שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התפרצויות זעם: 8 טיפוסים שצריך להיזהר מהם

    הם מתפרצים פתאום בכעס, מכלים את זעמם בכל מי שנמצא בסביבה או פשוט יורקים מילים ארסיות בשקט - "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסמן את הטיפוסים המועדים להתפרצות הרסנית, ומסביר למה זה קורה להם

    למי שזוכר, הדיון בוועדת החינוך של הכנסת לאחרונה היה סוער: הטונים עלו, ולפתע נטלה ח"כ אנסטסיה מיכאלי כוס מים ורוקנה אותה על פניו הנדהמות של ח"כ ראלב מג'דלה. האירוע המביך הזה הסתיים בהרחקה זמנית של מיכאלי מהכנסת על ידי ועדת האתיקה ועורר כמובן סערה תקשורתית בארץ ובעולם.

     

    אבל זה לא היה אירוע האלימות הראשון בתולדותיה של ח"כ מיכאלי בכנסת. זכורה התמונה שבה עלתה נסערת לבימת הנואמים במליאה וניסתה למנוע בידיה את המשך נאומה של ח"כ חנין זועבי על רקע אירועי ספינת המרמרה. הסדרנים מיהרו אז לעבר מיכאלי והוציאו אותה מהמליאה. אז למה בעצם הופתענו שוב? כנראה לפנינו מתפרצת סדרתית, שבכל פעם שקופץ לה הפיוז היא מאבדת שליטה.

     

    "הופתענו כיוון שמול התפרצויות רגשיות אנחנו תמיד חסרי אונים, לפחות בטווח המיידי‭,"‬ אומר ד"ר מוטי משיח, פסיכיאטר בכיר וסגן מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל.

     

    איך מתמודדים עם כעס?

     

    מהי התפרצות?

    "זהו דחף פתאומי, שמתרחש ללא מחשבה מוקדמת, בלי לאבחן את כל הפרטים של התמונה הכוללת או לעבד לעומק את המידע המסעיר‭,"‬ מסביר ד"ר משיח. "ברגע של התפרצות רגשית המתפרץ כבר לא רואה למולו את נשוא הזעם. הוא רק חייב לשפוך את ההצטברות הרגשית שנאספה בתוכו. ולכן כל התפרצות שהיא - מילולית, פיזית או באמצעות כלי (שבירה או יידוי של חפצים, הטחת אגרוף בשולחן, בעיטה בקיר ועוד) - נחשבת אירוע של חמום מוח‭."‬

     

    כמו אחרי כל סערה, גם אחרי התפרצות רגשית חש המתפרץ הקלה. הזעם שגאה נשפך החוצה, הקפיץ הדרוך רפה, מצב הרוח חזר לקדמותו. אבל לאלה מסביבו שספגו את ההתפרצות קשה לשכוח מה קרה כאן ולחזור לסדר היום.

     

    "אלה שספגו את ההתפרצות נותרים פגועים, מושפלים, חסרי אונים וערך, מוצפים בתחושות של טינה, של חוסר צדק ושל התמרמרות‭,"‬ אומר ד"ר משיח. "לכן ראוי לכל מתפרץ, בין אם הוא מודע לנטייה הזו ובין אם מטיחים אותה בו, שיפנה לטיפול ושם יגלה את מקור ההתפרצות ואחר כך ילמד לרסן את עצמו‭."‬

     

    מי הם המועדים להתפרצות?

    יש כמה טיפוסים וסיטואציות במהלך החיים ובמשפחה שגורמים למתפרץ לבצבץ. פרופ' רחל לוי שיף, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה מהפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל לשעבר מתארת:

     

    1. חמי המזג

    "אלה הם עם הפתיל הקצר, שממהרים לאבד שליטה וכל דבר עלול להוציא אותם משיווי המשקל הרגשי שלהם. לכן הם נוטים להתפרץ, ולפעמים גם ללא הבחנה. טיפוס מייצג הם אנשים שממהרים להביע את דעתם על כל דבר ועניין, הם קלים בהבעת רגשות ולכן מרבים לצעוק, לבכות, לצחוק. לדידם התפרצות אינה נחשבת אירוע יוצא דופן אלא בדיד אחד מסט התנהגויות חם במיוחד". ‬

     

    2. אצלם זה בגנים

    ‭60%"‬ מההתפרצויות, מקורן בגנטיקה. מדובר באנשים עם קושי לווסת תוקפנות וכעס. הם מתקשים לבטא רגשות שליליים או קשים ולכן לא 'מדברים' אותם, אלא 'מתפרצים' אותם. דמות מייצגת לטיפוס הזה היא מי שבילדותו חווה משבר גירושין של ההורים, או שבבית היו קשיי פרנסה פתאומיים ומשברים שהביאו את ההורים להתפרץ זה לעומת זה.

     

    "הילדים נשארו בצד, עם רגשותיהם הלא מבוטאים, ולכן לא למדו להביע תסכולים וכעסים. ואז, כשהחיים מזמנים להם מצוקות שונות, אין להם כלים להתמודדות מילולית ולכן הם צפויים להתפרץ‭."‬

     

    כל דבר עלול להוציא אותם משיווי המשקל הרגשי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כל דבר עלול להוציא אותם משיווי המשקל הרגשי(צילום: shutterstock)

     

    3. אני במרכז

    "אצל אנשים אלה כתוב בכרטיס הביקור: 'מגיע לי‭.'‬ לכן כשזכויותיהם הבסיסיות נפגעות, זה גורר התפרצות זעם. שהם ימתינו בתור בבנק? אז הם מתפרצים - על הטלרית, על תור הממתינים ועל כל מה ששותף, לטעמם, לחוסר הצדק. טיפוס מייצג הם הבכירים במקום העבודה שהתרגלו להכפיף את מרותם ואת רצונותיהם על האחרים.

     

    "לתפיסתם, העולם נועד לשרת אותם, וכולם - הכפופים להם במקום העבודה, בני הזוג, הילדים, החברים ואפילו זרים - צריכים להפנים את זה. הם יתפרצו ובהמשך גם יחליפו מוסך, מספרה, סניף בנק, רופא משפחה, רק משום שהאחרים לא העריכו נכון שמגיע להם מהר ועכשיו ולפני כולם‭."‬

     

    4. זו בכלל הפרעת קשב וריכוז

    "חלק מתסמונת זו בילדים ובמבוגרים מתבטאת באי-יכולת לדחות סיפוקים ולשלוט על דחפים. הם זקוקים למענה כאן ועכשיו, וכשעליהם להתאזר בסבלנות ולשלוט בעצמם, התסכול שלהם מתגבר עד שהם מאבדים שליטה ומתפרקים בהתפרצות.

     

    "דמות מייצגת לטיפוס היא הילד או הנער שמבקש מהוריו אייפון. הוא לא יכול לשאת את תשובתם השלילית ובשעה שכל אחד אחר היה מתווכח, צועק או חוזר ומבקש, המתפרץ צורח ללא הבחנה או שובר ומנתץ באלימות‭."‬

     

    5. הרעל שבשקט

    "בקבוצת אנשים זו מוצאים את בעלי הדיבור הרך, הנעים והשקט. ביום-יום הם רגועים ומתונים בדרך כלל, נמנעים מלבלוט, חלקם אף מוגדרים ביישנים, נחבאים אל הכלים - עד שמגיע אירוע מסוים ואז, באופן המפתיע ביותר, הם מתפרצים. ההתפרצות אינה תמיד בקול רם, אבל המלל כן יהיה פוגעני ואלים.

     

    "קחו למשל את מזכירתו של רואה חשבון, שעובדת איתו בניחותא כבר 12 שנים. היחסים הטובים שנרקמו ביניהם לא רומזים על חוסר שביעות הרצון שלה, עד שבוויכוח סתמי הופתע המעסיק כשמפיה יצא פתאום זרם מילים קשות, שכללו בין השאר גם התייחסות פוגעת ומעליבה בנוגע למיניות של בן משפחתו. זה נאמר אמנם בשקט, אבל היו לזה כל המאפיינים של התפרצות זעם בלתי נשלטת". 

