שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שבוע אפרטהייד: הקרקס נגד ישראל בא לארה"ב
    אחרי שהחל באירופה בשבוע שעבר, הגיע קמפיין ההסתה הפרו-פלסטיני לקמפוסים האמריקניים. יו"ר ארגון הסברה פרו-ישראלי ל-ynet: "מתוך 4,000 אוניברסיטאות בארה"ב, יש אווירה שלילית נגד ישראל ב-60 עד 80 קמפוסים, רובן מכללות לאמנות"

    פלסטין - Yes, ישראל - No: היום (יום א') מגיע לקמפוסים בארצות הברית הקרקס הנודד השנתי של סרטים, מרצים וקריאות לחרם אקדמי וכלכלי על ישראל תחת השם "שבוע האפרטהייד". מסע הדה-לגיטימציה שהחל לפני שמונה שנים נפתח בתחילת השבוע שעבר באירופה, יימשך שישה ימים בארה"ב לפני שיעבור צפונה לקנדה.

     

    חדשות נוספות מהעולם הגדול :

     

    בניגוד לכותרות הגדולות שיופיעו בכל מיני עיתונים מקומיים, ארה"ב לא ממש מתרגשת מ"שבוע האפרטהייד". מסקר שנערך באוניברסיטאות האמריקניות עלה כי הנושא הישראלי-פלסטיני אינו מעניין כלל 80 אחוזים מהסטודנטים, השקועים בטרדות היום יום. 15 אחוזים מהסטודנטים הם פרו-ישראלים ו-5 אחוזים הם פרו-פלסטינים.

     

    למעשה, "שבוע האפרטהייד" מהווה מטרד עבור מרבית הסטודנטים, שנעים מהרצאה אחת לשנייה בקמפוס ונאלצים להיתקל ב"גדרות הפרדה" מרגיזים. בארה"ב קיימים 4,000 קמפוסים, אך ברובם המכריע אין כמעט פעילות או אווירה אנטי ישראלית. הקרב על לבם של הסטודנטים מתנהל בכמה עשרות בודדות של אוניברסיטאות, ובמקום משרד החוץ הישראלי משתתפים בו כעשרה ארגונים יהודיים ולא יהודיים וכל אחד מהם עושה מאמץ ייחודי למען ישראל.

     

    "80% לא מתעניינים בסכסוך". הפגנה פרו-ישראלית בלונדון (צילום: רועי גולדמן) (צילום: רועי גולדמן)
    "80% לא מתעניינים בסכסוך". הפגנה פרו-ישראלית בלונדון(צילום: רועי גולדמן)

     

    ארגון "פרויקט דוד" (David Project) נוסד בבוסטון בזמן האינתיפאדה השנייה. השם שנבחר לו נועד להסביר שבקרב בין דוד לגוליית, ישראל היא עדיין דוד. "אנחנו הדוד", אמר ל-ynet דייויד ברנסטין, שעומד בראש הארגון שפרסם דו"ח על המצב באוניברסיטאות בארה"ב, ערב ה"סערות" שיפרצו בחודש מרס.

     

    הדו"ח שחיבר "פרויקט דוד" קובע שיש אווירה שלילית נגד ישראל ב-60-80 קמפוסים בארה"ב, בעיקר במכללות לאמנות. במוסדות אלה "אין אווירה עוינת למרבית הסטודנטים היהודים, אבל יש זליגה של יחס שלילי לישראל וזו בעיה לטווח ארוך. המנהיגות של הסטודנטים באותם מקומות חיה באווירה עוינת לישראל. האתגר העיקרי אינו לעצור דה-לגיטימציה בקמפוסים, משום שהיא אינה קיימת, אלא את הזחילה לעבר אווירה שלילית", אמר ברנסטין.

     

    ברנסטין מזהה בעיה ב-15 עד 20 מכללות קטנות, בעיקר מכללות לאמנות. בחלקן יש תוכניות לימוד בנושא המזרח התיכון, כספים מוזרמים אליהן ממדינות המפרץ והן מובלות על ידי השמאל הקיצוני. ובאופן כללי, יש בקמפוסים אלה, כך על פי הדו"ח, אווירה אנטי-אמריקנית שפועלת גם נגד ישראל.

