שתף קטע נבחר

אמא הייתה גאה: מרק העוף המשפחתי בלי עוף

מה עושה טבעונית טרייה ומצוננת, שמבינה שמרק העוף האגדי של אמא שלה נשאר מחוץ לתחום? אורי שביט לומדת להכין מרק עוף בלי עוף, מתובל בהמון געגועים ואהבה

השוֹק הראשון בחיי הטבעוניים התרחש שבוע וחצי לתוך הדרמה ששינתה את חיי. בתזמון עגום במיוחד חטפתי איזה וירוס צינון קיצי. שכבתי במיטה עם חום נמוך, כזה שלא הורג אבל מייצר כמות יפה של נאחס, נזלת וכאב גרון. ופתאום זה היכה בי. נו מור מרק עוף.

 

עוד בערוץ האוכל:

מעופו לטופו: כך הפכה מבקרת המסעדות לטבעונית

עוד מתכונים טבעוניים: בעמוד המיוחד של "שני צמחוני"

אוכלים נהדר בעבודה: עוד רעיונות ללאנץ' במשרד

 

תבינו, בשבילי מרק עוף לא מסתכם במפגש חזיתי עם הגנים הפולניים והפניצילין היהודי. מדובר במורשת מפוארת מבית אמא, שהיתה נגררת לכל חג ומועד עם סיר ענק בנפח מאתיים ליטר, מצופה באמייל לבן עם ציורי מעויינים חומים, ממיטב אופנת המטבח של הסבנטיז.

 

נו מור מרק עוף? פחח. אורי שביט אמנם טבעונית אבל לא פראיירית (צילום: אורי שביט) (צילום: אורי שביט)
נו מור מרק עוף? פחח. אורי שביט אמנם טבעונית אבל לא פראיירית(צילום: אורי שביט)

 

ניחוח המרק המהביל, עטוף בניילונים נצמדים ומגבות מטבח, היה ממלא את חלל האוטו הדחוס. כל הדרך הסיר הענק איים להישפך, אבל איש לא העז לפצות פה ולהתלונן על ייסורי המסע שנאלצנו לספוג, רק בגלל שכולם ידעו שלמרק העוף של אמא שלי אין מתחרים. היתה לזה אגב סיבה מאד פשוטה - באמת לא היו לו מתחרים.

 

אמא שלי היתה מכינה מרק עוף מ - ראו זה פלא - עוף. לא כנפיים, לא גרונות ולא שאריות שמבקשים בביישנות מהקצב. עוף שלם, בלי אבקה ובלי שטויות. עם העוף היא היתה מכניסה לסיר את כל מה שמצאה במקרר: חתיכת פלפל אדום, רבע כרוב, עגבניה מחורצת ובעצם כל מה שיכול היה להעשיר ולהעמיק את הטעם.

 

כמובן שהיו שם גם כל החשודים הרגילים: כפית סוכר סודית (שמועה שהגיעה אלי בעקיפין ולא אומתה מעולם) וחלילה מלשמוע על כיפוי השומן, גם אם הדודה תעקם את האף אל מול העיגולים הזהבהבים שמשייטים לה בצלחת.

 

פתרון זמני: טייק אווי טבעוני

מאז שלאמא שלי נוספה הסיומת "עליה השלום", מתחוללת ביני לבין אחיותיי תחרות סמויה, מי מאיתנו תצליח לשחזר בהצלחה גדולה יותר את המרק האלמותי המפורסם. נדמה שאף אחת לא הצליחה להגיע לדקויות העדינות של הטעם החמקמק, שנשען על גלי נוסטלגיה, געגועים מבעבעים ותעתועי זיכרון.

 

עם הזמן, הגרסה הפרטית שלי קיבלה תפניות בלתי קבילות, כמו תוספת תפוחי אדמה ("מה פתאום, זה מעכיר את המרק!" הזדעקה אחת האחיות) ובהמלצת חבר אחר, סחיטת מיץ לימון ("אמא בחיים לא היתה עושה את זה", התלוננה השנייה). ואחרי כל זה, אני מקנחת את האף במיטה והנה, ההכרה. נו מור מרק עוף פור מי.

 

מכניסים פנימה מה שמוצאים במקרר. מרק מקרר (צילום: אורי שביט) (צילום: אורי שביט)
מכניסים פנימה מה שמוצאים במקרר. מרק מקרר(צילום: אורי שביט)

 

שברון הלב התאחה חלקית באדיבותו של מרק ירקות שהגיע במשלוח (מ-"סינג לונג", מסעדה סינית נהדרת וידידותית לטבעונים) וגם הווירוס נכנע לבסוף. למעט רגע לא פשוט אחד נוסף (ליד הקופות בסופר, כשהבנתי שיותר לא אוכל לאכול טוויסט, אבל זה סיפור לפעם אחרת) - החודשים הטבעוניים חלפו עלי מאז די בקלילות ולא חסר לי כמעט דבר מחיי כאומניבורית.

 

מרק מסמר? מרק מקרר!

הקוליות שלי התמוטטה בבת אחת ביום שבו הילד חזר הביתה עם חום וכאב גרון והצית בתוכי את האינסטינקט האימהי העתיק ביותר - להכין לו מרק. איזה מרק לעזאזל אכין לו? מרק עוף בלי עוף? זהו, שכן.

 

היו שם מרכיבים שהיא מעולם לא השתמשה בהם (עד כמה שזכרוני אינו מטעני), אבל אני בטוחה שאמא היתה מחייכת ומאשרת את הסטיות הקטנות שלי מהתקן, כל עוד לא התגנב לסיר אפילו קמצוץ של אבקת מרק.

 

כשטעמתי אותו בסוף הבישול, איכשהו הטעם הזכיר לי את המרק ההוא של ילדותי, שכבר נגוז מהעולם ומהתפריט הפרטי שלי. כנראה היו אלה אותה רוח, נדיבות ואהבה שתיבלו אותו היטב, חיממו לי את הלב ועזרו לילד להביס את הנזלת והחום העונתיים.

 

עגבניות ושומר - מרק מקרר, כבר אמרנו? (צילום: אורי שביט) (צילום: אורי שביט)
עגבניות ושומר - מרק מקרר, כבר אמרנו?(צילום: אורי שביט)

 

מרק עוף בלי עוף

מוקדש לאמא שלי, החכמה, הטובה, המצחיקה ובשלנית אולטימטיבית מספר אחת.

 

אתם ממש לא חייבים לחכות לוירוס מעצבן, כל יום חורף ראוי מתאים למרק כזה, מנחם וטעים שכמותו. כמו שכבר הבנתם, ב-"מרק מקרר" אין חוקים והכל פתוח לאלתורים, כיד הדמיון והירקן הטובה עליכם. ממש לא נורא אם אין חלק מהירקות ואם יש אחרים, תפאדלו. אפשר להוסיף כורכום (שורש טרי ומגורד הכי טוב, אבל גם אבקה תתאים) וג'ינג'ר מגורד בשלב הטיגון (לשניהם מייחסים סגולות מרפא), ולהחליט אילו ירקות אתם קוצצים ואילו אתם משאירים שלמים.

 

מי שמעקם את האף מול השומן כמו הדודה, יכול לוותר על שלב הטיגון כליל ולהתחיל ישר מבישול במים. ניסיתי לאמוד כמויות, אבל במתכונים מהסוג הזה אתם במילא תלכו "לפי העין", העיקר שהסיר יהיה מלא כל טוב.

 

אמא הייתה גאה. הפניצילין היהודי של אורי שביט (צילום: אורי שביט) (צילום: אורי שביט)
אמא הייתה גאה. הפניצילין היהודי של אורי שביט(צילום: אורי שביט)

 

המרכיבים (לכ-2 ליטר מרק):

שמן זית לטיגון

3-4 גזרים קלופים ופרוסים

2 קישואים לא קלופים, פרוסים

2-3 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות

1-2 בטטות קלופות וחתוכות לקוביות

1/2 דלורית קלופה וחתוכה לקוביות

2-3 ארטישוקים ירושלמיים קלופים ופרוסים

2-3 שיני שום קלופות

2-3 עלי דפנה

6-8 גרגירי פלפל אנגלי שלמים

6-8 גרגירים פלפל שחור שלמים

1 בצל קצוץ או שלם

1/2 פקעת שומר, פרוסה או שלמה

1 ראש סלרי קלוף, שלם או חתוך לקוביות

1 שורש פטרוזיליה קלוף

1 עגבניה קטנה בשלה, שלמה ומחורצת ב-X בתחתיתה

1/2 פלפל אדום בשלמותו

חופן קטן של פטריות פורצ'יני מיובשות

1/2 צרור פטרוזיליה

1/2 צרור שמיר (לא חובה)

2-3 גבעולי סלרי עלים

מיץ מ-1/2 לימון (לא חובה)

2.5 ליטר מי ברז או מים מינרליים

מלח

 

  (צילום: אורי שביט) (צילום: אורי שביט)
(צילום: אורי שביט)

 

אופן ההכנה:
  1. מחממים מעט שמן זית בסיר גדול ומוסיפים את כל הירקות החתוכים, שיני השום, עלי הדפנה וגרגירי הפלפלים (גם ג'ינג'ר וכורכום אם החלטתם להוסיף). מטגנים 5-10 דקות, עד שהצבע של הירקות מעמיק והם נעטפים בשמן.
  2. מוסיפים את הירקות והשורשים השלמים ואת הפטריות המיובשות, מניחים עליהם את עשבי התיבול וגבעולי הסלרי (חשוב לשטוף אותם היטב), מוסיפים מיץ לימון, מים ומלח ומביאים לרתיחה (המים אמורים להגיע עד כ-1 ס"מ מעל הירקות, הוסיפו או הפחיתו את הכמות במידת הצורך).
  3. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כשעה, עד שהירקות מתרככים. מי שרוצה לשמור על הצבע והטעם הצלולים של המרק, יכול לסנן אותו בתום הבישול ולשמור את הירקות המבושלים בנפרד.

 

טיפ: רוצים מרק בטעם עז יותר? המשיכו לצמצם את המרק המסונן 30 דקות נוספות

גרסה דלת שומן: מוותרים על שלב הטיגון, מרפדים את הסיר בעשבי התיבול ובעלי הסלרי ומניחים על גביהם את יתרת החומרים. מוסיפים מיץ לימון, מים ומלח, מביאים לרתיחה ומבשלים כשעה עד שהירקות מתרככים.

 

מתכונים וסיפורים טבעוניים נוספים ניתן למצוא בבלוג טבעוניות נהנות יותר מאת אורי שביט

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הטעם - כמו של אמא. מרק מקרר
צילום: אורי שביט
יפיפייה וירוקה. אורי שביט
צילום: גילי אדלר
מומלצים