שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock

    מיליארדי השקלים האבודים: ומה עם הבנקים?

    האוצר סוף סוף מרים את הכפפה ומנסה לסייע להשיב 15 מיליארד שקל אבודים של הציבור לבעליהם. אז למה נעשית רק חצי עבודה. למה לא להנגיש את החסכונות לציבור? הבנקים בינתיים לא מחויבים לעשות דבר - יש לכפות עליהם. דעה

    אחרי שנים של עבודה קשה, מתקרב דוד לגיל הפרישה. דוד הוא איש חכם אך כמו רבים, לא ממש מסודר. במשך עשרות שנות עבודתו, שכללו מקומות עבודה שונים, הפרישו לו מעסיקיו כספים לקופות גמל וקרנות השתלמות שונות. בנוסף, הוא החזיק פוליסות ביטוח חיים עם מרכיב של חיסכון.

     

    • לכל הטורים של "סוגרים חשבון"

     

    עוד טרם התחיל בעבודתו, פתחו לו הוריו, אי שם בשנות ה-50, תוכנית חיסכון באחד הבנקים. במרוצת השנים גם הוא עצמו ביצע הפקדות שונות לחיסכון, לא הרבה כסף, אך סכום יפה שעמד לרשותו.

     

    דוד החל להרהר בשלל התוכניות שפתח במהלך שנות חייו. הוא לא זכר בדיוק אילו תוכניות יש לו והיכן הופקדו הכספים. לא תמיד הוא שמר את הדו"חות שנשלחו מחברות הביטוח או הבנקים. למעשה, הוא הטיל ספק בכך שאלו נשלחו בכלל.

     

    דוד החל בנסיונות לאתר את הפקדונות והחסכונות השונים שפתח במרוצת השנים, אך נסיונותיו לא העלו דבר. מספר שבועות אחר כך, עוד טרם הספיק דוד להגיע אל המנוחה והנחלה שאחרי פרישתו מעבודתו הקשה, נפטר באופן פתאומי מדום לב.

     

    כשנה לאחר פטירתו של אביהם, ניסו ילדיו להתחיל לעשות סדר בנכסים שהשאיר אחרי מותו. גם הם ניסו לאתר את החסכונות, אך למעט קופת גמל ממקום עבודתו האחרון, לא הצליחה המשפחה לאתר אף אחד מהחסכונות שפתח במהלך חייו.

     

    חברות הביטוח יעשו עבורינו את העבודה?

    מקרה כגון זה אינו מחזה נדיר. לאלפי חוסכים או יורשים, אין מושג היכן החסכונות שהופקדו. הכסף הזה שוכב בינתיים בחברות הביטוח, בקופות הגמל בבנקים בחשבונות העלומים ומשיא להם דמי ניהול נאים.

     

    3 שנים אחרי שכבר גובשו תקנות בנושא, פרסם האוצר בשבוע שעבר את התקנות להסדרת איתור חוסכים ויורשים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח. תקנות אלה צפויות לצמצם את המקרים של ניתוק הקשר בין הגופים המוסדיים הללו המנהלים את כספי החיסכון לבין החוסכים. "15 מיליארד שקל של עשרות אלפי אזרחי ישראל שוכבים כאבן שאין לה הופכין בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, והם חייבים לחזור אל הבעלים המקוריים שלהם", אמר שר האוצר, שטייניץ.

     

    על פי התקנות, הגופים המוסדיים יידרשו ליזום פעולות לאיתור חוסכים ויורשים. בין הייתר לבדוק במרשם האוכלוסין, לפנות למעסיק האחרון, לאיגוד המקצועי ולמאגרי מידע אשר עשויים לסייע. התקנות קובעות גם כי במידה והגוף המוסדי לא הצליח אחרי פרק זמן של שנה לאתר את החוסך שהקשר עמו נותק, יופחתו דמי הניהול לשיעור של 0.2% עבור חשבונות רדומים. תקנה זו תיצור תמריץ לגופים המוסדיים לאתר את החוסך.

     

    עד כאן, טוב ויפה. טוב מאוחר מלעולם לא. אבל כאן מתחילות הבעיות. האוצר החליט סוף סוף לטפל בבעיה הזועקת הזו. אז למה נעשתה רק חצי עבודה?

     

    אל תקשו על איתור החיסכון

    ראשית, הסעיף של הפחתת דמי הניהול מאותם חשבונות דורש הליך של חקיקה וייכנס לתוקף רק בעוד 3 שנים. בנוסף, על פי הטיוטה המקורית, מספטמבר 2009 הותר לגופים המוסדיים לגבות 0.12% לשנה במקרה של חשבון כזה. מדוע אם כן הוקפץ הסכום ל-0.2%?

     

    אך מעל לכל, לא ניתן מענה למשפחתו של דוד, כמו לכל אותם חוסכים ויורשים. התקנות מתייחסות רק לצד של הגופים המוסדיים - מה החובות החלים עליהם. אך אין פתרון מצידם של החוסכים: מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לאתר את החיסכון שלו.

     

    בינתיים הציבור יצטרך להמתין בסבלנות עד שחברות הביטוח יעשו עבורו את העבודה. לא משהו שכדאי לסמוך עליו. במציאות הנוכחית מי שלא ירצה להמתין לחברות הביטוח שיפנו אליו, וזה יקח להם לא מעט זמן אם בכלל, צריך לפנות באופן אישי לכל חברת ביטוח לכל קופת גמל, לנבור באתרים שלהם לחפש מספרי זהות, לכתוב מכתבים וכו', או לחילופין להיעזר בחברות המתמחות באיתור כזה, אך גובות לא מעט כסף עבור השירות.

     

    במהלך השנים האחרונות דובר על גיבוש מודל של ממשק אינטרנטי שבו כל אזרח יוכל להקיש נתון מזהה על בעל החיסכון ומיד יקבל מענה האם יש חיסכון והיכן. אפילו ממשק בכל אחד מהגופים המוסדיים (ולא אחד מרכזי), הוא התחלה טובה. אז למה לא חלה חובה כזו? תלוי כמובן את מי שואלים.

     

    באוצר טוענים כי כבר זמן רב הם פועלים ליצירת ממשק שירכז את הנתונים אודות כלל החסכונות, כך שבעזרת הקשת פרטים מזהים ניתן יהיה לדעת באלו גופים פיננסיים קיימים כספים. לטענתם, משרד המשפטים הוא זה שמערים קשיים על יישום המהלך. במשרד המשפטים תולים את האשם דווקא באוצר. לשיטתם, הם נתנו כבר אישור למהלך הזה לפני מספר חודשים.

     

    ומה עם החסכונות בבנקים?

    למרות הביקורת, ניתן לומר כי האוצר לפחות מתחיל לעשות משהו בנוגע לאותם מיליארדים אבודים השוכבים להם בנחת בקופות הגופים המוסדיים. אולם, מי שלא מטופל במסגרת התקנות החדשות, הם החסכונות והפיקדונות האבודים בבנקים, המוערכים ב 2-5 מיליארד שקל ונמצאים תחת אחריותו של המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

     

    גם שם חייבים לעשות סדר ולהחזיר את הכספים לבעליהם. הבנקים מוזמנים להרים את הכפפה ולייצר ממשק וולנטרי שיסייע לציבור באיתור הכספים, אך במקביל חייב המפקח על הבנקים, להיות מעורב ולקבוע נהלים ברורים לגבי אותם כספים.

     

    אם תוך פרק זמן קצוב לא יציגו הבנקים מודל ברור ומעשי שיוכיח את עצמו, בנק ישראל יצטרך לכפות זאת על הבנקים. במחשבה שנייה, כדאי שיתחיל לעשות זאת כבר עכשיו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא כדאי לסמוך על חברות הביטוח שיאתרו אותנו
    צילום: index open
    מומלצים