שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שנים של הדרת נשים: "אין חדש באוטובוסים"
    שש נשים אמיצות שנשלחו לשבת בספסלים האחוריים, נדרשו להתכסות בלבוש צנוע וספגו איומים וקללות, לא שתקו. הן עתרו לבג"ץ ואילצו אותו לפסוק בנושא קווי המהדרין. שנה אחר-כך, טניה רוזנבליט הזכירה להם שהכול אותו דבר: "צריך אכיפה"

    הן היו שש נשים. כולן נתקלו - כל אחת בהזדמנות שונה - בחומה גברית בצורה שביקשה להדיר אותן מהמרחב הציבורי, לדחוק אותן אל ירכתי האוטובוס. אבל הן לא שתקו, ועתרו לבג"ץ. כמעט שנה אחרי שבית המשפט הגבוה לצדק פסק בעניינן, וקבע כי כפיית הפרדה בין נשים לגברים בתחבורה הציבורית היא מעשה לא-חוקי, הן מגלות שדבר בעצם לא השתנה: טניה רוזנבליט, שבסוף השבוע התעקשה להישאר במקומה למרות איומי חרדים באוטובוס של "אגד", היא רק הנפגעת האחרונה בשרשרת.

     

    "כל הכבוד לטניה", אומרת טלי גולדרינג, אחת מאותן עותרות, "צריך להיות ברור לכל מי שמבקש מאשה לעבור לאחור שמי

    שיכול להסתבך זה הוא, לא האשה. היא לא תיכנע למרותם". גולדרינג מודה שקשה לה המחשבה שגם אחרי שבג"ץ נדרש לנושא, הדרת הנשים נמשכת. "הפתרון צריך להגיע בצורת אכיפה. לא ייתכן שנהגים יהיו גננות, לא יכול להיות ששוטר יבוא ויבקש מאותה בחורה לכבד את האנשים שאומרים לה לשבת מאחור".

     

    בינואר השנה, בעקבות העתירה של אותן נשים נגד הדרתן באוטובוסים, אימץ בג"ץ הסדר שיזם משרד התחבורה. הוא קבע כי הפרדה כפויה בין נשים לגברים בקווי המהדרין היא עבירה על החוק, אך אפשר לאוכלוסיות הרוצות בהפרדה זו מרצון ובהסכמה להמשיך לקיימה בקווים אלה, כל עוד אין הדבר נעשה באלימות.

     

    טניה רוזנבליט. עשתה מעשה (צילום: צביקה טישלר) (צילום: צביקה טישלר)
    טניה רוזנבליט. עשתה מעשה(צילום: צביקה טישלר)

     

    בג"ץ הרשה להמשיך להעלות נוסעים ונוסעות מהדלת האחורית כדי לאפשר את ההפרדה מרצון, וקבע כי משרד התחבורה יאכוף את יישום ההסדר באמצעות מערך פיקוח. עוד נקבע ש"אגד" תציב באוטובוסים שלה שלטים המבהירים כי כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום פנוי, כל עוד אין מדובר במקום המוקצה לבעלי מוגבלויות. כדי לוודא שההפרדה נעשית בהתאם להסדר, הקציב בג"ץ תקופת מבחן של שנה (החל מפברואר 2011). המקרה של רוזנבליט ביום שישי מעורר את התהייה אם חל שינוי כלשהו.

     

    "אולי יגידו לי לכבד גם את מי שגונב ממני?"

    גולדרינג עצמה עתרה על אירוע שהתרחש ב-25 באוקטובר 2006. היא נסעה בקו 426 של אגד מפתח-תקווה לירושלים, וזה עצר פתאום בדרך והנהג ביקש מכל הנוסעים לעבור לאוטובוס שמאחוריו. כשעמדה לעשות זאת, בלית ברירה כמובן,

    הבחינה כי יש עליו שלט "מהדרין". בתשובה לשאלתה, אמר לה הנהג כי על הנשים להיכנס מהדלת האחורית ולשבת רק בחלק האחורי של האוטובוס. היא ציינה כי חשה מושפלת ופגועה, אך עשתה כן כדי להגיע ללימודיה בזמן. היא הדגישה כי לא הייתה לה כל ברירה אלא לעבור לאוטובוס הזה.

     

    "כולם תמכו בי בזמנו ואמרו לי כמה אני צודקת", שיחזרה, אבל היום היא יודעת שדבר לא השתנה באמת: "בג"ץ קבע שזה לא חוקי, ומתעלמים מההחלטה. מה, יגידו לך לכבד גם את מי שחונה לך בחניה? את מי שגונב ממך?". עם זאת, היא מבקשת להיזהר מהיגררות לשנאת חרדים: "גם זה לא נראה לי הדבר הנכון, לא צריך להתלהם. אני רואה תגובות כאילו זה מאבק רק של חילונים, אבל זה לא. בעתירה שלנו רוב הנשים היו דתיות". 

