שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ ביטל את חוק טל: לא חוקתי, יפוג באוגוסט
    ברוב של 6 שופטים מול 3 קיבל בג"ץ את העתירות נגד חוק טל. השופטים קבעו כי תוקף החוק המעניק לבחורי ישיבה פטור מגיוס לצה"ל לא יוארך. הנשיאה ביניש תמכה בביטול: "החוק פוגע בזכות לשוויון". גרוניס שיחליפה התנגד: "התערבותנו לא תעזור"

    אחרי יותר מעשור של מאבק פוליטי ומשפטי סוער, בית המשפט הגבוה לצדק קובע בהכרעה דרמטית - "חוק טל" אינו חוקתי ותוקפו יפוג באוגוסט השנה. שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבלו הערב (יום ג') ברוב דעות את העתירות נגד חוק טל, הנותן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבה. פסק הדין חושף במלוא עוזן גם את התפישות המנוגדות של נשיאת העליון היוצאת דורית ביניש, שדוגלת באקטיביזם שיפוטי ותמכה בביטול החוק, ושל נשיא העליון הנכנס אשר גרוניס, שדוגל בגישה מרוסנת יותר וביקש לדחות את העתירות.

     

    לעיון בפסיקת בית המשפט העליון על חוק טל - לחצו כאן  

    דיווחים נוספים על חוק טל ב-ynet:

    נתניהו: חלופה לחוק טל בתוך חצי שנה

    חוק טל יוארך, שמיניסטים ישבתו במחאה

    דוחים הכרעה: הממשלה לא תדון בחוק טל

     

    "הזמן הוכיח שהחוק לא הגשים את התכליות שביסודו, ובפועל, עיגן החוק, רובו ככולו, את הסדר דחיית השירות שהיה קיים

    טרם חקיקתו", קבעה ביניש. השופט גרוניס מצדו כתב: "עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגיה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט".

     

    נשיאת העליון קבעה כי החוק אינו חוקתי ולכן יש לבטלו: "אקדים את המאוחר ואציין כבר בפתח הדברים כי לגישתי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 (להלן: חוק דחיית השירות או החוק) - שנמצא בעבר כי הוא פוגע בזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד האדם - אינו מקיים את תנאי המידתיות שבפסקת ההגבלה, ולפיכך אינו חוקתי".

     

    עם מחנה הרוב נמנו מלבד ביניש גם השופטים נאור, רובינשטיין, חיות, מלצר והנדל. עם מחנה המיעוט נמנו מלבד גרוניס גם המשנה לנשיאת העליון אליעזר ריבלין והשופטת עדנה ארבל. ריבלין וארבל סברו כי יש להותיר את העתירות תלויות ועומדות, תוך קבלת הודעות מעדכנות באשר ליישום העתידי של החוק, ואילו גרוניס סבר כי יש לדחות את העתירות.

     

    נשיאת העליון ביניש. "אפשר היה לצפות לשינוי משמעותי יותר" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    נשיאת העליון ביניש. "אפשר היה לצפות לשינוי משמעותי יותר"(צילום: גיל יוחנן)

     

    מסקנת שופטי הרוב הייתה כי המדינה נכשלה ביישום החוק. הכישלון הזה, ציינה הנשיאה ביניש, הוא תוצאה של ההסדרים שנקבעו בחוק: האפשרות לדחות את השירות הצבאי או האזרחי עד לשלב שבו רוב דחויי השירות הם בעלי משפחות, בשל העובדה שאין כל אמות מידה לביצועו, ושמרחב הבחירה שהותיר לבחורי הישיבה נרחב.

     

    "המסקנה המתבקשת, לאחר הבחינה המקיפה של הנתונים ביחס למסלולים השונים שהותוו בחוק - כל אחד בפני עצמו וכולם במצטבר - כי האמצעים שנקבעו בחוק לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו ברמת הסתברות ממשית", כותבת ביניש. "יישום החוק במהלך תקופת הניסיון הממושכת שניתנה עד כה מצביע על כך שקיימים בחוק חסמים אינהרנטיים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו, עד כדי פגיעה ביכולת להגשים את תכליותיו".

     

    היא מותחת ביקורת גם על תפקוד הרשויות בכל הקשור למימוש החוק: "חסמים אלה מונעים הגשמה של תכליות החוק גם אילו היו הרשויות המופקדות על יישומו שוקדות על מלאכתן - דבר שלא נעשה במידה מספקת משך כל שנות קיומו של החוק בספר החוקים שלנו".

