שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דרום סודן: ביקור ראשון במדינה שזה עתה נולדה

    המדינה החדשה באפריקה כבר מקבלת אליה תיירים שמתוודעים לסוואנות בתוליות, לשפע בעלי החיים וגם לחבלי הלידה התיירותיים. אסף רוזנטל נמנה עם ראשוני המבקרים בדרום סודן

    ההתרשמות הראשונה שלי מהסודנים הייתה בשדה התעופה באדיס אבבה, כאשר בעקבות הודעה על איחור בטיסה לג'ובה התעוררה מהומה אלימה, וכמה צעירים פרצו לאזור חניית המטוסים בניסיון "לכבוש" מטוס שיטיסם הביתה...

     

    אחרי שעתיים עלה המטוס לאוויר, והשמים הבהירים אפשרו לראות את הרמות

    החקלאיות שמדרום-מערב לאדיס. בהמשך מתחדדים ההרים ומתמעטים היישובים, ואז לפתע הופך הנוף למישורים ירוקים שמשתרעים עד האופק. ברגע שראיתי את המישורים ידעתי כי חצינו את גבולה של אתיופיה, ואנחנו טסים מעל דרום סודן, ג'ובה הבירה קיבלה את פנינו בדוחק, המולה, חום ולחות, ובסופת גשמים שנמשכה כחמש שעות. סופות הגשמים מהוות את "מערכת פינוי האשפה העירונית".

     

    האשפה נזרקת ונשפכת בצדי הרחובות בתעלות ניקוז שהופכות לנחלים ומזרימות את האשפה לנילוס הלבן, וכך שולי הנהר הארוך בעולם מכוסים בשכבת אשפה. במבט רחב רואים את החורש הצפוף של עצי המנגו לגדות הנהר ובכל מקום. הבירה ג'ובה היא אוסף מקרי של חושות שבנויות מכפות דקלים, פחים ופלסטיק, מבני לבנים שמתפוררים ומלונות שנבנו בשנים האחרונות בעיקר כדי לאכלס את אלפי האירופים והאמריקנים שעוסקים בהגשת עזרה הומנית ותמיכה ניהולית במדינה החדשה. למרות ריבוי הלבנים החיים שם, הפעילות היומיומית מתנהלת בקצב ה"פולה-פולה" - לאט לאט - בקצב זרימת הנילוס במישורי דרום סודן, קצב שמוכר לכל מי שביקר באפריקה .

     

    הרושם העלוב של הבירה מתחלף ברגע שעוזבים את העיר ויוצאים לשטח, אז מתגלה אפריקה במיטבה - סוואנות וחורשים ירוקים שמשתרעים למלוא העין.


    אפריקה במיטבה. דרום סודן (צילומים: אסף רוזנטל ודוד בן עוזיאל)

     

    החלטתי לבקר בסודן ברגע שיתאפשר

    ה"פלירט" שלי עם סודן החל לפני כמה שנים, כאשר הורידו אותי מטיסת אל על מניירובי לתל אביב בגלל "אובר בוקינג". מנהל התחנה עשה הכול כדי להנעים את זמני בניירובי ולמצוא עבורי טיסה חלופית. בסופו של דבר עליתי על "איג'יפט-אייר", קיבלתי מושב במחלקת ה"ביזנס", ועליתי שמח וטוב לב. לא ידעתי שהטיסה תהיה במסלול… יבשתי.

     

    זמן רב לפני הנחיתה הבחנתי בתוואי שטח לא מוכר, וזיהיתי את הנילוס הלבן, מתפצל לעשרות נחלים שיוצרים את ביצות הסוד. טסנו מעל סודן ונחתנו (לכמה דקות מפחידות) בחרטום. הטיסה לאורך הנילוס הלבן ביום בהיר ובראות מצוינת הייתה מבחינתי פיצוי גדול לדקות הפחד בחרטום. בהמשך ראיתי את הנילוס הכחול מתקרב ממזרח. מקדמת המטוס יכולתי להבחין בנקודה שבה מתחברים הכחול והלבן ויוצרים את צורת ה"חרטום".

