שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נמל יפו: "השער לארץ ישראל" ייהרס בקרוב?
    בעיריית תל אביב מעוניינים לפתוח את קו החוף ושוקלים להרוס את מבנה בית המכס שקיבל את פניהם של כל העולים ארצה. אדריכלים ומומחי שימור נזעקים: "המבנה בעל חשיבות עצומה בהיבט היסטורי, תיירותי ואורבני". צפו בתמונות ההדמיה

    בית המכס שנמצא בחלק הצפוני של נמל יפו, הוא לא מראה מלבב. מבנה בעל שתי קומות וגג, ארוך, חלק מחלונותיו שבורים וחזותו מוזנחת ומיושנת. בימים אלה מתחדש בעיריית תל אביב-יפו הדיון באשר לעתידו של המבנה ודרכי הטיפול בו: יש החושבים כי יש להורסו בטענה כי הוא חוסם את קו החוף של תל אביב, אולם כשמסתכלים מעבר לקירות הבטון האפורים מתגלה מבנה היסטורי ונדיר בישראל, שמיועד לשימור במסגרת תוכנית בניין עיר (תב"ע) של נמל יפו ותוכנית מתאר ארצית לנושא החופים ( תמ"א 13).

     

    הבניין נבנה בסגנון הבינלאומי ("באוהוס") בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 ושכנו בו מנהלת נמל יפו, בית המכס ותחנת קשר לאוניות. באותה תקופה הוא נחשב כמודרני ומתקדם מאוד, אולם בעשור השני של המאה ה-21 הוא נטוש בחלקו. שני הפתחים - הדרומי מרכז פעילות של שבט צופי ים והצפוני משמש כמחסן משאבות לאוניות, לא מחפים מבחינה חזותית על הריקנות שהוא מקרין.

     

    "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני".

     

    צילום: קורט טוכלר

     

    שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות הציבורית למען שימור ושיקום הבניין, מוסיף: "מצאנו במסגרת התיעוד הבסיסי של הבניין תמונות היסטוריות של הבניין בעת הקמתו והוא היה יפייפה. יש לו חלונות אופקיים, דברים שמאפיינים את סגנון הבאוהוס בתל אביב. הוא היה בניין לבן ומאוד נקי, וכל האלמנטים האלה נעלמו ממנו היום".

     

    "פגיעה בסיפור ההיסטורי של נמל יפו"

    לדברי טוכלר, "יש אנשים שנורא קשה להם להתחבר לבניין". בדיוק כמו אלה שנלחמו בשנים האחרונות להוריד מסדר היום של העיריה את הרעיון להרוס את הבניין ובמקומו להעביר כביש, שיוריד את העומס על הכבישים המזרחיים יותר המחברים את תל אביב עם חולון ובת ים. כשמלחמתם הצליחה, אותם אנשים לא המשיכו להילחם על השארת הבניין עומד על תילו, על אף המשמעות ההיסטורית הגלומה בו.

     

    "פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר גרואג, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר. המסד של הבניין הזה יושב על המסד של בית המכס שנבנה בתקופת התורכים. בתמונות שיש לנו, נראה הנציב של ארץ ישראל אז, הרברט סמואל, כשהוא עולה במדרגות מכיוון הים לבית המכס ושם אנשים הצדיעו לו. זו היתה נקודת הכניסה לפלסטינה והרס בית המכס הוא פגיעה בסיפור ההיסטורי של נמל יפו".

     

    אבל לא רק מעמד היסטורי יש לבניין הזה, אלא, גם מעמד חברתי עכשווי בדמות הפעילות של שבט צופי ים יפו, המרכז בתוכו פעילות חברתית של בני נוער מהמגזר היהודי והערבי. "חלק מהסיפור של הבניין הנוכחי הוא צופי ים והגישה הישירה שלהם לים", מציין גרואג, "הבניין קודם כל שייך לציבור ומבחינה זו, הדבר הכי חשוב הוא להשאיר בו את הפעילות של צופי הים. הצבעוניות של הקיאקים שלהם בתוך המים זה חלק מהחיים של הנמל ושל הילדים האלה".

     

    לבניין יש גם מעמד בטיחותי מפני נזקי טבע, שכן בזמן סערה בים, בדיוק כמו זו שחווה חוף הים של תל אביב בשנה שעברה, מיקומו מונע מגלי הים להגיע לתוך מתחם הנמל. "רק בשנה שעברה חוותה תל אביב הרס בנמל תל אביב ובחוף הים עקב סערה", מציינת טוכלר, "המבנה מונע מהגלים להגיע לבתי המגורים ולמתחם התיירותי ומסייע בהגנה על המעגנה".
     

    ההדמייה מוכיחה: יש פוטנציאל תיירותי

    כדי לסייע בקידום שימור המבנה ועד שיושלם תיק תיעוד מקצועי שינחה איך ישומר, יזמה המועצה לשימור אתרי מורשת בעזרת האדריכלים איל זיו ושמואל גרואג, תוכנית רעיונית והדמיה המציגה את הפוטנציאל הטמון בבניין.

     

    מדובר בשילוב: בניין שיהיה בעל אופי ציבורי ושבתוכו יפעלו מרכז מבקרים בו יוצגו מוצגים חוויתיים אודות סיפור הנמל לדורותיו, מרכז מידע על העוברים בו, מסעדה או קפה גלריה שיופעל על גג המבנה ומרחב לפעילות המרכז לחינוך ימי וצופי ים. "הרעיון הוא שזה יהיה בניין בעל אופי ציבורי למטרות תיירותיות", אומרת טוכלר.

     

    צילום הדמיה: האדריכל אדי קרמר

     

    "כל הסיפור הוא סיפור של חיים ולא סיפור של מסחר", מציין גרואג, "אם יהיו אלמנטים כלכליים בבניין זה רק לתמוך באחזקה שלו ולא הבסיס שלו. זה לא נמל תל אביב". לדבריו, השימור של הבניין אינו מסוכן. "יש לנו דו"ח הנדסי שאומר שהבניין נמצא במצב בסדר גמור ואין שום סכנה בשימורו. כל הטיפולים שצריך לעשות בו נעשים בכל העולם ואין סיבה שלא יעשו אותם גם ביפו", הוא אומר.

     

    טוכלר מוסיפה: "אנו מקווים כי במקום לבזבז שנים יקרות בניסיון לשנות מעמד המבנה ולפעול להריסתו ישלבו כל הגורמים ידיים ויתחילו בשיקום והשמשת הבניין, כמובן אחרי השלמת תיעוד מסודר וראוי למקום. מדובר בנכס לשימור, בדיוק כמו שנלחמנו על מתחם המושבה שרונה. גם לגביו, לפני כמה שנים אנשים לא ראו את הפוטנציאל שגלום בשימורו, והיום השיקום ושימור המתחם הוכיחו את עצמם".

     

    מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: ״העיריה  אישרה בשנים האחרונות תכניות לשימור אלפי מבנים בהיקף חסר תקדים בישראל, אולם גם החלטות שעיקרן שימור עשויות מעת לעת להיבחן מחדש כמו במקרה הנדון. ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה במבנה המנדטורי ערכים אסתטיים חשובים וסברה כי פתיחת חזית הנמל אל הים עשויה להביא לשיפור בתכנון הטיילת.

     

    "יחד עם זאת, הוועדה המליצה על שילוב שימור של המבנה העות׳מני המקורי בתכנון המבנה החדש, תוך השארת פעילות צופי הים במתכונתה בתחום הנמל. בכל מקרה, ההחלטה דורשת את אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הצעת המועצה לשימור אתרים הוצגה בפני גורמי העירייה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית המכס בשנות ה-30
    צילום: קורט טוכלר
    בית המכס -מבט עדכני
    צילום הדמיה: האדריכל אדי קרמר
    מומלצים