שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "עובדי הכור נחשפו ביום לקרינה המותרת בשנה"

    כך נטען בעדות במסגרת משפט נפגעי הכור בדימונה שחשפה את תנאי העבודה בקריה למחקר גרעיני. "היינו מזדהמים, לא סיפרו לנו למה אנחנו נחשפים", סיפרה בכירה במרכז שורק וציינה שהמלמ"ב איים עליה בעקבות הגשת התביעה. תובע שאביו נפטר: "הוא היה נעלם לימים ונשאר שם כדי להיטהר"

    עובדי הכור בקריה למחקר גרעיני בדימונה היו חשופים ביום למנות קרינה שכיום התקן מתיר בשנה, כך עלה מעדות שנתנה היום (ד') ד"ר תלמה בירן, שעבדה כראש תחום דוזימטריה (בטיחות קרינה) במרכז הגרעיני שורק, בתיק תביעת הפיצויים של נפגעי הכור בדימונה. התיק המדובר מנוהל בבתי המשפט מאז אמצע שנות התשעים. במסגרתו  דורשים התובעים - 44 עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה והמרכז למחקר גרעיני, שיותר ממחציתם כבר אינם בין החיים - הכרה כנפגעי תאונות עבודה לאחר שלקו במחלת הסרטן, לטענתם בעקבות חשיפתם לחומרים רדיואקטיבים במהלך העבודה.

     

    מתברר שהתובעים היו חשופים גם לאיומים מצד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). ד"ר בירן טענה כי "לאחר שחוות הדעת שלי הוגשה לבית המשפט, התקשר נציג הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, טען שעברתי על חוק הצנזורה ואיים להעמיד אותי לדין. חצי שעה אחר כך, הוא נסוג ודיבר על העדות שלי היום". בתגובה, אמרה לה השופטת, אסתר דודקוביץ, כי אם היא מרגישה מאויימת, עליה להתלונן במשטרה.

     

    עוד בערוץ החדשות :

     

    "המדינה עושה טעות גדולה כלפי עצמה", אמר אפי בלקר, שאביו עבד בכור, חלה בסרטן ונפטר. "במקום כל הפומביות הזו יש לבוא עם פשרות ולבדוק את הדברים, תוך כדי המחלה ולדבר עם המשפחות. זה יהיה הרבה יותר אציל נפש. יש פה יתומים ואלמנות, לא צריך להתנער מהם. בלוחמי השייטת שחלו בקישון הכירו, אז למה לא במקרה הזה?".

     

    הקריה למחקר גרעיני בדימונה. "תאונות שלא דיברו עליהן" (צילום רויטרס) (צילום רויטרס)
    הקריה למחקר גרעיני בדימונה. "תאונות שלא דיברו עליהן"(צילום רויטרס)
     

    במהלך עדותה, התייחסה ד"ר בירן גם לכמות החומר שאליו נחשפו עובדי הכורים בעבר, ואמרה כי "היינו מזדהמים כל פעם (מבחינת בטיחות קרינה), עבדתי עם חומרים שלא ידעתי את זהותם. לא סיפרו לנו למה אנחנו נחשפים. בטיחות קרינה לא הייתה אז כמו היום, היא הייתה משהו שולי".

     

    בירן סיפרה בדיון על תנאי העבודה, והדגישה כי "באולם הפתוח של הכור במרכז למחקר גרעיני, בו אנשים עבדו שמונה שעות ביום, הם בעצם היו חשופים למנת קרינה המוגדרת כמותרת לשנה". לטענתה, ניתן היה לבצע את בדיקות המניעה לחשיפה לקרינה בטווח הזמן הרלוונטי וכך להציל אולי חלק מהנפגעים, אולם הבדיקות לא בוצעו.

     

    בלקר הוסיף: "יכול להיות שעבדו אז באותם סטנדרטים שהתאימו לתקופה, אבל צריך להבין על מה הולכים ועל מה מתעקשים. ההתעקשות הזו מיותרת, וגם אם נפסיד זה עניין של עיקרון. צריך להכיר במקרים האלה כתאונות עבודה".

     

    נעלם לשלושה ימים כדי להיטהר

    הטכנולוגיה לביצוע הבדיקות בדיעבד פותחה רק בסוף שנות התשעים, ובירן נשאלה על ידי עו"ד חיים זליכוב, המייצג את הכור, על בסיס מה קבעה חוות דעתה. "לא עשו לי הערכות חשיפה פנימיות, אין ארכיון במרכז לדוזימטריה".  לדבריה, היא קיבלה ריכוזים ותצהירים של עובדים, אך לא ראתה דו"חות שמסרו המרכזים בדימונה ובשורק, בהם הופיעו דו"חות חשיפה.

     

    לדיון בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הגיעו רבים מהתובעים, שרובם שכלו את קרוביהם שנפטרו ממחלת הסרטן.  בלקר, שהינו אחד התובעים, סיפר כי הוא אמר לו כשהיה על ערש דווי כי "היו הרבה תאונות בכור שלא דיברו עליהן". לדבריו, לפעמים "נעלם" אביו מהבית לשלושה ימים ומישהו היה מודיע למשפחה שהוא נשאר בעבודה, אולם רק לפני מותו, סיפר האב כי בפועל הם נותרו שם כדי להיטהר. 

     

    הכור בדימונה. "המדינה צריכה להכיר בנו כמו בלוחמי הקישון" ()
    הכור בדימונה. "המדינה צריכה להכיר בנו כמו בלוחמי הקישון"

     

    "בכל פעם ששאלתי אותו על המתרחש בכור הוא אמר לי 'יש דברים שאני לא יכול לספר לך", טען בלקר, "אבי הצדיק את התביעה למרות שלא רצה להגיש אותה, אלא רק אחרי שהבין שהוא עומד למות. אני בטוח שיש שם סודות מדינה שהוא לא חשף וזה בסדר גמור. אבל צריך לתקן את העוול שנגרם לאותם אנשים".

     

    "מישהו צריך לקחת אחריות" 

    "לפי הממצאים שלנו אבי עבד עם חומרים מסרטנים. המדינה צריכה לדאוג לאותם אנשים שחלו בסרטן או נפטרו או למשפחות שלהם. זה כמו כל חייל במדינת ישראל", המשיך בלקר. "אבא שלי אמר שבשנות ה-60 היו תאונות בכור שלא דיווחו עליהם. אי אפשר להתחמק מאחריות, גם לגבי מי שעובד שם היום. אין לנו מטרה לפגוע בביטחון המדינה".

     

    גם חנה שוקרון, שבעלה עבד בקמ"ג, סיפרה: "בעלי עשה את עבודתו כמו חייל והוא היה מאוד גאה בה. אבל מישהו צריך לקחת אחריות, המדינה"

       

    מוקדם יותר השבוע, חשף בבית המשפט עו"ד אילן קנר, המייצג את התובעים, כי רק לפני שבועיים נזכרה הקריה למחקר גרעיני כי ברשותה בדיקות רפואיות נוספות אותן לא העבירה. קנר הגדיר את ההתנהלות כ"תרמית". לדברי המדינה, "אכן נפלה טעות בהתנהגות שלנו, אבל היא לא מהותית".

     

    משמעות הדבר היא כי עשרות החולים התובעים, שכבר עברו בדיקות רפואיות מקיפות, ייאלצו כעת להגיש חוות דעת רפואיות חדשות, המתחשבות במסמכים שהעבירה המדינה לאחרונה.

     

    ממשרד הביטחון נמסר כי הוא דוחה מכל וכל את "הטענה השקרית לפיה אנשי מלמ"ב איימו כביכול על כותבת חוות דעת בעניין הקמ"ג והממ"ג. מדובר בטענות סרק. אנשי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון הפנו באופן ענייני את תשומת לבה של כותבת חוות הדעת לכך שאין לכלול בחוות הדעת נושאים מסווגים מחשש לפגיעה בביטחון המדינה".

     

    עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "תפקיד המלמ"ב הוא למנוע חשיפת מידע מסווג, כך עשינו בעבר וכך נמשיך לעשות גם בעתיד. יודגש, כי שופטת בית המשפט קיבלה את עמדת המלמ"ב לפיה יחול צו איסור פרסום על נושאים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה".

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי אף פי
    הכור האטומי בדימונה. 44 תובעים
    צילום: איי אף פי
    עו"ד קנר. טוען לתרמית
    צילום: מיכאל קרמר
    ד"ר בירן. עדות קשה
    מומלצים