שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שכונת בורוכוב: יש בה ילדים כמוך וכמוני
    ב-1921 הוחלט להקים שכונה מחוץ לת"א, שלימים הפכה לחלק מגבעתיים. רן אלדמע היה ילד באותם הימים, ואצלו מצאנו תמונות מראשית ימי שכונת הפועלים הראשונה בארץ

    הכתבה הקודמת על אברהם אלדמע היתה בהקשר לגימנסיה הרצליה, שם היה אחד המורים הראשונים. בכתבה זו אביא בפניכם יותר צילומים ממשפחתו ומהשכונה שהיה ממייסדיה - שכונת בורוכוב בגבעתיים.

     

    אצל בנו הבכור, רן אלדמע, נמצא אוצר גדול של חומר צילומי ופריטים המספרים את תולדות המשפחה. ליקטתי מבחר שני של תמונות, והרי הוא לפניכם. בסוף חודש הזה הכנתי תערוכת צילומים לתולדות שכונת בורוכוב, השכונה הראשונה המרכיבה את העיר גבעתיים. התערוכה תוצג במוזיאון ארץ-ישראל, רמת אביב.


    1. הצלם אברהם סוסקין היה ידידו של אברהם אלדמע, שניהם היו אמנים. בתצלום: אלדמע ממצלמתו של סוסקין.


    2. בראשית דרכו בארץ הקים אברהם תיאטרון עברי ביפו 1906, הוא גם שיחק וגם יצר את התפאורה. כשחקן קרא לעצמו "ברזל-אבן" (התרגום של איזנשטיין). הציור פרי כישרונו של אברהם, לפרסום תיאטרון עברי ביפו.


    3. כזכור מהכתבה הקודמת, אברהם ואחיו יצחק התגייסו להגנה על קהילת ישראל בברדיצ'ב כנגד הפוגרומים שם בראשית המאה העשרים. גם כאן בארץ היה מעורב אברהם בעשייה הביטחונית. בשנת 1911 הגיע לארץ יצחק אחיו הוא מצטרף לארגון השומר. בתצלום יצחק (עם חגורת כדורים) בין חברי השומר, מימין: יחזקאל חנקין, מאחור: מאיר ספקטור, שאול מאירוב, ומנחם.


    4. בט"ו בשבט תרס"ח, 1908 החליטה קק"ל לנטוע בבן שמן יער לכבודו של הרצל. הם הטילו זאת על האגרונום ברמן. הוא הביא קבוצת פועלים ערבים לביצוע העבודה. עניין זה הטריד מאוד את אלדמע וחבריו, והם יצאו מתל אביב עם תלמידים מהגימנסיה לבן שמן, הוציאו את השתילים הנטועים, שתלום למחרת מחדש ועל שלט קטן כתבו: "יער הרצל – ניטע בידי יהודים". בתצלום: חבורת הנוטעים העברית, יושב במרכז (עם מגבעת בהירה) אברהם אלדמע, מתחתיו יושבת מרים ברץ (אשת יוסף ברץ). מימין: השומר נדב.


     

    5. בקיץ 1909 יצאו מורי הגימנסיה להשתלמות בשוויץ. כאשר עמדו לחזור, פנה ד"ר בוגרשוב לאלדמע ושאל אם יהיה מוכן להביא לארץ במטענו האישי גם שלושה רובים מפורקים שנרכשו בשוויץ לצורכי הגנת הישוב בארץ.

     

    אלדמע הסכים מיד. לרוע המזל כאשר הגיעו לארץ, נפל המטען בנמל יפו והשוטרים התורכים מצאו נשק. עצרו את אלדמע, אבל לעזרו בה הקונסול הרוסי (לאלדמע הייתה נתינות רוסית) וטען שאלדמע צריך להיות במשמורת רוסית בבית המעצר בחצר הקונסוליה בירושלים. בתצלום: אלדמע מאחורי סורג ובריח במגרש הרוסים. כחצי שנה היה במעצר. הוא מאוד התחבב על העצורים בגלל שמחת החיים שלו ונגינתו בקונצרטינה.

     

    כאשר הועמד למשפט טען שיודע רק עברית, והיה נחוץ להביא מתורגמן. הקונסול הרוסי טען שהנשק הובא לצרכי מסחר וכך יצא זכאי. למחרת המשפט כתב אליעזר בן יהודה בעיתונו: "היה זה משפט הנשק הראשון בא"י ובעברית.


    6. כאשר עזב אלדמע את רוסיה, היה זה למורת רוחם של הוריו שלא הבינו מה יש לו לחפש בארץ. כ-5 שנים לא היה שום קשר בין אלדמע להוריו. כאשר אחיו, יצחק, עלה לארץ אמר לאחיו ,אברהם, שההורים מבקשים לחדש את הקשר ביניהם. לקח אברהם את תמונות הוריו, צייר אותם בגדול וביקש את חברו סוסקין לצלמו לידם (נראה בתצלום). ההורים שמחו מאוד בקבלם את הד"ש המצולם והקשר חודש.


     

    7. בשנת 1921 חברי תנועת בורוכוב בא"י החליטו להקים שכונה פועלית מחוץ לתל אביב, עם תקנון שיתופי וגיוס תקציב לרכישת קרקע להקמת שכונה עברית משלהם. הם היו כל-כך ציונים שקנו קרקע ומסרו אותה לקק"ל.

     

    בתקנון שתיקנו נכתב שיתקבלו רק זוגות נשואים. רווק אחד כן התקבל - אברהם אלדמע שהיה מהדמויות המרכזיות בתנועה. הוא הודיע לוועד שביתו יוקדש לציבור לכינוסים ותרבות וכך גם היה. בשנת 1922 החלו להקים את השכונה. בתצלום: מודדי הקרקע. לרגל האירוע פותח אברהם בקבוק יין.


    8. ועד השכונה החליט למסור 30 דונם להקמת משק פועלות להכשרת חלוצות לעבודה בחקלאות וניהול משק בית. באחד המפגשים פנתה לאה מירון, מנהלת משק הפועלות, לאלדמע: "אברהם אתה רווק בודד מתגורר בבית גדול ומרווח, בעוד החלוצות שלי גרות באוהלים הנופלים ברוח ובגשם, אולי תרשה להן לבוא לישון בביתך?"

     

    למחרת היום כשחזר אלדמע מעבודתו בגימנסיה ראה בחורה יפהפיה מנקה את חלונות הבית. תחילה סבר שוועד השכונה שלח מישהי לנקות את הבית לאחר המסיבה. לשאלתו ענתה הבחורה: "מה זאת אומרת? לאה מירון המנהלת אמרה שמעתה אנחנו גרות בבית ומי אתה בכלל?"

     

    אברהם לא התווכח, לקח את חפציו וירד להתגורר במרתף הבית. אותה יפהפיה מהחלונות, זהבה יודילוביץ, היתה לימים אשתו. בתצלום: משק הפועלות, זהבה מימין בלבן.


    9. בעיתון "דבר" מיום ג' חשון תרפ"ו, 21 באוקטובר 1925, הזמנה לנשף נישואין בנוסח אלדמע:"אברהם אלדמע וזהבה יודילוביץ מודיעים בזה כי הלכו בדרך כל הארץ ובאו בברית הנישואין - עליהם השלום! חברים וידידים מוזמנים לבא להשתתף בצערם במוצאי שבת ו' חשון בביתם, בית מועד לכל חי בשכונת בורוכוב"


    10. תעודת חבר הסתדרות החלוץ בליטא של זהבה יודילוביץ (אלדמע). בפרטי רישום התעודה נרשם שזהבה נתקבלה לחלוץ בתאריך ט"ו לחודש אדר שנת אתתנ"א, וזה לפי מניין אליעזר בן-יהודה למן חורבן בית מקדשנו. אם נוסיף לזה 70 כדי לקבל את מניין הגויים נמצא שהייתה זו שנת 1921.


    11. במשק הפועלות, זהבה עומדת מימין עם המטפחת הלבנה


    12. הרחוב הראשי כיכר "העיגול" על פרשת רחוב קק"ל - בורוכוב. רן כילד בצד ימין


     

    13. אברהם וזהבה עם רן וגיל, ילדיהם. מאוחר יותר נולדה האחות דיצה.


    14. מועדון הנוער העובד על יד בית ספר בורוכוב, בעת תחילת העבודות להקמת האצטדיון, 1935


     

    15. חגיגת המים בשכונת בורוכוב, שבועות תרפ"ז 1927, מפגן הפועל


    16. חגיגת בר מצווה לבן הבכור של שכונת בורוכוב: ברכיהו פרידמן, טבת תרפ"ג, 1923


    17. זלמן שזר נואם בכינוס אחד במאי בחצר אלדמע. הדקורציה מעשה ידיו של אברהם אלדמע.


     

    18. בנוסף לסליק ארגון "ההגנה", היה בבית גם סליק קטן באורלוגין: התא להסלקת האקדח בשעון לאחר הסרת המכסה ומעליו האקדח

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א. ציור עצמי של אברהם אלדמע
    ב. מצלמתו של אברהם אלדמע
    ג. ביכורים תר"ץ בגבעתיים, גן הילדים
    ד. כ' תמוז, בית הספר הזמני בשכונת בורוכוב
    ה. רחוב בבורוכוב, יט ניסן תרפ"ב, גלויה צבועה
    ו. אברהם אלדמע ליד ביתו
    ז. ערבי שבת בבית אלדמע: הנגנים רן וגיל
    מומלצים