     

    הממצאים העיקריים של דו"ח "פרויקט דוד":

    • הקמפוסים בארה"ב משמשים זירה חשובה ביותר להפצת אנטי-ישראליות בחברה האמריקנית.
    • לסטודנטים אין דעות מוצקות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מסיבה זו, אווירה אנטי-ישראלית יכולה להיות נפוצה, אך אין הדבר אומר שמי שמחזיק בה הוא בעל דעות מוצקות בסוגיה. ניתן לשנות אווירה זו בקלות רבה יחסית לאור העמדות הפרו-ישראליות המשכנעות.
    • בשל העובדה שהאווירה האנטי-ישראלית אינה מופנית ישירות כלפי היהודים אלא כלפי מדינת ישראל, סטודנטים יהודים יכולים להימנע מתוצאות שליליות שעלולות להיגרם להם על ידי ההזדהות עם ישראל.

     

    "הקמפוסים לא בוערים משנאה ליהודים". המכון הטכנולוגי בווירג'יניה (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    "הקמפוסים לא בוערים משנאה ליהודים". המכון הטכנולוגי בווירג'יניה(צילום: איי פי)

     

    "הקמפוסים לא בוערים משנאה ליהודים. בקמפוסים יש עדיין אהדה גדולה לישראל. אחרי הכול, האמריקנים תומכים בישראל ביחס של 4 ל-1 לעומת הפלסטינים, וזה בא לידי ביטוי גם בקמפוסים", ציין ברנסטין.

     

    "העימותים הרעשניים לא עושים טוב לישראל"

    "אנחנו פועלים מנקודת מוצא של כוח, אבל פירושו של דבר הוא שיש לנו מה להפסיד. האסטרטגיה הישנה היא להתמודד מול הרעים בקמפוסים", אמר ברנסטין כשהוא מתכוון למקרי עבר שארגונים פרו-ישראליים התעמתו חזיתית עם סטודנטים שהפגינו נגד ישראל בקמפוסים. לדבריו, העימותים הרעשניים לא עושים טוב לעניין הישראלי, אלא דווקא מסייעים לאלה שרוצים לעשות רעש וכותרות.

     

    "אנחנו פועלים לפני שבוע האפרטהייד ואחריו. הגישה שלנו היא מיפוי של הקמפוסים לאיתור הקבוצות החשובות ולבניית קשרים חזקים איתם כדי לייצר עמדה חיובית, אם גם מורכבת, על ישראל. למשל, אם יש קהילה הודית חזקה בקמפוסים מסוימים, אנחנו מחפשים דרך להגיע אליה, מצביעים על הדמיון בין ישראל לבין הודו - שתיהן זכו לעצמאות בסמיכות די גדולה (הודו ב-1947, ישראל ב-1948), בשתיהן ענף ההייטק מפותח מאוד ושתיהן מתמודדות נגד האיסלאם הקיצוני - כדי לייצר בריתות. אני לא מדבר על מפגש חד-פעמי".

     

    מזמינים את הסטודנטים לקפה ב"סטארבקס". הפגנה נגד ישראל בבריטניה (צילום: רויטרס ) (צילום: רויטרס )
    מזמינים את הסטודנטים לקפה ב"סטארבקס". הפגנה נגד ישראל בבריטניה(צילום: רויטרס )

     

    "פרויקט דוד" זיהה למשל בעיה באוניברסיטת פנסילבניה, ומיד ארגנו שם ארוחת קבלת שבת עם סטודנטים לא יהודים. במקומות אחרים, מחלקים אנשי הארגון לסטודנטים כרטיסי אשראי לרשת "סטארבקס" ומזמינים אותם לשיחה על כוס קפה. הם איתרו "בעיות" גם בבוסטון קולג' ובאוניברסיטת קליפורניה בעיירה אירווין, שבה נתקל בעבר השגריר בוושינגטון מייקל אורן בעשרות מפגינים שניסו להפריע לו לדבר.

     

    "אנחנו מאתרים מנהיגי סטודנטים, מזמינים אותם לפגישה של אחד על אחד במקום לארגן הפגנה נגדית של צעקות. בכל אוניברסיטה קיים מנהיג הסטודנטים הדמוקרטים, מישהו עם פוטנציאל לטפס לצמרת המפלגה. אנחנו מזמינים אותם למפגש בוושינגטון ואחר כך מביאים אותם גם לישראל", סיפר ברנסטין.

     

    "אנחנו מריצים תוכנית של הבאת מנהיגי הסטודנטים ההיספנים לארץ. בקיץ שעבר הבאנו 20 מנהיגי סטודנטים לישראל. זה היה הניסיון הראשון ובעקבותיו יבואו עוד אחרים", תיאר ברנסטין את הפעילות שלו ושל אנשיו בקמפוסים.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מאירופה לארה"ב. הפגנה נגד ישראל ביוון (ארכיון)
    בשנה שעברה קטעו את נאומו באוניברסיטה. השגריר אורן
    צילום: AP
    מדינות מפרץ מזרימות כספים לשמאל הקיצוני. ברנסטין
    מומלצים