     

    "898 מתגייסים - זה השינוי שלו חיכינו?"

    נשיא העליון הנכנס גרוניס הסביר את התנגדותו לקבלת העתירות, וציין כי כבר לפני שש שנים טען בבג"ץ כי כשהרוב פועל בדרכים דמוקרטיות ומקבל חוק הנותן עדיפות למיעוט, אין מקום שבית המשפט יהפוך לפטרונו של הרוב. גרוניס הביע חשש

    שבקרוב תוגש לבג"ץ עתירה נוספת בנושא, וכתב: "ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט. זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה".

     

    אבל ביניש וחמישה שופטים אחרים, כאמור, תקפו את החוק קשות. "בחלוף תשע שנים היה על המדינה להצביע על הגשמה ניכרת של כל תכליות החוק במשולב, ואין להסתפק עוד במגמות או בתהליכים לשינוי, חשובים ככל שיהיו", כותבת נשיאת העליון בשם הרוב. "האם ניתן לקבוע כי בחלוף תשע שנים גיוס לצבא של 898 חרדים (מתוכם כ-400 בני נוער חרדי נושר) והצטרפות של 1,122 נוספים לשירות אזרחי קצר, בלתי ברור ובלתי מוגדר מתוך קבוצה של 61,877 דחויי שירות מהווים הגשמה של מטרות החוק?".

     

    ביניש כתבה: "גיוס של 530 חרדים בלבד למסלולי שח"ר, תשע שנים לאחר חקיקת החוק, מצביע על כישלון ביישומו. העובדה שישנה מגמת עלייה במספר המתגייסים היא, כמובן, חיובית, אך אין די בהצגת מגמה מסוימת של שיפור. תשע שנים לאחר חקיקת החוק אפשר היה לצפות למספר משמעותי יותר של מתגייסים לצבא. המספר המועט של המתגייסים, לצד הקלות היחסית שבה ניתן לשנות באופן משמעותי ביותר את נוהלי הגיוס, כפי שנעשה בהחלטת הממשלה האחרונה, ממחישים קושי יסודי בחוק דחיית השירות עצמו".

     

    בג"ץ קובע כי כישלון ברור ניכר בכל הנוגע למה שהייתה אמורה להיות ההבטחה הגדולה של חוק דחיית השירות - שנת ההכרעה. "שנת ההכרעה נועדה לאפשר לצעיר ששירותו הצבאי נדחה ארבע שנים והוא בן 22 שנים לפחות, לדחות את גיוסו בשנה נוספת למרות שהוא אינו לומד בישיבה באותה שנה. במהלך השנה יוכל המיועד לשירות לצאת לעבודה ללא הגבלה. דומה כי העובדה שהממשלה לא ראתה לנכון למסור לבית המשפט נתונים עדכניים לגבי שנת ההכרעה אומרת דרשני".

     

    מחאה נגד חוק טל ב"מחנה הפראיירים" בתל-אביב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מחאה נגד חוק טל ב"מחנה הפראיירים" בתל-אביב(צילום: מוטי קמחי)

     

    ביניש הבהירה: "כמו כל הגופים הציבוריים שנדרשו לנושא גיוס בחורי הישיבות, שיווינו לנגד עינינו את הצורך להביא ליתר שוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי, ואת החשיבות הרבה שיש בשילוב הציבור החרדי בשוק העבודה. והכול, ללא שימוש באמצעי כפייה, ותוך חיזוק ההסכמה החברתית שביסוד השגת התכליות הללו".

     

    תכלית החוק אינה בת הגשמה

    ביניש מציינת כי אין חולק על כך שמאמצי הממשלה לקדם את השתלבות החרדים בשוק העבודה הם מאמצים חשובים שיש לקדמם. "אכן, התכלית בדבר שילובם של בני הקהילה החרדית בשוק העבודה היא תכלית חיונית, שהוכרה כאחת מן התכליות הראויות של חוק דחיית השירות. ככל שמעורבות החברה החרדית בשוק העבודה תגדל, יקטנו ממדי העוני הקשים בקרב קבוצה זו ויצומצם הקרע שהלך וגדל בין החברה החרדית והחברה החילונית בישראל. זוהי משימה חברתית ולאומית מן הדרגה הראשונה, אך אין היא יכולה להפוך למטרה העיקרית או הבלעדית של חוק דחיית השירות".

