שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תחקיר: 4,000 מתים בשנה בישראל מזיהומים בבתי"ח
    30 אלף איש נדבקים מדי שנה בבתי החולים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כ-4,000 מתים מהם. כך עולה מתחקיר של העיתונאית קטי דור מערוץ 1. ד"ר אייל מצר מבית החולים שיבא: "בית חולים היה ונשאר מקום מסוכן, גם אם אתה חייב להיות מאושפז, ברגע שמצבך מאפשר את זה, תברח"

    אישה צעירה בריאה, בסך הכל בת 31, מתאשפזת בבית החולים כדי להוציא מחזה גידול שפיר. על פניו מדובר בטיפול פשוט, והיא אמורה לחזור לביתה בריאה ושלמה. אך ימים ספורים לאחר הניתוח היא החלה לחוש חולשה ובתוך שלושה חודשים נפטרה. סיבת המוות: חיידק עמיד לאנטיביוטיקה, בו נדבקה בזמן ששהתה בבית החולים.

     

    במדינת ישראל של שנת 2012 אותה צעירה היא ממש לא יוצאת מן הכלל. 30 אלף איש נדבקים מדי שנה בבתי החולים בחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. זה קורה כשהם מגיעים לבדיקה, ניתוח או כל תהליך פולשני אחר. 4,000 מהם מתים בכל שנה לאחר שנדבקו בחיידק, וכאלף מתוכם ניתן היה להציל, אם רק היו שומרים בבתי החולים על רמה גבוהה יותר של היגיינה. משרד הבריאות מודע לבעיה הקשה, ואף הכין דו"ח סודי, המציין באילו בתי חולים המצב הוא החמור ביותר - אך הנתונים ידועים רק למספר מועט של אנשים, המסרבים לחשוף אותם.

     

    התקציב למלחמה בחיידקים העמידים: רק 5 מיליון שקל בשנה

    את הנתונים הקשים חושפת כתבת הערוץ הראשון קטי דור, בשתי כתבות תחקיר שערכה ושישודרו מחר (ו') במסגרת התוכנית "יומן" (בשעה 19:57) ובשבוע לאחר מכן (ה-23.3.12) באותה השעה. "כדי להילחם בבעיית החיידקים העמידים צריכה להיות יכולת של הצוות הרפואי בבית החולים לשמור על סטריליות", אומרת דור, "אבל זה דבר מאוד קשה, שמצריך כסף וכוח אדם".

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במסגרת התחקיר יצאה דור להולנד, שם ביקרה באחד מבתי החולים הדומה בגודלו לבית החולים איכילוב. הסיבה שנסעה דווקא להולנד נובעת מכך שגם שם סבלו בעבר מהחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, אך בעקבות מהפיכה שעברו בתי החולים כיום מספר החולים שנדבקים בחיידקים הללו שואף לאפס. "אני מראה בכתבה איך בזה עובד בהולנד ועד כמה זה שונה ממה שמתרחש אצלנו", מסבירה דור. "בהולנד כל חולה שמגיע לבית החולים, לא משנה מה הבעיה שלו, נשאל אם הוא היה מחוץ למדינה ואם הוא אושפז שם. אם התשובה חיובית הוא נכנס מיד לחדר בידוד עם דלת מפלדה. חשוב להבין שבשלב הזה הם אפילו לא יודעים אם יש לו את החיידק, אבל הם פשוט לא רוצים לקחת את הסיכון".

     

    -והוא נותר בחדר המבודד הזה?

    "כן. רק אחרי שהוא נכנס לחדר עושים לו את הבדיקה, שלוקחת בדרך כלל יום או יומיים. בינתיים ממשיכים את הטיפול בו באותו חדר מבודד - עד שבטוחים שהוא אינו נושא בגופו את החיידק".

     

    הולנד: לא יודעים מה זו תפוסה של 100%

    המספרים אליהם נחשפה דור הדהימו אפילו אותה. "ביקרתי בבית חולים שדומה בגודלו לאיכילוב. שאלתי את הרופאים שם כמה חדרים מבודדים כאלה יש להם והתשובה הייתה 120. באותו הזמן היו שם רק שני אנשים שנזקקו לזה. היום התקציב שכל מדינת ישראל מקציבה לנושא הוא חמישה מיליון שקלים. זה מה שנקרא אצלנו היחידה למניעת זיהומים בבתי חולים, וזה הסכום הכולל שניתן לכל בתי החולים בארץ.

     

    לעומת זאת, בהולנד מקציבים לזה עשרות מיליוני דולרים בשנה, כי הם החליטו להילחם בתופעה שגובה את חייהם של אלפים. חשוב להדגיש שהמלחמה בחיידקים הללו היא  לא החלטה של רופא, אלא החלטה לאומית. אצלנו, לצערי, עדיין לא מודעים אליה לגמרי, ובטח שלא עושים מספיק כדי לפתור אותה".

     

    -מה הסיבה העיקרית שבגללה המצב בארץ חמור כל כך?

    "אחת הבעיות שבגללן זה קורה היא העומס הכבד בבתי החולים בארץ. זה הרי ברור שכאשר יש 150% תפוסה במחלקות פנימיות בבתי חולים, אז אפילו לא מגיעים למצב שבו מספיקים לשטוף ידיים במעבר מחולה לחולה. כשהייתי בבית החולים בהולנד לא הייתה מיטה אחת במסדרון. שם בית חולים עמוס הוא בית חולים שמגיע ל-85%-90% תפוסה. כששאלתי מה קורה כשמגיעים ל-100% הם פשוט לא הבינו את השאלה שלי. אין אצלם דבר כזה".

     

    דור מדגישה שעל פי הנתונים שאספה ניתן להציל מדי שנה אלף איש לפחות, אם היו שמים דגש רב יותר על סטריליות. "צריך להיעשות פה טיפול נכון ומאמץ לאומי אמיתי. אם אנשים יוצאים לרחוב על מחירי הדירות, אני חושבת שמספר המיטות בבתי חולים הוא לא פחות חשוב. לא ייתכן שאדם יילך לבית החולים ויסתכן בהידבקות בחיידק שכזה."

     

    הנקודה האחרונה אותה מדגישה דור היא זרזי הגדילה. "זה הדבר שהיה הכי מקומם מבחינתי בתחקיר שערכתי", היא מסבירה. "זרזי גדילה ניתנים בעיקר לעופות, כדי שיהיו גדולים יותר בזמן קצר יותר. הם דומים בתרכובת שלהם לאנטיביוטיקה שאנחנו, בני האדם, משתמשים. כל הרופאים שראיינתי לתחקיר הדגישו כי הזרזים הללו מגדילים את העמידות לאנטיביוטיקה. אבל מה שהכי הפתיע אותי היה שבשנת 2004 כבר הוציאו באיחוד האירופי את זרזי הגדילה אל מחוץ למזון של העופות, מה שהוריד משמעותית את כמות החיידקים העמידים. בארץ, מיותר לציין, זה לא קרה".





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עומס בבתי החולים. אין אפילו זמן לשטוף ידיים
    צילום: אילנה קוריאל
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים