שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בגידה כפולה": סודרברג מסתבך עם אקשן
    כמנהגו בשנים האחרונות מנסה הבמאי סטיבן סודרברג לעצב מחדש ז'אנר קולנועי בסרט הפעולה-נקמה "בגידה כפולה". אלא שהפעם התוצאה מאכזבת, למרות כישורי הלחימה המשכנעים של הכוכבת הראשית

    נדמה שבכל סרט מנסה הבמאי סטיבן סודרברג לנוע בנתיב חדש המוביל אותו לסוג שונה של דמויות (לפחות על פני השטח), שוני גיאוגרפי, שוני בז'אנר, שוני בסגנון. קצב העבודה המהיר שלו (בממוצע שני פיצ'רים בשנה) רק מעצים את התחושה של במאי הנמצא במרוץ מול עצמו, בחיפוש קדחתני אחר סוגי הסרטים האחרונים שבהם טרם התנסה. פלא שבשנה האחרונה החלו לדלוף רמזים שבעוד שניים-שלושה פרויקטים הוא מתכנן לפרוש לגמלאות? 

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    צפו בטריילר של "בגידה כפולה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בדומה לריצ'ארד לינקלייטר וגאס ואן סנט, גם סודרברג מזגזג בין קולנוע מסחרי ("ארין ברוקוביץ'" וסרטי דני אושן) להפקות צנועות הנושאות אופי אקסצנטרי יותר. בשנים האחרונות הוא מתמקד בפירוק אנליטי של ז'אנרים מסחריים, תוך נסיון לעצב אותם מחדש בדרך הקוראת תיגר על מקור המשיכה שלהם. ההעזה ראויה לשבח, אך התחושה היא של פירוק והרכבה הנעשים בשכלתנות יתר. נראה שסודרברג שואב הנאה יתרה מהפגנה מתריסה של חוסר נכונותו להציע ריגושים פופולריים. ביקורת נוקבת יותר תשתמש במילה "מתנשא".

     

    צ'אנינג טייטום. חביבו החדש של סודרברג ()
    צ'אנינג טייטום. חביבו החדש של סודרברג

     

    השנה ראינו את סרט המגיפה "התפשטות" שהפך בידיו של סודרברג לעלילה פרוצדורלית של נהלים לטיפול במשבר. ריבוי הדמויות המוצגות ברפרוף מכוון, והריחוק הסגנוני כלפי הרגעים הטראגיים, היו אנטיתזה לסרט האסונות ההוליוודי. בסרטו הנוכחי "בגידה כפולה" (“Haywire”) הוא משתמש במסגרת הז'אנרית של סרט הפעולה-נקמה והופך אותו לשילוב מוזר בין ריאליזם סגנוני וסבך נרטיבי. שתי פעולות סותרות לכאורה שהמכנה המשותף הקושר אותן הוא הניסיון המכוון להרחיק את הצופה מהמתרחש. סודרברג מפצח את הבעיה של התבנית הסגנונית הגדושה והמהירה שהפכה לקלישאה לאחר הצלחת סרטי ג'ייסון בורן. במקום עריכה מהירה סודרברג ירבה בשוטים סטאטיים ויחסית רחוקים המאפשרים לעקוב אחר ההתרחשות הפיזית ולא יוצרים אותה בחיתוכים מהירים.

     

    מייקל דגלאס עם ג'ינה קראנו ב"בגידה כפולה". מי כאן הרע ומי כאן הטוב? ()
    מייקל דגלאס עם ג'ינה קראנו ב"בגידה כפולה". מי כאן הרע ומי כאן הטוב?

     

    בקורפוס סרטיו של סודרברג "בגידה כפולה" הוא מיזוג של נרטיב הנקמה ב"הקשר האנגלי" (The Limey" ,1999"), וההתמקדות המרוחקת באישה עם משלח יד פיזי שהיתה ב The Girlfriend Experience", 2009". שם הוא השתמש בשחקנית הפורנו סשה גריי כדי לגלם את דמותה של נערת ליווי, וב"בגידה כפולה" בכוכבת היאבקות ה- MMA - Mixed martial arts ג'ינה קראנו.

     

    בשני המקרים הריגוש הפיזי – הפורנוגרפי או האלים – המוצהר בעצם בחירת השחקנית זוכה לטיפול סגנוני נחוש בנסיונו לנטרל ריגוש זה. בשני המקרים זוהי שחקנית – אבל לא מהסוג הרגיל, כלומר, לא מהסוג היודע להשתמש בפניו בכדי להביע טווח נרחב של רגשות. נראה שהיעדר יכולת המשחק של גריי וקראנו לא רק שלא הפריעה להן להפוך לגיבורות בסרטיו של סודרברג, אלא היוותה מניע מרכזי בעצם בחירתן לתפקיד. בשונה מהחלטה להשתמש בשחקנית פורנו רק כדי לא להפשיטה, קראנו אכן מפגינה את כישורי הלחימה המשכנעים שלה, אך זה לא מספיק בכדי להפוך את הסרט למעניין.

     

    תפריט תיירותי של ג'יימס בונד

    בתחילת "בגידה כפולה" מאלורי קיין (קרנו) פוגש בדיינר שכוח אל את ארון (צ'אנינג טייטום). העימות הפיזי המתפתח תוך זמן קצר מבהיר כי מאלורי מסובכת עם אנשים שלא רוצים בטובתה. ההימלטות שלה מהמקום במכוניתו של סועד הדיינר התמים סקוט (מייקל אנגארנו), הופכת אותה למספרת המתארת לו ולנו את השתלשלות האירועים שהובילו לעימות זה. 

     

    ג'ינה קראנו מעל מייקל פאסבנדר. לא רק מכות ()
    ג'ינה קראנו מעל מייקל פאסבנדר. לא רק מכות

     

    סדרת הפלשבקים שתתפוס את חלקו הארי של הסרט רחוקה מלהיות הסבר שלם וברור. מאלורי היא סוכנת בארגון פרטי המספק שירותים גם לרשויות הביון האמריקניות. הבוס שלה קנת' (יואן מק'גרגור) שאיתו היה לה עבר רומנטי, שולח אותה לחלץ סיני בשם ג'יאנג (אנטוני ברנדון וונג) שנחטף בברצלונה. המשימה מוזמנת בשיתוף פעולה של הסוכן האמריקני קובלנז (מייקל דאגלאס) ואיש הצללים רודריגו (אנטוניו בנדרס). אם אתם מצפים לדעת מהם הכוונות של כל אחד מגורמים אלו, מהי המטרה האמיתית של המשימה, מי כאן הרע ומי כאן הטוב (היחסי) – אתם צפויים לאכזבה. במשך רוב הסרט היבטים אלו יוותרו לוטים בערפל, וכשהתשובות תופענה הסרט לא יהפוך למרתק בדיעבד.

     

    לכאורה זהו מותחן נקמה בינלאומי. ממדינת ניו יורק, לברצלונה – ניסיון החילוץ שכמעט משתבש. גיחה קצרה חזרה לארה"ב, ומשימה נוספת לדאבלין (עם הסוכן הבריטי פול בגילומו של מייקל פאסבינדר). גם מקסיקו ומיורקה בספרד יצוצו. זה תפריט תיירותי שהיה מספק גם סרט ג'יימס בונד. אך בחירות האתרים והצילום הדיגיטלי בסגנון "מיושן" של הצלם "פיטר אנדרוז" (הפסבדון של סודרברג עצמו) פועל לנטרול מכוון של הזוהר התיירותי.

     

    האטרקציה הגדולה של הסרט מצויה, כמובן, במראה של קראנו כשהיא מכפכפת כוכבים הוליוודיים. "אתה לא צריך לחשוב עליה כעל אישה", מזהיר קנת' את פול. אבל קראנו היא אישה – נאה אך לא דוגמנית, וחסונה מספיק בכדי שיהיה ברור שאלו יכולותיה האמיתיות. אך כשיש עלילה מסובכת במתכוון וניטרליות סגנונית בהצגת האקשן, כלל לא בטוח שזהו הפרויקט שישגר אותה לקריירה חדשה בהוליווד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ינה קראנו ב"בגידה כפולה". האטרקציה של הסרט
    הטבות למנויים
    מומלצים