     

    ביניש והשופטים שהכריעו בעד קבלת העתירות קובעים כי בהיעדר כל מרכיב של חובה, יישום חוק טל והגשמת תכליותיו אינם תלויים רק ברצונה של הרשות המבצעת, אלא גם, ואולי בעיקר, ברצונם של דחויי השירות. "גם אם הרשות המבצעת תעמיד את המשאבים הנדרשים ותפתח מסלולי שירות מתאימים, עדיין הדבר לא יבטיח הצטרפות משמעותית של חרדים, אלא אם יהיה במסלולים אלה תמריץ כלשהו המעודד הצטרפות אליהם. תמריץ זה אינו מצוי בחוק כיום, ואף לא בצעדים הננקטים ליישומו."

     

    היא מציינת כי חוק דחיית השירות אינו כולל אמות מידה למתן פטור משירות צבאי ואין בו יעדים לגיוס לצבא או להצטרפות לשירות אזרחי. לדבריה המשמעות היא שיישום החוק תלוי במידה מכרעת ברצונם של בחורי הישיבות לבחור באחד המסלולים הקבועים בחוק.

     

    נשיא העליון הנכנס, אשר גרוניס. בדעת מיעוט (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    נשיא העליון הנכנס, אשר גרוניס. בדעת מיעוט(צילום: גיל יוחנן)

     

    "התכלית המוצהרת שלשמה חוקק החוק אינה בת הגשמה בנסיבות הקיימות, על אף הניסיונות של הממשלה בהחלטותיה להפיח בה רוח חיים", כתבה. "לכך יש לחזור ולציין שמאמצי הממשלה, ככל שנעשו, מיועדים בעיקרם לשלב את דחויי השירות בעבודה - תכלית חשובה לעצמה - אך אין בה כדי לתת מענה לא לשירות".

     

    עשר שנות חוק טל 

    מי שהגישו את העתירה נגד החוק הם: עו"ד ורס"ן בדימוס יהודה רסלר, התנועה למען איכות השלטון בישראל, עו"ד איתי בן חורין, עו"ד אברהם פורז, עו"ד אילן שלגי, ח"ץ - מפלגה חילונית ציונית, רן כהן, יוסי ביילין, חיים אורון, אבשלום וילן וירון שור.

     

    "חוק טל" עבר בכנסת ביולי 2002 וקיבע את המשך מתן פטור מגיוס לצה"ל לתלמידי ישיבה. החוק קבע כי בגיל 22 יוכל תלמיד ישיבה לבחור אם להמשיך ללמוד או לעבור למסגרת של שירות מקוצר בצה"ל ומשם יציאה לשוק העבודה. חמש שנים לאחר מכן הוארך בחמש שנים נוספות. בעקבות כך הוגשו לבג"ץ חמש עתירות, ולפיהן החוק פוגע באופן בלתי מידתי בעקרון השוויון, בהיותו מקנה פטור משירות למניין הולך וגדל של אברכים. 

     

    לפני שלוש שנים הביעו השופטים שדנו בעתירות מסר תקיף נגד יישום החוק, אולם דחו את ההכרעה עד עתה. הם החליטו לתת למוסדות המדינה הזדמנות להשתפר: "הגענו לכלל מסקנה כי טרם שנקבע עמדה סופית באשר לחוקתיותו של חוק

    דחיית השירות ובאשר להארכת תוקפו למשך חמש שנים נוספות, יש לאפשר למנגנונים המיועדים ליישומו - שאך זה מקרוב קרמו עור וגידים והחלו לפעול - להוכיח את יעילותם או אי-יעילותם במבחן התוצאה למשך פרק זמן קצוב נוסף".

     

    השופטת אסתר חיות ציינה אז, כי מאז הפסיקה הקודמת של בג"ץ ב-2006 "נראה כי לא אצה הדרך לגורמים המופקדים על כך ברשות המבצעת וגרירת הרגליים נמשכת". עם זאת כתבה כי "לאחרונה ביצעה הממשלה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא, ובראשם הקמתה והפעלתה של מינהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פטורים מגיוס
    צילום: צביקה טישלר
    צילום: צביקה טישלר
    מפגינים נגד החוק (ארכיון)
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים