שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נפלאות הכורכום - התבלין שהוכח כמונע סרטן
    בשנים האחרונות מוצג הכורכום באלפי מאמרים מדעיים כתבלין בעל תכונות המסייעות במניעת גידולים סרטניים, בהתפשטות גרורות ובהגברת היעילות של כימותרפיה והקרנות. עוד על כורכומין, החומר הפעיל בצמח, ולמי כדאי להימנע ממנו

    תבלינים במקום תרופות: בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההתעניינות בצמחי תבלין כאפשרות טיפולית משלימה לסוגים מסוימים של מחלת הסרטן.

     

    מבין צמחי התבלין, ישנו עיסוק מדעי ניכר בכורכום, ובחומר הפעיל שבו - כורכומין. הכורכום, כידוע, הוא תבלין נפוץ באסיה ובעיקר בהודו, הנמצא בשימוש זה מאות שנים. נכון לשנת 2011, ישנם למעלה מ-4,000 מאמרים ב-PubMed העוסקים בתבלין זה, כאשר כ-1,500 מתוכם בהקשר למחלת הסרטן.

     

    קראו עוד על שימוש בריא בתבלינים:

     

    מעבר לשימוש במחלת הסרטן לסוגיה, אנשים משתמשים בתבלין זה כטיפול לבעיות במערכת העיכול, כאבי ראש, בעיות במערכת הנשימה, פסוריאסיס, דכאון, פיברומיאלגיה ומצבים אחרים.

      

    כיצד פועל הכורכום?

    הכורכומין מופק מקנה השורש של הכורכום, ונמנה עם הכורכומונואידים, פיגמנטים המקנים לכורכום את צבעו הצהוב-כתום ומשתייכים לקבוצת הפוליפנולים. הכורכומין מהווה כאמור את החלק הפעיל בצמח, הוא עשיר באנטי-אוקסידנטים ובתכונות נוגדות דלקת. בסקירה של 34 מזונות צמחיים השכיחים בתזונה ההודית, נמצא שלכורכום התכולה הגבוהה ביותר בפעילות האנטי-אוקסידנטית שלו.

     

    היבט מעניין אחר בפעולת הכורכומין הוא מניעת שפעולו של הגורם הגרעיני NF-KAPPAB, המשפיע על פעילות דלקתית לא-תקינה שמובילה למצבים פתולוגיים שונים כמו ארטריטיס וסרטן. נוסף על כך, יש הטוענים שגורם זה משפיע גם על סימפטומים אחרים הקשורים לסרטן, כגון חוסר תיאבון, ירידה במשקל, עייפות, דיכאון, חרדה, כאבים נוירופטיים ועוד.

     

    ישנם מחקרים המצביעים כי הכורכומין עוצר באופן ישיר את ייצורו של אותו גורם גרעיני, כך שחלק מהתאים הסרטניים חוזרים למצבם ה"נורמלי" ונמנעת גם היווצרות של גרורות.

     

    פעילות הכורכומין נבדקה בצורה נרחבת בניסיונות מעבדתיים שונים, והדגימה מספר פעילויות כנגד מרבית סוגי הסרטן הידועים כמו סרטן השד, סרטן ערמונית, סרטן ריאות וסרטן המעי הגס:

     

    • מניעת שפעול גנים מסוימים הגורמים לסרטן.
    • מניעת התרבות תאי גידול.
    • מניעת טרנספורמציה של תאים בריאים לתאי סרטן.
    • הרס תאים שהפכו לתאי סרטן.
    • מניעת התפשטות הגידולים לאיברים אחרים.
    • מניעת אספקת הדם הנדרשת להתפתחות תאי הסרטן.

     

    בנוסף למחקרים אלה, מחקרים נוספים בתרביות תאים ובבעלי חיים בעשור האחרון הדגימו שכורכומין גורם לגידולים להפוך לרגישים יותר לתרופות כימותרפיות, ובכך משפר את יעילותן כאשר מדובר בגידולי שד, המעי הגס, ריאות, ערמונית, ראש, צוואר ואחרים. חשיפה לכורכומין מגבירה גם את הרגישות להקרנות במצבים כמו גליומות, נוירובלסטומה, סרטן המעי, סרטן הערמונית ואחרים.

     

    עיקר העדויות לפעילות הכורכומין נמצאת במחקרי מעבדה, אך קיימים גם מספר מחקרים קליניים המצביעים על השפעה חיובית דומה, למשל בפוליפוסיס משפחתית, סרטן לבלב מתקדם, מיאלומה נפוצה ואחרים.

     

    תופעות לוואי ובטיחות השימוש

    הכורכום בעל היסטוריה ארוכה ונמצא בשימוש כאמור זה מאות שנים. הודות לרקע ההיסטורי, שלו לתצפיות אפידמיולוגיות ולמחקרים רבים התוסף נחשב כבטוח לשימוש במזון. בארצות הברית העניק מינהל המזון והתרופות (FDA) סטטוס של תכשיר בטוח.

     

    במינונים גבוהים, יש לציין, מופיע אצל חלק מהמטופלים מעט גירוי במערכת העיכול. במינונים גבוהים מתמשכים תיתכן גם פגיעה כבדית, לכן יש להיזהר במתן כורכום לחולים עם הפרעות כבד. גם במטופלים הסובלים מבעיות בכיס המרה יש צורך במשנה זהירות, עקב גירוי של כיס המרה להתכווצויות מקומיות.

     

    הכורכומין ידוע כבעל פעילות נוגדת הצמתת טסיות, לכן מומלץ להפסיק את הטיפול בו כשבועיים לפני שעוברים ניתוח כלשהו.

     

    לגבי שימוש בתינוקות, בנשים הרות ומניקות או מטופלים הסובלים מבעיות כליה אין מידע כיום, לכן באוכלוסיות אלה מומלץ להימנע מהשימוש בכורכום לסוגיו. בנוסף, מקובל להימנע משימוש בתבלין בזמן הריון, בשל תכונותיו המגבירות התכווצויות רחם.

     

    עשיר באנטי-אוקסידנטים ובתכונות נוגדות דלקת. כורכום (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    עשיר באנטי-אוקסידנטים ובתכונות נוגדות דלקת. כורכום(צילום: shutterstock )

     

    כמה כורכום צריך לאכול? 

    הזמינות הביולוגית של כורכומין נמוכה מאוד, בשל יכולת ספיגה נמוכה ופינוי מהיר מהגוף. בשל כך, יש הממליצים על שילוב כורכומין עם ביופרין המופק מפלפל שחור ותורם להגברת הזמינות בבני אדם פי 2,000.

     

    נטילת הכורכומין בזמן ארוחות מגבירה את ספיגתו, בייחוד בשילוב מזונות שומניים כמו דגי ים, תוספי שמן דגים, שמן זית, אבוקדו, זרעים וכדומה.

     

    אין המלצה למינון מדויק בנטילת כורכומין. בהודו השימוש בכורכומין בתזונה שכיח מאוד ומגיע לכפית כורכום ביום בממוצע. כמות הכורכומין בכפית תבלין היא 250-150 מ"ג, בהתאם לאיכות התבלין.

     

    אף על פי שבמחקרים קליניים נצפה שכמויות גבוהות, עד 12 גרם, לא גרמו לתופעות לוואי, סוברים כיום כי אין צורך בכמויות גדולות כל כך כדי להפיק את מרב התועלת מהתבלין, ומספיקים מינונים נמוכים יותר של 3,000-500 מ"ג.

     

    אינטראקציה עם תרופות

    שימוש בכורכום לצד תרופות המגבירות את הנטייה לדימום מצריך זהירות. הכורכומין כאמור מונע הצמתת טסיות, כך ששילוב עם אספירין, קומדין, קלקסן, הפרין ותרופות אחרות המשפיעות על מנגנון הדימום והקרישה דורש תשומת לב לעניין, אם כי לא ידועים עד כה מקרים שבהם השילוב גרם נזק כלשהו.

     

    מסיבה זו יש לנקוט זהירות גם בשילוב עם צמחי מרפא המשפיעים על מערכת הדימום והקרישה, כמו ג'ינסנג, גינקו, שום, אנג'ליקה ואחרים.

     

    יש הנמנעים לשלב כורכום עם טיפול בציקלופוספמיד, בשל חשש לירידה בפעילות הציטוטוקסית של התרופה. עניין זה נצפה במחקר מעבדתי אחד שבו תרביות תאי סרטן שד נחשפו לשני התכשירים, ובעקבות החשיפה זו השפעת התרופה הייתה נמוכה מהצפוי. נכון להיום לא ידוע על מחקר קליני המאושש תצפית זו.

     

    לשם הכנסת החומר לשימוש קבוע דרושים עדיין מחקרים קליניים רבים. עם זאת, החומר ידוע בפרופיל בטיחות גבוה עם רמזים מחקריים המצביעים על יתרונותיו הרבים, ויש צורך בדיון מסודר עם מטופלים המעלים רצון לשלב חומר זה במניעת מחלות ובטיפול בהן, כדי להגיע יחד עם המטופל להחלטה מושכלת.

     

    הכותב הוא פרופסור חבר קליני באונ' טקסס ומייסד המרפאה לרפואה משלימה במרכז לסרטן ע"ש אנדרסון ביוסטון, טקסס. כיום מנהל שירות ייעוץ לחולי סרטן לשילוב רפואה משלימה בטיפול במחלה.





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כורכומין מונע טרנספורמציה של תאים בריאים לתאי סרטן
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים