שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    דו"ח: זינוק בכמות האיומים הסביבתיים בישראל
    סקירת האיומים השנתית של החברה להגנת הטבע ממפה 110 מיזמים שישפיעו השנה על השטחים הפתוחים של כולנו: מכבישים שיקרעו את הנוף ועד לאתרי טבע שאנחנו לא יכולים לגשת אליהם. בין הגורמים לאיומים, שמספרם גדל ב-22% ביחס לאשתקד: מקורות, שיכון ובינוי, מפעלי ים המלח ודלק נדל"ן

    אם לא היה די בעשרות המפגעים שאיימו עד כה על מעט השטחים הפתוחים בארץ - ב-2012 יתווספו 22 חדשים, החל מתוכניות שירמסו את הטבע, דרך כבישים שיקרעו את הנוף ועד לאתרי טבע שנשמרים אבל נסגרים לכניסה חופשית של הציבור. כך עולה מדו"ח האיומים השנתי של החברה להגנת הטבע לשנת 2012, שחושף 110 איומים על הסביבה ועל השטחים הפתוחים.

     

     

    הדו"ח, שמתפרסם זו השנה החמישית ברציפות, חוצה לראשונה את רף 100 האיומים. מדובר בעלייה של 22% ביחס לשנה שעברה, אז כלל הדו"ח 98 איומים. כותביו מציינים אמנם כי 6 מאבקים סביבתיים הסתיימו בהצלחה בשנה החולפת ו-7 נוספים נמצאים במגמת שיפור, אבל אין ספק כי לאורך השנים חלה עלייה רציפה במספר האיומים.

     

    השנה כולל הדו"ח גם פירוט מיוחד של הגורמים העומדים מאחורי האיומים, בהם גורמים ציבוריים כמו החברה הלאומית לדרכים, מקורות וחברת נמלי ישראל, לצד גורמים פרטיים, כמו שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, רותם אמפרט, כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח ודלק נדל"ן.

     

    האזור עם מספר האיומים הגדול ביותר הוא הדרום, מאשדוד ועד אילת, עם 28 איומים. בצפון ישנם 19 איומים, בחיפה וסביבתה - 10, בחדרה - 6, בנתניה והשרון - 9, בירושלים וסביבתה - 13 ובערבה ובאילת - 8.

     

    נלבישך שלמת בטון

    למרות הדיווחים על קיפאון בענף הנדל"ן, גם בשנה הקרובה מתווספים איומים חדשים מצידו. אחת מהן מאיימת על מה שנותר מחולות ראשון לציון, בשטח בשליטת צה"ל שנקרא "מטווח 24", לגביו מתכננת העיריה תוכניות בנייה נרחבות למגורים, תעסוקה ותיירות.

      

    חולות ראשון לציון. מה שנשאר (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
    חולות ראשון לציון. מה שנשאר(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

     

    בדו"ח מצוין כי שטחי החוף והדיונות באזור השתמרו היטב יחסית וכי האזור עשיר במיני צמחים ובעלי חיים, בהם צבי ים, צבאים, חזירי בר וזוחלים. "פיתוח עירוני על גבי שטחי חולות וכורכר ייחודיים אלה, ימיט כליה על מערכת אקולוגית נדירה ושמורה יחסית, אשר אין כדוגמתה במחוז המרכז", נכתב.

     

    תוכנית נוספת, להקמת שכונות מגורים עם 700 יחידות דיור בצפון מזרח דימונה, קודמה בוועדות לדיור לאומי (וד"ל) בנובמבר האחרון, שהורה להכין מסמך נופי סביבתי. בחברה מסבירים שהתוכנית מאיימת על שטח ייחודי, שבתחומו עוברים שני ערוצי נחלים ושמשמש כבית גידול לנרקיסים וכאתר טבע לתושבי העיר.

     

    בדו"ח מצוין כי התוכנית "חודרת לתוך שטח מדברי ייחודי באופן בזבזני במשאב הקרקע", תכנון שסותר את המדיניות התכנונית של תוכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35). בחברה תובעים "לצופף את הבינוי ובכך להקטין את תחום ההשפעות השליליות של הפגיעה בנוף".

     

    רימונים. כאן יוקם אתר פסולת? (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
    רימונים. כאן יוקם אתר פסולת?(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

     

    דורסים את הטבע

    בין האיומים החדשים הנוספים מופיע כביש גישה חדש לקיבוץ פלך בגוש תפן, שמקדמת המועצה האזורית משגב. הנזק שייגרם לסביבה על פי הדו"ח, הוא "מפגע נופי שיבלוט לעין הצופים מכל רחבי מישור עכו ומהכרמל". עוד מצוין, כי הכביש מתוכנן לחצות את שמורת הטבע הר גמל ונחל יצהר דבר שיגרום פגיעה אקולוגית קשה לחי ולצומח שבה.

     

    איום אחר נשקף מתוכנית של משרד התחבורה, להמשיך את נתיבי איילון צפונה באופן שיחצה את מרחב פולג, נחל אלכסנדר ופארק השרון. התוכנית מיועדת לשימוש תחבורה ציבורית, זאת לאחר שתוכנית מקורית להמשיך את נתיבי אילון, נדחתה בינתיים והוחלט לקדם תוכנית לשדרוג כביש החוף (כביש 2).

     

    מרחב פולג. שוב בסכנה (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    מרחב פולג. שוב בסכנה(צילום: עידו ארז)

     

    בחברה טוענים, כי התוכנית החדשה מחזירה לחיים את האיום של סלילת כביש בלב המרחב. "הכביש המתוכנן מאיים לצמצם את כמות השטחים הפתוחים ולפגוע ברציפותם", נכתב בדו"ח, "מימוש כביש זה יהפוך את המרחבים לתאי שטח קטנים, מנותקים ונטולי משמעת לחי והצומח הייחודיים וכמובן גם עבר המטיילים הרבים".

     

    ועוד בתשתיות – בדו"ח מציינים תוכנית של מקורות להקים מאגרי מים גדולים ממערב לכביש 444 וליער קולה, בגבעות הפתוחות שבין ראש העין לבן שמן, ובחברה מבקשים לבחון את נחיצותם. תוכנית אחרת, להקמת אתר פסולת בסמוך לישוב רימונים שמזרח השומרון, עלולה על פי הדו"ח לגרום לזיהום מי תהום ובחברה מבקשים לבחון חלופות למיקומה.

     

    יער קולה. תוכנית להקמת מאגרי מים (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
    יער קולה. תוכנית להקמת מאגרי מים(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

     

    גם תחום האנרגיה המתחדשת, שנועדה לסייע לסביבה, מהווה איום לא קטן: על פי הדו"ח, תוכנית להקמת טורבינות רוח בבקעת ערד מאיימת על הנשרים באזור, ותוכנית נוספת בשטח של 2,000 דונם בהרי אילת, מאיימת על הציפורים החולפות באזור, שמהווה אתר נדידה חשוב. בחברה מבקשים להימנע מהקמת הטורבינות באזורים בהם קיים פוטנציאל גבוה לסיכון ציפורים, גם אם יש יתרון מבחינת משטר הרוחות.

     

    רמת יותם בהרי אילת. אתר נדידה חשוב (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
    רמת יותם בהרי אילת. אתר נדידה חשוב(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

     

    בנוסף, בחברה קובלים נגד תוכנית של רשות הטבע והגנים, לסגור את שמורת הטבע עין מבוע שבואדי קלט, לכניסה חופשית של הציבור ולגבות תשלום בכניסה. האיומים הללו ועוד אחרים, מתווספים לאלה מהשנים שעברו, ביניהם אתר הנופש בבקעת תמנע, כריית החול מדיונת סמר, פיתוח חוף הבונים, תוכנית של מפעלי ים המלח להקמת בריכה תעשייתית נוספת ואיומי בנייה על שפת המכתש, בפי גלילות ובהרי ירושלים.

     

    מנגד מציינים בחברה כי במספר מאבקים חלה מגמת שיפור, ביניהם החלטת מינהל מקרקעי ישראל לשוב לשולחן המו"מ עם יזמי הנופש בחוף בצת במטרה לבטלו, הודעת המינהל כי יפסיק לקדם את התוכנית להקמת כפר נופש בחוף ניצנים והכרזת שר התחבורה ישראל כץ, כי הוא מעדיף להקים את נמל התעופה השני בגודלו בארץ בנבטים ולא במגידו. 

     

    בקעת ערד. הטורבינות מאיימות על הנשרים (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע) (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)
    בקעת ערד. הטורבינות מאיימות על הנשרים(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

     

    המדיניות התכנונית נפרצה

    מרבית האיומים החדשים נובעים על פי הדו"ח, עקב פריצת המדיניות של תמ"א 35, המאזנת בין צורכי שימור לפיתוח. "ניתן היה לצפות שהמחאה החברתית של הקיץ האחרון תחזק את העיקרון המנחה את התכנון הארצי והמחוזי, המציע התחדשות עירונית כחלופה לפרוור ולהקמת ישובים חדשים... אך לא כך היה", כותב סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, בדברי הפתיחה, "הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא החלטת הממשלה מנובמבר 2011 היא להקים 10 ישובים חדשים במבואות ערד".

     

    במבט קדימה מציינים עורכי הדו"ח מספר איומים "מערכתיים וממשלתיים", ביניהם הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, חוק הודל"ים, הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, התבדלות קבוצות אוכלוסיה שמובילה להקמת ישובים חדשים בשטחים פתוחים ודחיקת הציבור מהשתתפות בקבלת החלטות. לדברי פפאי, "אנו עדים להמשך עלייה רציפה לאורך השנים במספר האיומים, המלמדת על הלחץ ההולך וגובר על השטחים הפתוחים בישראל, ההולכים ופוחתים". 

     

    "העתיד, לצערנו, מדאיג עוד יותר", הוא ממשיך, "השילוב בין הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, המבטלת כמעט לחלוטין את התכנון המחוזי ומפוררת את התכנון הארצי, לרוחות המנשבות במינהל התכנון במשרד הפנים, המביאות עימן העדפה ברורה של פיתוח בראייה קצרת טווח, תוך צמצום ההתייחסות לשיקולי סביבה, עלול להחליש משמעותית את היכולת להגן בעתיד על השטחים הפתוחים".

     

    עם זאת, כותב הדו"ח ומנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, איתמר בן דוד, דווקא משרה אופטימיות זהירה: "התעוררות החברה האזרחית בעולם ובישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בחודשים האחרונים, מעודדת מאוד ומהווה הזדמנות לפעולה מול המגזר העסקי, המעורב בחלק גדול מהאיומים, בכל הנוגע לשמירת השטחים הפתוחים כנכס ציבורי". 

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אזור קיבוץ פלך. כאן יעבור כביש גישה?
    צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע
    איתמר בן דוד. מקווה שהמחאה החברתית תסייע
    צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע
    מומלצים