שתף קטע נבחר

בת 29 גוססת מסרטן צוואר הרחם: "דואגת לבתי"

מריאלה לוי, עולה מארגנטינה ואם לבת 3, גוססת מסרטן צוואר הרחם. היא עצמה לא חוסנה נגד הווירוס הגורם למחלה, אך קיוותה כי נשים אחרות יזכו במימון שלו בסל התרופות. היום התברר כי החיסון לא נכנס לסל לשנת 2012

לו ניתן היה להחזיר את גלגלי הזמן לאחור, חייה של מריאלה לוי (29) היו נראים אחרת. לוי, עולה מארגנטינה ואם לילדה בת שלוש, גוססת מסרטן צוואר הרחם וימיה ספורים. היא עצמה לא חוסנה נגד המחלה, אך קיוותה כי נשים אחרות יזכו במימון לחיסון וכי המודעות למחלה תעלה. היום (ה') התברר כי החיסון לא נכנס לסל התרופות 2012

 

  • מי הרוויח מסל התרופות החדש? קראו כאן

 

קראו עוד על סרטן צוואר הרחם:

 

הדימום שהתגלה כגידול

הכל החל לפני שנתיים. זמן מה לאחר לידת בתה הבחינה לראשונה לוי, מדענית בעלת תואר שני בביולוגיה, בדימום. "זה היה נראה לי חסר משמעות והייתי בטוחה שזה קשור לווסת", היא מספרת ל-ynet. אולם כאשר חלפו הימים והדימום לא חדל, היא פנתה לרופא שהפנה אותה בדחיפות לבית החולים. תוך זמן קצר קיבלה את הבשורה המרה: מדובר בגידול סרטני פולשני בצוואר הרחם.

 

"באותו הרגע חרב עליי עולמי", היא אומרת. "מי בכלל חושב על סרטן בגיל 29? הרופאים הבהירו לי כי במצבי ולפי גודלו של הגידול, אין כל טיפול מועיל עבורי. המוצא היחיד הוא באמצעות ניתוח להסרת הרחם והשחלות. הבנתי את משמעות הדבר - לא אוכל עוד להביא ילדים לעולם. עם זאת, הרצון לחיות גבר על הכל והייתי מוכנה לעשות כל שיידרש".

 

לוי עברה את הניתוח שבו הוסרו הרחם והשחלות, והרופאים היו משוכנעים שהמחלה מאחוריה. לאחר החלמה לא פשוטה, הידיעה שהתגברה על המחלה והזמן המועט שהצליחה להקדיש לבתה הקטנה נתנו לה תקוות, אבל המציאות הכתה בה שוב.

 

"הסרטן סירב להיכנע", מספרת לוי, "כמה חודשים לאחר הניתוח התגלו גידולים נוספים ששלחו גרורות לאגן ולבטן. לפתע התחוור לי שייתכן וחיי קרובים לקיצם, ובתי עלולה להישאר יתומה מאם. הופנתי לטיפולי הקרנה וכימותרפיה קשים, שאותם אני עוברת בשנתיים האחרונות ועד לרגע זה".

 

"חיי קרובים לקצם, בתי עלולה להישאר יתומה". לוי ובתה (באדיבות מריאלה לוי בובר) (באדיבות מריאלה לוי בובר)
"חיי קרובים לקצם, בתי עלולה להישאר יתומה". לוי ובתה(באדיבות מריאלה לוי בובר)

 

"אני חולמת בלילות על הסוף"

צחוק הגורל הוא שעיסוקה המקצועי של לוי הוא בתחום הסרטן. כשש שנים לאחר שעלתה ארצה לבדה, חקרה לוי חלבון הקשור להתפתחות מחלת הסרטן, שלימים הכה בה. "לא הייתי מאמינה שאותם תאים שחקרתי הם שיהרסו את גופי ויביאו את חיי לקצם.  

 

"הטיפולים הקשים מחלישים אותי, מעבר לעובדה שאין בכוחי לצאת מפתח הבית, אין לי אפילו את הכוחות הפיזיים לבלות עם ילדתי ולהקדיש לה את הזמן המגיע לה עם אמה.

 

"קשה לי להתחיל לתאר את התחושה שלי כאם שלא יכולה לבלות עם ביתה, לטפל בה, ללטף את ראשה הקטן ולהביט בה גדלה כמו שכל אם רוצה. רבים הלילות שבהם אני חולמת על הקץ הקרוב. מה שמחזק אותי זה בעלי ובתי, שרק הידיעה עד כמה הם זקוקים לי עוזרת לי לעבור את הימים הנוראים האלה".

  

כשמחלת הסרטן מכרסמת בה, היא קראה לוועדת סל התרופות לאשר מימון לחיסון לסרטן צוואר הרחם. "עבורי זה כבר מאוחר, אבל עבור אלפי נשים בישראל עדיין לא. ניתן להתחסן מפני הווירוס ולמנוע את הסרטן הנורא שאיתו אני מתמודדת.

 

"בימים האחרונים עלתה לסדר היום בעיית הדרת הנשים בישראל, ובצדק. אל תדירו את הנשים גם כאן: תנו לנו סיבה אחת לפחות לשמוח, לחייך ולהישאר בריאות". 

 

 


פורסם לראשונה 28/12/2011 10:32

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי בכלל חושב על סרטן בגיל 29? מריאלה לוי
באדיבות מריאלה לוי בובר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים