שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    פרס ישראל לגורו הטבע והגנת הסביבה עזריה אלון
    ועדת פרס ישראל העניקה פרס מפעל חיים לאלון בן ה-93, אבי רעיון שמורות הטבע ואחד ממקימי החברה להגנת הטבע, עימה זכה בפרס ישראל ב-1980. בראיון ל-ynet אמר: "ההתמודדות היום זה נגד הכסף ונגד הכסף שום היגיון לא עובד – יש לשמור מכל משמר על השטחים הפתוחים"

    החוקר עזריה אלון, ממיסדיי החברה להגנת הטבע, הוא חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ב. כך בישר היום שר החינוך, גדעון סער, שאישר את המלצת ועדת הפרס. אלון קיבל את הבשורות בשמחה ואמר כי מדובר ב"כבוד". עם זאת, בדרכו המנומסת, הוא לא חסך בביקורת באשר למדיניות הסביבתית בישראל. "אני לא בטוח שהמצב כיום יותר טוב", אמר בראיון ל-ynet זמן קצר לאחר שקיבל את הבשורה.

     

     

    "חל שינוי עצום במשך 60 השנה שחלפו מאז שהתחלנו לפעול בנושא והקמנו את החברה להגנת הטבע", סיפר אלון. "כשהתחלנו, לא היתה שום תודעה. כיום התודעה הרבה יותר גדולה בציבור, אבל הרבה פחות בקרב מקבלי ההחלטות. אבל הבעיות לא נעשות יותר קלות - אם בעבר התמודדות היתה נגד מוסדות מדינה, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות, היום זה נגד הכסף, ונגד הכסף שום הגיון לא עובד".

     

    מה הבעיה הכי בוערת?

     

    קשה להגיד, בעיקר השטחים הפתוחים והמים. אנחנו מדינה קטנה וצפופה מאוד, ועל כל פינה יש תוכניות. השאלה היא מה שומרים לדורות הבאים. הקריאה היא לשמור מכל משמר על השטחים הפתוחים ועל המורשת, ולא להתפתות לכל מיני תוכניות מופלאות שגוזלות שטח ומשאבים, מפני שיש מישהו עשיר שמוכן לקחת את הכסף ולעשות מזה עסק.  

     

    מאבקי ארגוני הסביבה נחלו מספר הפסדים לאחרונה, למשל בנושא הכרייה מסמר ובניית בית המלון בבקעת תמנע. זה לא מרפה את היידים?

     

    "אנחנו לא הולכים מניצחון לניצחון. יש כישלונות אבל לא צריך להיבהל מכישלונות. ממשיכים להאבק על דברים אחרים. בכל מקום יש בעיות, סביב ירושלים, הכרמל, השרון ובנגב. בועדות התכנון יש כיום יותר הבנה מבעבר, אבל בכל פעם מוציאים מהמטמון החלטות מלפני שנים, כמו הכרייה בסמר או המלון בתמנע, ואנו עומדים מול זה חסרי אונים".

     

    מה אתה משיב למי שטוען שהארגונים הירוקים תוקעים פיתוח?

     

    "הירוקים לא עומדים למכשול אלא מחפשים דרך, אם בשינוי של תוואי או העברה למקום סביר יותר. אנחנו לא חיים על הירח אלא בתוך היישוב, לא הולכים לשאוב מים מבארות, לקושש עצים או לרכב על חמורים. אנחנו חיים בעולם מודרני וחושבים שצריכים ויכולים להתאים את החיים בעולם זה לדברים שישפיעו לשנים ארוכות".

     

    "כשהתחלנו היינו 10 אנשים, וכיום אנו 60 אלף איש. יש המון פעילות בתחום של שמירת הטבע והנוף ואי אפשר להתעלם מזה. יש רק תקווה שזה יגיע למקבלי ההחלטות".

     

    אבי רעיון שמורות הטבע

    אלון היה ממקימי החברה להגנת הטבע בשנות ה-50 ונחשב לאבי רעיון שמורות הטבע בישראל. לאורך השנים הוא חיבר עשרות ספרים בנושאי ידיעת הארץ, טבע הארץ, נופי הארץ, טיולים וחקר הארץ. בנוסף הוא נחשב למי שהטיף ופעל לשמירת הטבע וערכי הסביבה עשרות שנים לפני שהנושאים הללו נכנסו לתודעה כללית.

     

    בנימוקי הוועדה ציינו חבריה: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ב מוענק למר עזריה אלון על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל בזכות היותו אבי רעיון שמירת הטבע, אהבת הארץ, טיפוח והנחלת החינוך לידיעת הארץ , טבע ונופי הארץ, טיולים וחקר ארץ ישראל והגנה על הטבע וערכי הסביבה במשך עשרות שנים. על כתיבת עשרות ספרים ומאמרים ועל פעילותו הציבורית הענפה בנושא".

     

    אלון כבר זכה בעבר בפרס ישראל בשנת 1980 על עבודתו למען איכות הסביבה ולמען הטבע בארץ, ביחד עם החברה להגנת הטבע. גם כיום, בגיל 93, הוא משדר מדי שבוע פינה שבועית ברדיו קול ישראל בשם "נוף ארצנו", אותה הוא מגיש למעלה מ-50 שנה. על תוכנית זו הוא זכה בפרס רשות השידור ב-1966.

     

    כיו"ר ועדת הפרס שימש השופט בדימוס יעקב טירקל, כאשר לצידו חברי הוועדה - רו"ח משה ליאון, מר אברהם נתן, פרופ' פואד פארס ופרופ' פנינה קליין. לצידו של אלון זכה בתואר גם הרב חיים דרוקמן.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים