שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הגשש הזועם: שייקה לוי מרגיש בסעודיה

    הסערה סביב הדרת הנשים הכניסה את שייקה לוי לאולפן, חמוש בכיפה שחורה וסכין בין השיניים: "לחרדים יש יותר ילדים מהחילונים. זה לא ילדים, אלה מצביעים בקלפי. צריך להתעורר - זה הולך ומחמיר, הולך ומשחיר"

    אל תתנו לקול המלטף, הלחן המלודי ואפילו הכיפה להטעות אתכם. בקליפ החדש שהוציא, שייקה לוי שר עם סכין בין השיניים. קטנה, בלתי נראית - אבל מושחזת היטב. "זאת המדינה היהודית, או זאת ערב-הסעודית?" הוא שואל בפתיח של שיר המחאה "שירת נשים". אתם יכולים לנחש לבד מה מושא המחאה.

     

     עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    זה כבר לא שייקה של "הגשש החיוור", הסחבק של החבר'ה מהמילואים. בשנים האחרונות הוא לא דופק חשבון. מוציא שירי מחאה נגד כל מה שמדגדג לו בבטן, כהגדרתו, ואומר את דעתו גם אם היא מעלה לויקטור-חסונים באשר הם את הסעיף ואת לחץ הדם.

     

    לפני כמה שבועות, עם פרוץ סערת הדרת הנשים על סופותיה, כתב קובי לוריא את המילים והלחן של "שירת נשים" – מחאה מוזיקאלית נגד ההקצנה החרדית, כפי שמגדיר לוי. "אנשים צריכים להתעורר, כי מה שנראה באופק זה לא נעים", הוא אומר. "המצב הולך ומחריף, ולדעת אנשים רבים אנחנו בסוף הדרך. 

     

     

    "זה כבר לא רק אביב ערבי, כי אם אביב ישראלי. במדינות ערב חיפשו דמוקרטיה, אך האסלאם התגבר - וגם פה ההתחרדות מתגברת. החילונים הולכים ומאבדים את השליטה לאט-לאט. לחרדים יש יותר ילדים מהחילונים. זה לא ילדים, אלא זה מצביעים בקלפי. עוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע תהיה להם זכות בחירה, והם יהיו הרוב. אז מה הפתרון? להפריד דת ממדינה, כאן ועכשיו ומיד. אבל מי יעשה את זה? אף אחד!"

     

    "אומר מה שאני חושב"

    זו אינה ההתבטאות הראשונה שמרוחקת מהפוליטיקלי-קורקטיות כרחוק שייקה לוי מהרב גפני. לפני תשע שנים, אמר בראיון ל"ידיעות תקשורת", כי "המתנחלים הם אנשים סהרוריים, אני כועס כשאני רק שומע עליהם... אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם 'מורי' והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות".

     

    "אני אומר מה שאני חושב", מצהיר לוי. זה שיר המחאה השלישי שהוא מוציא בשנה אחרונה עם עמיתו, קובי לוריא, במסגרת הרכב הנושא את השם המחתרתי "גוג ומגוג". קדמו לו "נומי ארץ" ו"שיר לא מזרחי". "אנחנו כותבים שירים במקום לדבר", הוא מוסיף. "יש התחרדות חזקה מאוד, ולא ברור קרה פה. המדינה לא מטפלת בדברים האלה כמו שצריך. כל אחד צריך לחיות את חייו. אם אתה רוצה להאמין – תאמין. אבל הם עושים מזה משהו אלים".

     

    געגועים לשולמית אלוני

    לוי מדגיש כי הוא לא מדבר על כלל הציבור החרדי. "יש הרבה מאוד חרדים שנגד זה, אין ספק. האם הם מבינים את התורה אחרת? יש תורה אחת ויש תנ"ך אחד. אבל יש כל מני רבנים, וכל אחד רוצה לשמור על החצר שלו, אז מופיעים כל מיני חוקים... אני בטוח שפרופ' ישעיהו ליבוביץ' לא היה בעד התהליכים האלה".

     

    לא רק לליבוביץ' המנוח לוי מתגעגע. גם לשולמית אלוני "שהייתה מנצחת אותם. היא ידעה את התנ"ך טוב יותר מהם", וגם לממשלת רבין, "שם לא היו דברים כאלה, כששר הפנים היה חיים רמון ויו"ר ועדת הכספים היה בייגה שוחט. אלו עמדות המפתח חשובות וחזקות שנשלטות היום על ידי החרדים...

     

    "צריך לטפל בזה דרך תקציבים, כי הם לוקחים ממני וממך כסף. הבעיה היא שבשלטון יושבים אנשים שצריכים אותם כדי לשמור על השליטה".

     

    "זה הולך ומחמיר, הולך ומשחיר"

    את דבריו מכוון לוי למושא הביקורת – החרדים, אך הוא מדגיש כי "לא כל אחד מהכיפות הוא קהל היעד לשיר הזה. יש הרבה מאוד חרדים המתנגדים לקיצוניות הזו. הם חושבים שזה עושה להם נזק. בשיר אני רוצה להעביר את המסר שאף פעם לא היה כדבר הזה. אלה דברים חדשים שנוצרו בעת החדשה, ואנחנו צריכים לחזור לשפיות. יש כאן אובדן דרך. וגם להגיד לציבור שלנו: תתעוררו חברים. זה הולך ומחמיר, הולך ומשחיר".

     

    "שירת נשים, שירת נשים / לעזאזל, לאן הגענו? / איך נשרפו כל הגשרים? / יכול להיות שהשתגענו?! // וכשזמרת מופיעה, והציבור נוטש כמו עדר / אז אלוהים מרים גבה / הוא לא מבין - מה לא בסדר!?" (מתוך "שירת נשים"). 

     

    "אני הייתי בלהקה צבאית, ואף חייל אף פעם לא קם בזמנו באמצע הופעה של הלהקה", לוי אומר. "עוד מעט אסור יהיה לנשים לדבר. היום הן בירכתיי האוטובוס, ומחרתיים בצד השמאלי של המדרכה.

     

    "זה תפס את הקרביים ופוצץ אותם. במקום לנאום נאומים חוצבי להבות, אנחנו שרים שירים חוצבי להבות. בארצות הברית היו מהפכות חברתיות שליוו מוזיקאים שעשו את השינוי. לצערנו, המהפכה החברתית בישראל לא עשתה את השינוי".

     

    שייקה לוי לא מצטרף לפוליטיקה ("הציעו לי פעם. לא רציתי"), אך את המסר הוא מעביר ביצירה שלו. "לוריא ואני עובדים כבר שנים רבות על כל מני פרויקטים אומנותיים, שתמיד יש בהם נגיעה חברתית והסתכלות פוליטית", הוא אומר. "יכול להיות שבסוף זה יגיע לדיסק. לא של שירי אהבה, אלא שירים עם אמירה - לפעמים קשה ולפעמים קשה פחות. אנחנו לא מצפים לרווח. גם אם לא נרוויח, זה לא מעניין אותנו".

    פורסם לראשונה 30/01/2012 21:00

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "אנחנו כותבים שירים במקום לדבר". שייקה לוי
    מומלצים