     

    תקועה באוטובוס. טניה תיעדה את האירוע במצלמתה (צילום: טניה רוזנבליט) (צילום: טניה רוזנבליט)
    תקועה באוטובוס. טניה תיעדה את האירוע במצלמתה(צילום: טניה רוזנבליט)

     

    אשה אחרת שלקחה חלק בעתירה ההיא לבג"ץ, עשתה זאת לאחר שנוסעים באוטובוס התרעמו על לבושה. היא סיפרה שישבה בחלק האחורי של אוטובוס, והבחינה שיש המולה ליד הנהג. כיוון שהבינה שאסור לה כאשה לגשת לחלק הקדמי של האוטובוס, התקשרה לבן זוגה שישב בחלק הקדמי של האוטובוס, וזה הסביר לה שנוסעים התלוננו בפני הנהג על לבושה - חולצה ארוכת שרוולים וחצאית שהסתיימה מעט מעל הברכיים.

     

    היא סיפרה כי בן זוגה דרש ממנה לרדת איתו מהאוטובוס בדרך באישון ליל "כדי למנוע בעיות", ורק אחרי שנתן לה חולצה ארוכה שבה כיסתה את רגליה, שככה ההמולה. אותה עותרת סיפרה שהנהג הסביר לה שמדובר במדיניות מוצהרת של "אגד", לפיה אין לעלות לקווי מהדרין בלבוש לא-צנוע.

     

    גם נעמי רגן הושפלה: "בג"ץ נתן גושפנקא"

    "ראיתי היום את הכותרות ותהיתי מה חדש", אמרה אותה אשה ל-ynet בעקבות המקרה של טניה רוזנבליט, "מאז מה שקרה לי לא נסעתי בקווי מהדרין. אני יודעת שעוד חברות שלי שנוסעות בקו לבני ברק שעובר ברמת גן חוו בעיות דומות. הציבור

    החילוני לא מכיר את הקווים האלה, אבל הם נוחים מאוד מבחינת יעדים ושעות. צריך לפתוח את האופציה הזו לקהל הרחב, כי אין ספק שיש פה חוסר שוויון, אבל מנגד פתיחה כזו פוגעת בקהל מסוים. לכן אני חושבת שהפתרון הטוב ביותר הוא מתן שירות של קווים דומים לציבור הרחב, במקביל לקווי ההפרדה, כך איש לא יקופח".

     

    הסופרת נעמי רגן. "צעקו עליי, קיללו אותי" (צילום: שלום בר טל) (צילום: שלום בר טל)
    הסופרת נעמי רגן. "צעקו עליי, קיללו אותי"(צילום: שלום בר טל)

     

    עותרת נוספת בין השש הייתה הסופרת נעמי רגן. היא עתרה בעקבות מקרה שבו ישבה באוטובוס לבדה, וכלל לא ידעה שיש קווים שבהם מפרידים בין נשים לגברים. "פתאום גבר חרדי הגיע אליי ואמר לי לזוז אחורה. אמרתי לו - 'תראה, אני לא מפריעה לאף אחד, זה אוטובוס ציבורי, אני אשב איפה שארצה'", סיפרה, "הגיע גבר נוסף, צעק עליי וקילל אותי כל הדרך. זה היה

    ממש כמו ניסיון לארגן לינץ'. יצאתי בוכה מהאוטובוס".

     

    הערב מתחה רגן ביקורת בשיחה עם ynet על שופטי בג"ץ, שבפסיקתם בינואר החליטו לאפשר את המשך ההפרדה במקום לאסור את קווי המהדרין לגמרי. "בהחלטה שלהם השופטים למעשה נתנו לכל העניין של הדרת נשים להיכנס לאוטובוס מהדלת האחורית. מהדבר הקטן הזה קיבלו גושפנקא שהכול מותר", אמרה. לא מכבדים את ההחלטה של בית המשפט, ולכן השופטים צריכים להתכנס שוב, לומר שהניסיון לא עלה יפה, ולעצור את זה. פשוט לאסור את האוטובוסים האלה, לעצור את ההפרדה הזו. אי אפשר לעשות זאת בצורה אחרת, זה פשוט נכשל. עברו השנים, וכאילו כלום לא קרה".


    פורסם לראשונה 18/12/2011 23:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טלי גולדרינג. "הם צריכים לדעת שהנשים לא ייכנעו"
    צילום: עמית שאבי
    טניה רוזנבליט. במקום לרדת מהאוטובוס, שלפה מצלמה
    צילום: מוטי קמחי
    תקרית האוטובוס ביום שישי
    צילום: טניה רוזנבליט
    מומלצים