     

    מה שראיתי מלמעלה ומה שידעתי על השטח גרם לי להחליט כי ברגע שהדבר יתאפשר, אנסה לבקר בחבל ארץ שאמור להיות פראי, עשיר ומגוון. אחרי שדרום סודן קיבלה עצמאות חשבתי שהגיע הזמן להגשים מאוויים. ניסיתי, בדקתי והתחלתי את ההכנות למסע שעבורי היה אמור להיות ראשוני ומיוחד.


    הנילוס הלבן מתפצל לעשרות נחלים שיוצרים את ביצות הסוד

     

    לדרום סודן, המדינה החדשה וה-193 באו"ם, מצפות שנים מעניינות ובעייתיות, ובכל זאת מחוץ לכל הבעיות הפוליטיות והכלכליות שמצפות למדינה החדשה, עבור כל מי שאוהב את אפריקה בכלל ואת מזרחה בפרט, ואת אושרה הטבעי של אפריקה, דרום סודן היא אחת הפנינים בכתר שמורות הטבע של אפריקה; שטח בתול שבו מתרחשת נדידת יונקים עונתית מהגדולות בעולם.

     

    יש אומרים כי אחרי כמה שנים של הגנה, יעלה מספרם של הנודדים על אלה שמשתתפים בנדידה הגדולה שבין קניה לטנזניה - מאות אלפי אנטילופות וזברות, ובעיקר קובוס הנילוס, הוא קובוס לבן-האוזן (Kobus kob) שזכריו מתהדרים בגוף שחור ובקרניים גדולות. הקובוס נעים בעדרי ענק, למרות הציד הפרוע שהתרחש במשך שנים רבות, ואליהם נלווים אלפי פרטים של טופי, זברות וגנו, ולפעמים מצטרפים לעדרים פרטים אחדים של "צבי חיוור" (Gazella dama), צבי נדיר שמגיע מהאזורים היובשניים של הסהל. כולם נעים במסלול אליפטי בין שטחי המרעה לבין השטחים שבהם נאבקים הזכרים על הזכות להפרות נקבות .


    שטח בתול שבו מתרחשת נדידת יונקים עונתית מהגדולות בעולם

     

    באדינגילו: הסוואנה הבתולית ביותר במזרח אפריקה

    לפני היציאה ידעתי כי ביקור בכל האזורים המעניינים יהיה יקר וכמעט בלתי אפשרי, ולכן כיוונתי לשמורה שזה מכבר הוכרזה, שמורת באדינגילו (Badingilo), שנפתחה לביקור אבל בינתיים אין בה מבקרים, והתשתית שבה היא רק מבנה שמשמש את השומרים. כדי להגיע לשמורה מג'ובה הבירה, צריך לחוות נסיעה קופצנית ברכב שטח בדרך לא-דרך במשך כשלוש שעות. באדינגילו נחשבת לשטח הסוואנה הבתולי והלא פגוע הגדול ביותר במזרח אפריקה. לביקור בשמורה שגודלה כ-10,000 קמ"ר צריך להקדיש כמה ימים, שכל אחד מהם יצדיק במלואו את הטלטולים בדרכים קופצניות ובוציות .

     

    בשמורה יש אזור מיוער שנושק לנילוס הלבן, ושטחי סוואנה פתוחים שאחרי הגשמים מהווים שטחי מרעה עבור אוכלי עשב רבים. אלה כמובן מושכים טורפים, ומגוון עצום של עופות משלים את העושר הייחודי של השמורה. מסביב לשמורה יש שטחי מרעה של רועי הדינקה - אחד השבטים הגדולים בדרום סודן ואולי היותר צבעוני שבהם.

     

    שטחי המרעה והמאבקים לאורך שנים רבות תחמו את גבולות המרעה של חיות הבר, אבל לא מנעו את הציד הפרוע שדילל את העדרים. למרות הציד ואולי בגלל שטחה העצום של השמורה, אוכלוסייתה עשירה ומגוונת, מה שמבטיח שכמה שנים של ניהול נכון, שמירה ושימור, יעלו את שמורת באדינגילו לדירוג דומה ושווה לשמורות הידועות של אפריקה.

