שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אושר: איסור פרסום שמות חשודים במשך יומיים
    48 שעות במחשכים: הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק בתי המשפט, הקובע כי ביומיים הראשונים של החקירה לא יתפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו אישום. מעתה לחשוד תהיה אפשרות לאסור את פרסום פרטיו

    בכירים בחקירה? אתם לא תדעו על זה בתחילה. מליאת הכנסת אישרה הערב (יום ב') בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק בתי המשפט, הקובע כי לא יתפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, במשך 48 שעות מתחילת מועד החקירה. חוק זה מצטרף להצעות "חוק ההשתקה", המכפיל פי 6 את סכום הפיצוי המקסימלי בתביעת לשון הרע ו"חוק ההסתרה" - הטלת איסור גורף על פרסום חומרי גלם ועדויות מחומרי חקירות.

     

    חקירות במחשכים, כותרות אחרונות

    חוק ההסתרה: מעבירים את החקירות למחשכים

    סגלוביץ' על חוק ההסתרה: צריך לחקור בחושך

    חוק ההסתרה: הפרשות שלא היינו שומעים עליהן  

     

    איסור הפרסום יוחל על כלל החשודים, למעט מקרים חריגים, ביניהם מקרים שהפרסום דרוש לצורך החקירה או לצורך אזהרת הציבור. על פי התיקון לחוק, שעבר ברוב של 21 תומכים לעומת 8 מתנגדים, הרשות החוקרת תיידע מעתה את החשוד בדבר זכותו לבקש את איסור הפרסום ותאפשר לו להגיש בקשה זו באמצעות טופס מצורף. למעשה, מעתה החשוד הוא זה שיחליט אם לפרסם את שמו, אם לאו.

     

    קראו את הנוסח המלא של חוק 48 השעות  

     

    כלי תקשורת שירצה לערער על ההחלטה יוכל להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש את הסרת איסור הפרסום באותן 48 שעות מתחילת החקירה. על פי הנוהג כיום בכלי התקשורת, ככלל שמו של חשוד לא מתפרסם עד שהוא אינו מובא בפני שופט, להוציא מקרים של חשד נגד אנשי ציבור וחקירות בעלות אופי ציבורי מיוחד.

     

    על פי התיקון לחוק, ייאסר פרסום שם חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד בו התייצב החשוד לחקירה, או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים בפני שופט בעניינו - לפי מה שיתרחש קודם. שבתות וחגים, על פי הצעות החוק, לא ייספרו למניין 48 השעות.

     

    מתי כן יפורסם שמו של החשוד? אם יתיר זאת בית המשפט, אם הרשות החוקרת תפרסם את השם, באישור קצין בדרגת נצ"מ מאגף החקירות במשטרה, או עובד ציבור אחר ברשות החוקרת הרלוונטית, וכן במקרים שהפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד. בנוסף, כאמור, יפורסם שמו של החשוד אם הוא עצמו יחפוץ בכך.

     

    "חוק שמצטרף לגל ההצעות האנטי-דמוקרטיות"

    ניצן הורוביץ וזהבה גלאון ממרצ מתחו ביקורת נוקבת על החוק, ואמרו כי מדובר בפגיעה חמורה בתקשורת החופשית בישראל. "יש אינטרס ציבורי מובהק שכאשר המשטרה מזמנת או עוצרת חשוד במעשה מסוים, הציבור יידע מזה", אמר ח"כ הורוביץ. "מאוד חשוב שלא יהיו פעולות במחשכים ושיגנו על זכויות עצורים, זו זכות הציבור לדעת. זהו חוק מסוכן ופסול, שמצטרף לגל הגדול של הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות שהממשלה הזאת מביאה".

     

    כיום, אין מגבלה או איסור על פרסום שמו של חשוד המואשם בעבירה כלשהי. לבקשת חשוד, בית המשפט יכול אמנם לאסור את פרסום שמו כאשר זה עלול לגרום לו ל"נזק חמור", וכאשר בית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי. לטענת הצעת החוק הממשלתית, לעתים הפרסומים נעשים באופן מיידי ואין לחשוד מספיק זמן לבקש לאסור את פרסום שמו.

     

    "יש לזכור כי במקרים רבים מדובר במצבים בהם החשדות דלים ביותר או מוטעים, ופרסום שם החשוד ופרטיו עלולים לגרום לו נזק בלתי ניתן לתיקון, גם אם החשדות יופרכו לאחר מכן", אמר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו. הוא ציין כי במקרים רבים החשודים הם אנשים פרטיים, שאין כל עניין בפרסום שמותיהם.

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הם בחקירה, אתם לא תדעו על זה
    צילום: חיים צח
    מומלצים