     

    ‬6. ההורה המתפרץ

    "מרבית ההורים רשמו בפנקס הפרטי שלהם לפחות התפרצות לא נשלטת אחת על ילדיהם. אבל יש הורים שאצלם זהו דפוס התנהגות חוזר. כשהם מגיעים הביתה מתוסכלים מהבוס, או אם הילד לא עשה את מה שביקשו - הם מיד מגיבים בהתפרצות. הילד בתגובה מתפרץ חזרה, ואז נוצרת מערבולת של תגובות ותגובות-נגד שעלולה להסלים להתפרצות פיזית.

     

    "אפשרות נוספת היא שהילד הנדהם והמבוהל מהתפרצות ההורה מגיב בשתיקה ובהסתגרות ונכנס מאותו רגע ל'כוננות ספיגה' ולעמדה קורבנית. מצב מייצג הוא כשהאמא עסוקה בשיחת טלפון עם הבוס, והילד חוזר ושואל אותה את אותה שאלה שוב ושוב. אמא ששולטת בעצביה תסמן לו ביד 'עוד מעט‭,'‬ אבל אמא בעלת פיוז קצר תסיים את השיחה ותתפרץ על הילד בלבה רותחת".

     

    כשזכויותיהם הבסיסיות נפגעות, זה גורר התפרצות זעם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כשזכויותיהם הבסיסיות נפגעות, זה גורר התפרצות זעם(צילום: shutterstock)

    7. החולה המתפרץ

    את מאפייניו של זה מתארת ד"ר יוכי בן-נון, פסיכולוגית רפואית ראשית במרכז הרפואי מאיר. "זה עלול לקרות לרובנו: בסיטואציה של אשפוז, כשרמות החרדה, המתח והפחדים האובייקטיביים גבוהות במיוחד, ואם מישהו מאנשי הצוות לא נמצא שם בשבילנו, נוצרת הזדמנות להתפרצות.

     

    "זה יכול לקרות, למשל, סביב שאלה שאנחנו שואלים ולא נענים - בנקודת המפגש הטעונה הזאת מינוס ומינוס ישר יוצרים פיצוץ.

     

    "גם איש הצוות הגיע לעבודה עם האישיות והמטענים שלו, והמפגש המתסכל עם החולה עלול לגרות גם אותו להתפרצות. מקרה מייצג הוא של חולה שאושפזה בשבוע שעבר בחשד לגידול בקיבה. אחרי שבמשך יומיים היא לא קיבלה כל טיפול ואיש לא הסביר לה את מהות האשפוז, היא ניגשה לחדר הרופאים וניסתה להבין מה קורה לה. תשובתו המתחמקת והמתנשאת של הרופא גרמה לה לתחושה של חוסר ערך ועלבון, ותוך שניות היא התפרצה לעברו במילים קשות‭."‬

     

    8. בני זוג מתפרצים

    "אם שני בני הזוג הם מהסוג שמתפרץ, לרוב הם גם יודעים לחזור בהם, להתנצל ולהתפייס‭,"‬ טוענת ד"ר חסיה ירושלמי, פסיכותרפיסטית זוגית ופרטנית.

     

    "הבעיה מתחילה כשזה קורה רק לאחד מהם. במרבית המקרים שראיתי בקליניקה ובמקרים המתוארים בספרות המקצועית, באופן מובהק הגבר הוא זה שנוטה יותר לאבד את הראש ולהתפרץ על אשתו. וכמו בכל התפרצות, כשהפקק משתחרר נאמרים בעיקר דברים שהם לא בהכרח קשורים, אך הם תמיד מעליבים. היא בתגובה נאלמת דום ולומדת ללכת על בהונות - ורק שלא תעורר שוב את מפלצת ההתפרצות.

     

    "בחלק מהמקרים נוטה המתפרץ גם להאשים את אשתו בהתפרצות עצמה: 'את רואה למה הבאת אותי‭'?‬ לדוגמה, לטיפול הגיע זוג, והבעל כלל לא היה מודע לנטייתו להתפרצויות פוגעניות ומצמיתות. רק אחרי סדרת שיחות הוא הסכים לקחת אחריות, אבל במקביל האישה התחזקה וביקשה להיפרד. נמאס לה לחיות תחת האיום הטרוריסטי של ההתפרצויות שלו‭."‬  

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הם מתקשים לבטא רגשות שליליים או קשים ולכן לא "מדברים" אותם, אלא "מתפרצים" אותם
    צילום: index open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים