שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מכתב אהבה לבוס הנשוי שפצע את לבי

    אני לא מנסה להצטדק, אני מודה – קסם לי בטירוף כל הרעיון הזה שנקרא אתה. הבוס החתיך, שכולן מתעלפות עליו, והוא רוצה אותי. כבר בראיון העבודה הרגשתי שיש בינינו משיכה מטורפת. אז עוד לא ידעתי שאתה נשוי

    אתה לעולם תהיה הטעות הכי גדולה שלי. הכי מהותית. ביום שהכרתי אותך החיים שלי החלו להתפורר. הלכו אחורה במקום להתקדם, וזאת ללא ספק הייתה השנה הגרועה ביותר בחיי.

     

    עוד בנושא בערוץ יחסים:

    פילגש, את עושה לעצמך רק נזק

    פילגש: הסקס הראשון שלנו התחיל בסמס

    אני האשה האחרת. אין לי קרניים ולא זנב

    נבגדתי וגם הייתי פילגש. הבגידה היא בעצמי

     

    לא ידעתי שאתה נשוי

    אני לא מנסה להצטדק, היה לי חלק בזה בדיוק כמוך. מודה – קסם לי בטירוף כל הרעיון הזה שנקרא אתה. הבוס החתיך, שכולן מתעלפות עליו – והוא רוצה אותי. אותי! כבר בראיון העבודה הרגשתי שיש בינינו משיכה מטורפת. אז עוד לא ידעתי שאתה נשוי. מאוחר יותר אמרת לי שמהפעם הראשונה שראית אותי – ידעת שזה חזק ממך, שלא תוכל לעמוד בפיתוי. היית צריך להיות גבר אמיתי, ולהניח לזה. אם לא בשבילי, אז לפחות בשביל אשתך.

     

     

    העבודה מולך הייתה קסומה בעיניי. כל הפלרטוטים, ההודעות, היחס האישי. בחרתי להאמין שזה תמים וזרמתי איתך גם כשההודעות החלו להגיע בשעות לא שעות, גם כשכבר הבנתי לאן, בעצם, אתה חותר. בכל פעם אמרתי לעצמי רק עוד קצת, לראות איפה ואם בכלל, תעצור. איפה ואם בכלל, אני אעצור.

     

    ידעת איך לכבוש אותי

    סמסים לתוך הלילה הובילו לשיחות ארוכות. אין ספק שעשית עבודה יסודית בלכבוש אותי, ואני לא שאלתי עליה ואתה – ברור שלא הרגשת צורך להזכיר אותה. כאילו ששנינו התעלמנו מהעובדה שאתה נשוי, שיש לך אישה שמחכה לך בבית בזמן שאתה יושב באוטו ומדבר איתי בטלפון, בדרך חזרה מהעבודה. היה לי נוח להתעלם ולתרץ את זה בעובדה שבעצם, שום דבר לא קורה בינינו.

     

    עד שקרה.

     

    אני זוכרת את הלילה הזה. את כל היום הזה, כאילו שזה היה אתמול. כל-כך התרגשנו, כמו ילדים בני 16. זה היה כל-כך קסום, הכמיהה הזאת שלנו, הרצון המטורף הזה להרגיש סופסוף אחד את השנייה.

     

    אספת אותי מהבית. את הטבעת נישואין שלך השארת באוטו (בפעמים הבאות אפילו לא טרחת להוריד אותה מהיד). שתינו מלא, צחקנו, דיברנו, אהבנו. כל נגיעה שלך העבירה בי צמרמורת. הנשיקה הראשונה שלנו הייתה שם, על הבר. הראשונה והאחרונה בפומבי. וואו, איזה אומץ שהיה לך!

     

    ואני? הלב שלי החסיר פעימה מכל הקסם הזה.

     

    משם המרחק למיטה היה מאוד קצר. היה סקס מטורף, סוחף, מדהים. חיבור אמיתי. כל-כך רציתי אותך שכל החששות שלי, כל הפחדים שלי, כל הקווים האדומים שהצבתי לעצמי לאורך השנים – כל ההתעקשות שלי לא להיות עם גבר נשוי, גבר שהוא של אישה אחרת – הכל נעלם כלא היה.

     

    לא מספר 2 של איש

    הורדת אותי בחזרה בבית בחצות. סינדרלה, צחקתי. למרות שבפנים זה שרט. הדבר היחיד שהיה לי בראש זה שעכשיו אתה חוזר הביתה, אליה. זה כאב כמו בוקס בבטן. נכנסתי לבית והתפרקתי מבכי. היה זה הדאון שאחרי ה-היי. לילה שלם בכיתי והבטחתי לעצמי שזה היה חד-פעמי. שאני לא בנויה לזה, שאני לא רוצה להיות מספר 2 של אף-אחד. לא רוצה ולא יכולה.

     

    אבל לא נתת לי ללכת. הפכת להרגל רע, להתמכרות. אחרי כל פגישה שלנו הייתי מתרסקת. ביקשתי, אחרי חודשיים, שתפסיק להתקשר, שתפסיק לסמס, שנפסיק להתראות. אבל בכל פעם מצאת דרך לגרום לי לחזור בחזרה. אמרתי לך בכל שיחה שלנו, שזה לא עושה לי טוב. שאתה לא עושה לי טוב. שאני לא מצליחה להתמודד עם הרגע הזה שאתה הולך, שאתה חוזר הביתה, אליה.

     

    הפכתי ממורמרת. זו לא מערכת היחסים שייחלתי לה. בכל פעם שמצאתי פתח החוצה מהמלכוד הזה, הצלחת לגרור אותי בחזרה. היה לך מאוד נוח, אבל זאת לא הייתה אהבה. הייתי כלי משחק בשבילך, יעד שאתה מצליח בכל פעם לכבוש מחדש. המשכת לחיות את החיים שלך כרגיל, עם האישה שרק לא מזמן התחתנת איתה ונשבעת לה אמונים.

     

    פעם-פעמיים בשבוע היינו נפגשים לכמה שעות, חיים על זמן שאול. ואז היית הולך, משאיר אותי להתמודד עם כל המפלצות והשדים. אף-פעם לא אמרת שתעזוב אותה, אף-פעם גם לא ביקשתי. אתה המשכת עם החיים שלך ואני נעצרתי. כמובן שאתה היית הגבר היחיד בחיי באותה העת, כי היה נדמה לי שאני אוהבת אותך, עד כלות. בדיעבד, אני יכולה להגיד לך שזאת הייתה נטו אובססיה, אגדה שבניתי לעצמי בראש.

     

    הכלום שהיה בינינו

    וכך עברה לה שנה. אני, שתמיד הטפתי לכל העולם, שתמיד אמרתי שגבר נשוי הוא אסור בתכלית האיסור, אני – הפכתי להיות האישה האחרת. וכל-כך כעסתי עליך! על שאתה עושה לי את זה, על שאתה לא מניח לי להמשיך הלאה, על שאתה לא נותן לי לקום חזרה מההריסות, לחזור לחיים.

     

    הכעס העצום הזה כלפייך פלש גם לסביבת העבודה המשותפת שלנו. הרס כל חלקה של שפיות שעוד נותרה לי בחיי. היה לי מאוד קשה להתנהל מולך בשוטף, בגלל כל המשקעים בינינו. וכבר לא היה טוב. היה רק רע וקשה וכואב. ויחד עם זאת – לא הצלחתי לעמוד מולך, לסרב. להגיד שזה נגמר, ולהתכוון לכך. הייתי גיבורה בכל פעם רק לכמה שבועות ואז נשברת. ושוב גיבורה ושוב נשברת.

     

    ואז גיליתי שאשתך בהיריון. אפילו לא ממך. חבר מהעבודה סיפר לי כבדרך אגב. לא הייתה בך ההגינות לספר לי בעצמך. הפסקתי לנשום לכמה שניות, כי נראה לי שרק אז באמת הבנתי את המשמעות של הכלום שקורה בינינו. רק אז הבנתי עד כמה אני לא באמת חשובה, כי איך בכלל אפשרי שכן כשאתה נשוי למישהי אחרת? כשאתה הולך להקים משפחה?

     

    הפעם הייתי נחושה, וזה באמת נגמר בינינו. נשארתי לעבוד תחתייך עוד חודשיים מרים, אבל זה היה קשה מדי אז עזבתי. עזבתי בלי להגיד לך את כל מה שישב לי על הלב, כי במשך כל הזמן הזה, אף-פעם לא ממש רצית לשמוע. אולי עכשיו סופסוף תשמע.

     

    היית אובדן התמימות של חיי

    אני כבר לא ילדה, אני נושקת ל-30, אבל בשבילי היית אובדן התמימות. פצעת אותי כל-כך עמוק בלב, השארת כל-כך הרבה הרס אחרייך, שהיום אני כבר לא מאמינה באהבה. אני כל-כך כועסת, כי מבחינתי זה לא היה משחק הוגן.

     

     

    היום אני כבר במקום אחר, אוספת את השברים שנקראים חיי. הרגעים השחורים שלי איתך, שליוו אותי בשנה האחרונה אט-אט דוהים, הופכים לזיכרון עמום. אני עדיין מלקקת את הפצעים, אבל מחלימה. זה לא פשוט להרכיב בחזרה את כל החתיכות שקרעת לי מהלב. לרפא את הכאב העצום בבטן, בכל פעם שאני שומעת את השם שלך, בכל פעם שאני נזכרת בך.

     

    בסופו של דבר, אני אתגבר. אבל אתה – אתה עדיין תצטרך להמשיך לחיות עם עצמך.

     

    כבר לא שלך,

     

    אני.

     

    לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מעניין אם תקרא את המכתב שלי
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים