לפרס היוקרתי ביותר, שמסכם את שבוע הנובל. בין המועמדים הבולטים ניתן היה למצוא את ואאל גנאים, בכיר גוגל שפתח את דף הפייסבוק שהוביל למהפכה במצרים, את רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה, שדיווחה ללא הפסקה על המהומות בקהיר - ואת הרשת החברתית פייסבוק בעצמה. בסופו של דבר בחרו בוועדה נציגה אחת ל"אביב הערבי" - קרמן, אחת ממובילות המחאה נגד הנשיא עלי עבדאללה סלאח, ששולט בארצו כבר יותר מ-30 שנה.
בטקס שנערך באוסלו, הסביר ראש ועדת נובל, תורביורן יאגלנד, מדוע דווקא נבחרו שלוש הנשים. "איננו יכולים להשיג דמוקרטיה בעולם, אם נשים לא יקבלו את אותן זכויות לגברים בכל רמות החברה", אמר, "זו תקוותה של ועדת הבחירה שהבחירה תעזור להביא לסוף הדיכוי של נשים ולהבין את הפוטנציאל הגדול לדמוקרטיה לשלום שהנשים מייצגות".
יאגלנד הדגיש כי בעבודתם לא בחנו חברי הוועדה נושאים הקשורים לפוליטיקה פנימית. "שמנו זאת בהקשר", ציין, "ההקשר החשוב ביותר הוא להכליל את הנשים בדמוקרטיות. זה העניין החשוב ביותר, הדיכוי של הנשים. אנו נותנים סימן שאם מבקשים להשיג דמוקרטיות - אל לשים את הנשים בצד". לדבריו, הפרס צריך ללכת למי שעשה הכי הרבה למען השלום. "אני מאוד שמח ששלוש נשים קיבלו השנה את הפרס".
בנוגע לזוכה מתימן, הסביר ראש הוועדה כי ניצני "האביב הערבי" ניבטו במדינה זמן רב לפני שאר המדינות הערביות. "היא נעמדה מול מכונת האוטוקרטיה. אני מעריך את הבלוגרים מאוד, אבל אני רוצה להעריך את האמיצים שנעמדו לפני התקשורת". לגבי ליבריה ציין יאגלנד כי הזוכות פעלו למען השלום ולבניית מדינה דמוקרטית המבוססת על צדק. "זה מאוד קשה במדינה זו אך היא נעה בכיוון נכון".
לבסוף הביע ראש הוועדה תקווה כי לבחירה בשלוש נשים אלו תהיה השפעה על משטרים דיקטטורים ושהיא תהווה תמריץ לפעילים נוספים ברחבי העולם, בייחוד בתימן. "אני לא יודע איזה השפעה תהיה על המשטרים", אמר, "אני מקווה שזה יהיה תמריץ למי שנאבק לזכויות נשים ודמוקרטיה בתימן. אני מקווה שאנשים
יעודדו".
בראיון לפני ההכרזה אמר יאגלנד כי הפרס "יחזק ויאחד" את העולם. הוא אמנם הוסיף כי הזוכה ב-2011 "לא יהיה מחוץ למחלוקת", אבל הבהיר כי הוא לא צפוי לעורר תגובות כה זועמות ממדינה אחת, כמו בחירתו בשנה שעברה של ליו שיאבו, סופר ממתנגדי המשטר בסין. בייג'ינג מנעה משיאבו להגיע לטקס, ובמקומו ניצב כסא ריק.
ב-2009 זכה בפרס הנשיא האמריקני, ברק אובמה, פחות משנה לאחר בחירתו לנשיא השחור הראשון של ארצות הברית. הענקת הפרס לאובמה לוותה בביקורות רבות, שטענו כי הפרס ניתן לו בעיקר בזכות הצהרותיו ולא בעקבות מעשיו.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