     

    משני צדיו של הנילוס הלבן משתרעים חורשות מנגו, שטחי אחו ירוקים, ביצות ואגמים, יערות-עד וסוואנות, וכל אלה מהווים ארץ ירוקה ופורייה שהטבע בה במיטבו. באדינגילו היא רק אחת מ כ-16 שמורות שחלקן גנים לאומיים וחלקן שמורות ביוספרה. כל השטחים השמורים מקיפים כ-200 אלף קמ"ר במדינה ששטחה הכללי כ-600 אלף קמ"ר; כלומר שליש משטח המדינה מהווה שטחים מוגנים ושמורים.


    ארץ ירוקה ופורייה שהטבע בה במיטבו

     

    "אם החיות יעזרו לנו… נהיה טובים אליהן"

    הנדידה המפורסמת מתנהלת בין שוליה הצפוניים של באדינגילו, דרך שמורת בומה (Boma), שהיא רמה מכוסה בשטחי סוואנה וחורשים דלילים. חלק קטן מהעדרים הנודדים מגיעים אל האזור הידוע והמפורסם מכולם - ביצות הסוד (Sudd), אזור ביצות ואגמים שנוצר כתוצאה מהתפצלות הנילוס הלבן למאות סעיפים, וככזה הוא נחשב לגדול בכל אפריקה. האפשרות הכמעט יחידה וגם המרשימה ביותר לראותו היא מהאוויר.

     

    פני השטח בדרום סודן בנויים מאזור הררי ומישורים שטוחים, שיחד יוצרים מגוון גדול ומעניין של יער משווני שגובל בקונגו ובאוגנדה, ובו סיכוי לנוכחות שימפנזים ואולי גורילות. הסוואנות הירוקות, הנחלים הרבים ונהר הנילוס הלבן יוצרים בתי גידול עשירים שטרם נפגעו מפגעי העולם המודרני .

     

    הכוונה היא ליצור שמורה ביוספרית ענקית שתכלול בתוכה את שמורת באדינגילו, את בומה ואת שמורת ג'ונגלאי (Jonglei). יחד ‪ייווצר שטח שמצייר קשת ענקית, שמתחילה מדרום לג'ובה הבירה, נמשכת מזרחה, משיקה לגבול אתיופיה ופונה מערבה לתוך ביצות הסוד. כך ייווצרו מסדרונות שמקשרים את שלוש השמורות אל הסוד.

     

    פיתוח מיזמי שימור ואתרים לתיירות יהיה אחד הצעדים החשובים במדינה החדשה. ההכרזה על שמורת באדינגילו מהווה צעד ראשון בתהליך שאמור להביא לשינוי במצבם הכלכלי של תושבי האזור, שכן הקמת מיזמי תיירות תאפשר להם לעסוק במלאכות שונות שייטיבו את מצבם ויראו להם כי השמירה על הטבע כדאית ומשתלמת. הם למדו כבר את ה"מנטרה" שהביאה להטבה בשמירה על הטבע בכל מדינות אפריקה: "אם החיות יעזרו לנו… נהיה טובים אליהן". ברור גם שאם השמורה תספק עבודה וביטחון, ייפסקו מסעות השוד, ייבנו בתי ספר ומרפאות, וזה יעשה טוב למדינה. ברור להם גם שעל ידי פיתוח השימור והתיירות ניתן יהיה לעודד את כלכלת המדינה החדשה.


    פיתוח מיזמי שימור ואתרי תיירות ישפר את מצבם הכלכלי של התושבים

     

    בעיית הזהב השחור

    אלא שאליה וקוץ בה… עיקר ההכנסות כיום של ממשלת ג'ובה הוא מכספי התמלוגים מהפקת נפט, ואף על פי שהתחזיות מראות על ירידה בהפקה בעשור הקרוב, חברות הנפט מחזיקות בכוח רב וגם בשטחים שרבים מהם גובלים בשמורות, כמו גם בזיכיונות קידוח בתוך שטחי השמורות. הצעדים לשמירה על הטבע מול שימושי הקרקע האחרים עלולים להביא לעימות בין כוחות בלתי מאוזנים. כמעט כל שטחי שמורת באדינגילו נמצאים בשטח הזיכיון של ענקית הנפט הצרפתית טוטל (Total). נציג בכיר של החברה, שהיה אורח כבוד בטקס הכרזת השמורה וחנוכת מבנה השומרים, סירב להתייחס לעימות העתידי. אנשי השימור מקווים כי יוכלו לשתף פעולה עם חברות נפט כדי להבטיח פעילות שימור נאותה.

     

    הנפט אינו הבעיה היחידה, פיתוח יביא לסלילת כבישים (היום יש 50 ק"מ כבישי אספלט בדרום סודן); סלילת כבישים תקל את הגישה לא רק לתיירים אלא גם לציידים; ומאחר שיש להניח כי קצב פיתוח התשתיות יקדים את התיירים, כלומר את ההכנסות משימור, ייווצר מצב שבו עדיין אין למקומיים הכנסות מתיירים אבל כבר קל ופשוט יותר לצוד, וסביר שלכאן יפנו התושבים. מה עוד שאחרי שנים של מלחמה שמו של האזור מתקשר לאלימות ולחוסר ביטחון, דבר שאינו מוסיף למקום כוח משיכה. הקרבה היחסית של באדינגילו לעיר הבירה תמתן את הרגשת חוסר הביטחון ותהווה נקודת פתיחה חיובית לביקורים בשמורות רחוקות וגדולות יותר. במקום שבו יש עניין וצפונה יכולת, יש תקווה.


    למקומיים אין עדיין הכנסות מתיירים ויותר קל ופשוט לצוד

     

    לעדרי הבקר חשיבות רוחנית-מיסטית

    הארץ גדולה ורחבה, וכדי להגיע לשמורות נוסעים באזורים שהם רובם שטחי המרעה של תושבי דרום סודן, וזה מאפשר למבקרים לבוא ולראות מקרוב את הכפרים ואת הפעילות היומית של יושביהם. אוכלוסיית המדינה, כשמונה מיליון תושבים, מתחלקת ברובה לשלושה שבטי-על ועוד כ-12 שבטים קטנים. שלושת השבטים הגדולים הם :הדינקה, הנואר והשילוק.

     

    אנשי רוב השבטים חיים מרעיית עדרי בקר, ועבורם הבקר הוא הכול; הוא הרכוש, המעמד חברתי וכמובן מקור מחייה ופרנסה. חשיבותו כה גדולה, עד כי יש מי שמגדיר את עדרי הבקר כבעלי חשיבות רוחנית-מיסטית. כמובן שכתוצאה מהחשיבות הזאת מתגלעים חיכוכים אלימים, ולמרות זאת אורח חייהם המסורתי מהווה מקור משיכה ועניין למבקרים. החיכוכים אינם מוסיפים להרגשת הביטחון והסדר, אך התושבים ידידותיים למבקרים זרים, ויש לקוות כי תושבי דרום סודן וראשיה יבחרו בדרך הנכונה ויצליחו לקומם ולאושש את הטבע הנפלא של ארצם .

     

    לא‫ קל לטייל במדינה החדשה. למעט מלונות בערים הגדולות אין אפשרויות לינה, אפילו לא ב"קמפינג", שכן בשמורות אין תשתיות לקבלת מבקרים. הנסיעות לשמורות ארוכות ולעתים הדרכים בוציות ובלתי עבירות, לכן יש צורך ברכב שטח מזווד ומצויד לשהות ממושכת בשטח, כלומר דלק, מים, מזון וחלקי חילוף - הם הכרח. נוסף על כך כדאי לשכור שומרים, כך שטיול הופך למבצע מסובך וקשה. הטיול מיועד לצעירים בנפשם וברוחם, לאוהבי הטבע ואפריקה, ולהרפתקנים שרוצים לחוות חוויות ראשוניות, בדומה לחוויותיהם של חוקרי אפריקה במאה ה-19.


    אורח חייהם המסורתי של המקומיים מהווה מקור משיכה ועניין למבקרים

     

    את מרבית טיולי ההכנה באפריקה עשיתי לבדי, בטרמפים, בתחבורה ציבורית וברכב שכור. התברר לי כי בדרום סודן אף אחת מהאפשרויות אינה מעשית. יצרתי קשר עם שר התיירות והסביבה וקיבלתי הזמנה לביקור, אלא שההזמנה הייתה ללא כל פירוט וללא הבטחה מה היא תכלול, לכן החלטתי לוותר על הכבוד.

     

    אחרי בדיקות מרובות וחיפושים ברשת ודרך מכרים אפריקנים שעוסקים בתיירות, הגעתי למסקנה שלפחות בשלב זה הצורה הנכונה לערוך ספארי בדרום סודן היא להצטרף לטיול מאורגן שבו מפעיל מקומי דואג לכל הצרכים. למצוא מפעיל שכזה לא היה פשוט, שכן בשלב הנוכחי יש רק "תור-אופרטור" אחד שהפעיל עד לפני זמן קצר ספארי באוגנדה ושיוטים על הנילוס, בין חרטום לג'ובה. עכשיו, עם היווצרות הישות המדינית החדשה רואה המפעיל את המשיכה המיוחדת שביעד החדש, ובעזרת חברת טיולים הצלחתי ליצור אתו קשר, ודרכו להגשים שאיפה בת שנים.


    בשמורות אין תשתיות לקבלת מבקרים

     

    לראות את אפריקה מלמעלה

    הגעתי לג'ובה הבירה בטיסה מאדיס אבבה, והתמקמתי במלון על שפת הנילוס. יום שלם הקדשתי לביקור במשרדי שר התיירות והסביבה, כדי להודות לאנשיו על ההזמנה. למחרת התכוונתי להצטרף לקבוצה קטנה של מטיילים מכל העולם. מאחר שבשמורות אין תשתית תיירותית, התהליך הוא שלקראת יציאת קבוצה לשטח יוצא צוות מקדים המקים מחנה, שכולל מקלחות ושירותים, מטבח וחדר אוכל, ואוהלים שבהם מיטות וכלי מיטה, ולכל אחד מהם מרפסת שפונה לנוף. המחנה מספק שירותי כביסה, מים ומשקאות קלים ללא הגבלה, בקיצור - אכסניה משופרת. נשמע לא רע.

     

    המסע אמור לשלב טיסות מעל לשמורות ולעדרים הנודדים עם נסיעות ברכב שטח, כאשר הטייס מכוון את הנוסעים למוקדי הנדידה וההתרחשות בשטח (‬ובמיוחד למעני הוא אמור היה לבצע גיחה אווירית קצרה מעל לביצות הסוד).

     


     

    הטייס מכוון את הנוסעים למוקדי הנדידה בשטח. מבט על עדר מהאוויר

     

    לפי התכנית, המסע הפלאי אל אפריקה של פעם אמור היה להתחיל מיד עם הגיעי לג'ובה. כבר בארץ בדקתי את מזג האוויר בדרום סודן, והתברר לי שהעונה היבשה מאחרת להגיע. כשהגעתי לג'ובה פגשתי את מארגן המסע, וזה הביא עמו "בשורת איוב": השטח כולו מוצף, והחלוצים שהיו אמורים להקים את המחנה לא הצליחו להגיע בגלל ההצפות. בטיסת סיור ראה הטייס כי גם שטח הנחיתה מוצף. כלומר, המחנה לא הוקם, אין אפשרות נסיעה בשטח ואין אפשרות לנחיתה עם מטוס.

     

    מאחר שכבר הייתי בג'ובה והציפיות שלי היו בשמים, לא ויתרתי. כאפשרות חלופית יצאנו לטיולים בטווח נסיעות לא ארוכות מג'ובה כדי להתרשם מהפאונה והפלורה העשירות של דרום סודן; במקום הססנה קרוון הגדול יחסית שהיה אמור להטיס אותנו מעל השמורות, שכרנו מטוס קטן שהטיס אותנו מעל לעדרי הנודדים. וכך, במקום נסיעות ארוכות ומטלטלות טסנו בנוחיות מעל השמורות וזכינו לראות את הנדידה במיטבה .

     

    מאחר שרציתי למצות את שהותי בדרום סודן, כמובן שהטיולים העצמאיים שלי עלו לי יותר ממה שהייתי משלם לו הטיול המאורגן היה מתקיים. ובכל זאת, הטיול הזה בדרום סודן אפשר לי לחוות חוויה בראשיתית.

     

    למידע למעוניינים בספארי:

    assaf@eilatcity.co.il

     

    הכתבה פורסמה בגיליון דצמבר 2011 של הירחון "טבע הדברים "

     

    מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפת דרום סודן
    צילום: אסף רוזנטל
    מנסים להתאושש כלכלית. מקומית בד' סודן
    צילום: אסף רוזנטל
    מומלצים