שחור שחור בריבוע ובצלחת
שישי בבוקר בקפה, אני מבקשת את עזרת "הקבועים" במניין מזונות שצבעם שחור: שומשום שחור, קצח (nigella), קוויאר, שום שחור, צ'ילה פסייה, יוד מדיונון, שוש, נקניק דם, אורז שחור, עוף סילקי, תה שחור, זיתים שחורים, שזיפים מיובשים, פטריות שחורות, כמון שחור, פרג, לימון שחור, שעועית שחורה, פטריות כמהין, עדשים, ענבים, פלפל שחור ופירות יער שחורים. יש עוד? להוסיף בבקשה. בינתיים, בדמיון, אני מסדרת את כולם על שולחן שחור, וצופה איך הם בולעים את האור ומחזירים לי נצנוץ.
למה שחור? פעם ביפו, הסתכלתי לתוך צנצנת של טחינה שחורה והתעורר בי רגש האינסוף של עומק הלילה. שחורה, שחורה היתה הטחינה. ב-1617 רוברט פלאד, אנגלי רב-תחומי, הביע רגש מיסטי דומה בספרו "ההיסטוריה המטאפיסית, הפיסית והטכנית של שני העולמות, העליון והתחתון". פלאד תיאר את החושך הקדמוני של היקום, רגע לפני הבריאה, כריבוע שחור. בארבעת צלעותיו רשם "וכן הלאה לאינסוף". לעומתו, האר"י העדיף עיגולים ותיאר את טרום הבריאה כאור עליון פשוט, שהסתלבט על כל המציאות. כשבא לו, רוקן עצמו האור מנקודה אמצעית. לאונרדו דה ווינצ'י, הנטורליסט, רואה את החושך המוחלט בתוך חלל העין מעבר לאישון. בין האפרוריות האנגלית לאור הים-תיכוני, החלטתי להכין פודינג משומשום שחור. מתכון סיני פשוט. שחור מתוק. אך לפני שאני יוצאת לצ'יינה טאון, יש עוד נקודה, בעצם ריבוע שמחפש להתחבר.
רוברט פלאד, החושך הקדמוני של היקום רגע לפני הבריאה, 1617
ב-1915, קאזימיר מאלביץ', צייר מתוך רגש "מדבר" (desert) ו"אפס צורה" ריבוע שחור על רקע לבן. הריבוע השחור פתח בפניו שפה חדשה באמנות הפלסטית - שפה וויזואלית שמייצגת את העולם הרגשי מעבר לדימוי המציאות... עולם מטאפיזי, מופשט. על הריבוע השחור הוא כתב "לא המצאתי דבר, רק חשתי לילה, בתוכו ראיתי את החדש, וקראתי לחדש הזה סופרמאטיזם, והוא גילה לי את עצמו כמישור שחור בצורת ריבוע". מאלביץ' היה תלמיד של המיסטיקן פ.ד. אוספנסקי.
קאזימיר מאלביץ', ריבוע שחור, 1915, שמן על קנווס, מוזיאון המדינה הרוסית, סנט פיטרסברג
איפה אני ביחס לכל זה? הצצתי לתוך השחור שלי, שמדי חודש מגלה את עצמו כאינסוף לילי. בשחור שלי קאקפוניה של קולות וצללים. שחור קולקטיבי, פוסטמודרניסטי מבולבל, תוצר רשת, מחזיר אור, מקוזז, רועש ומלוכלך, שחור סייברספייסי עמוס מידע. במכונת חיתוך בלייזר, שרפתי מילים מגומי שחור והדבקתי בדבק סינתטי למכוניות. כך נולד ריבוע שחור מהמילה "כתום" בעברית, ערבית, אנגלית ויידיש. ריבוע שחור, מתוצרים של דלק גולמי, תושב כדור הארץ, מהגר קבוע... כל אחד והשחור שלה... וכעת לצ'יינה טאון.
יעל קנרק, ריבוע כתום, 2009, גומי שחור על עץ. באדיבות גלריה ביטפורמס, ניו יורק
ירדתי בשדרת אלן ונכנסתי באקראיות למכולת ברחוב גראנד. בדרך לקופה, אוחזת שומשום שחור טחון וקמח אורז דביק, חלפתי ליד מקרר העופות ועצרתי להתבונן. בין שורות הלבנים היתה שורה של סילקי שחורים. פעם ראשונה שראיתי ציפור כזאת. "מה עושים עם העוף השחור?" שאלתי את הקופאית הצעירה. "מרק", ענתה באנגלית-סינית, "ורי גוד פור וומאן". בבזק היא נעלמה בעמקי המכולת, וחזרה עם שלוש שקיות של פירות יבשים: גוג'י ברי, תמרים סינים ועוד פרי ששמו לונג יאו רו. בינתיים הצטרפו עוד נשים לדיון ושיכללו את המתכון. מאחור, הקצב השמיע קול והציע להוסיף עצמות שידרת חזיר. היתה הסכמה, והבנתי שאין דרך חזרה. "מה הטעם של המרק?" שאלתי בחשדנות, "מתקתק" השיבה המוכרת. הלכתי על זה. מרק עוף (קצת אוף) לשישי בערב. בן זוגי לא אהב. ממש לא. חברתי לידיה ואני התענגנו - ורי גוד פור וומאן, אינדיד! קינחנו בפודינג שומשום שחור.
מרק עוף סילקי עם פירות מיובשים, לפי עצת הנשים הסיניות במכולת בצ'יינה טאון
מרק עוף סילקי "גוד פור וומאן"
עוף סילקי בינוני
1.5 פאונד עצמות שידרת חזיר
חופן גוג'י ברי (אטד פראי)
חופן תמרים סינים מיובשים
חופן לונג יאו רו (Long Yau Rou)
אבקת לימון שחור (תוספת שלי)
מלחלהרתיח את עצמות החזיר במים רותחים חמש דקות. לשפוך את המים. לשים את כל המרכיבים בסיר, לכסות עם מים. להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה כשעה וחצי. לאזן טעמים אם צריך עם מלח ואבקת לימון שחור. גברת אחת אמרה שהיא מורידה את העור לפני הבישול.
פודינג אורז ושומשום שחור, הומאז' לרוברט פלאד וקאזימיר מאלביץ'
פודינג סיני מאורז ושומשום שחור
1/2 כוס שומשום שחור טחון
1/4 כוס קמח אורז דביק
1/4 כוס סוכר (אפשר פחות)
2 כוסות מים
בקערה, לערבב היטב את השומשום, האורז והסוכר, עם כוס אחת של מים קרים. לשפוך לסיר קטן, להוסיף עוד כוס מים ולבשל על אש קטנה עד לרתיחה. לבחוש ללא הפסקה. להמשיך לבשל עוד כחמש דקות תוך כדי בחישה. להגיש חם או קר. אפשר לקשט בגוג'י ברי או קוקוס.
יעל קנרק היא אמנית רב-תחומית ופודי המתגוררת בניו יורק
פורסם לראשונה 18.02.12, 02:20
מומלצים
