שתף קטע נבחר

שופטי בג"ץ דחו פשרת מגרון - יפונה עד אוגוסט

בפסיקה דרמטית, החליטו שופטי בית המשפט העליון לדחות את הסכם הפשרה בין המדינה למתנחלים. הם קבעו שהמאחז יפונה עד 1 באוגוסט - ולא תוך שלוש שנים וחצי. העותרים בירכו: גם המדינה לא מעל החוק. תושבי מגרון: בטוחים שיימצא פתרון

שופטי בג"ץ החליטו בצהריים (יום א') לדחות את הסכם הפשרה בין המדינה לתושבי המאחז מגרון. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים מרים נאור וסלים ג'ובראן, קבעו כי המאחז יפונה עד 1 באוגוסט. בכך ביטל בית המשפט את הסכם הפשרה שאליו הגיעו המדינה והמתנחלים, שלפיו יועתק המאחז תוך שלוש שנים וחצי לאדמות מדינה על גבעה סמוכה. 

 

לעיון בתקציר פסק הדין בעניין המאחז מגרון - לחץ כאן

 

בעבר נקבע תאריך היעד לפינוי מגרון ל-31 במרס, אולם בעקבות הביטול המפתיע של הסכם הפשרה, החליטו השופטים לפנים משורת הדין להעניק למדינה ארכה. הם קבעו בפסק הדין כי שיקול ההסכמה לפינוי בדרכי שלום הוא שיקול כבד משקל אולם הוא לא שיקול בלעדי ומכריע, ומתווספים לו שיקולי הפגיעה בקניין הפרטי ובשלטון החוק.

 

מאחז מגרון, מבט ממעל (צילום: באדיבות Lowshot) (צילום: באדיבות Lowshot)
מאחז מגרון, מבט ממעל(צילום: באדיבות Lowshot)
 

השופטים מתחו גם ביקורת על המדינה, על רקע העובדה שחרף התחייבויותיה השונות במהלך השנים, היא לא פינתה את מגרון, והבהירו כי לא ניתן להמתין עוד לפנוי. "עתה זכאים העותרים ליהנות מפירות פסק הדין, זכאים הם לכך שהפגיעה המתמשכת בזכויותיהם תבוא לסיומה. גם האינטרס הציבורי באכיפת החוק צריך לבוא לידי ביטוי וכך גם שלטון החוק וכיבוד החוק".

 

עדכונים אחרונים ב-ynet בפרשת מגרון:

בגין לבג"ץ: הצבת מגרון במקום זה הייתה טעות

התושבים והמדינה חתמו על ההסכם לפינוי מגרון   

מדוע אני מפנה את ביתי במגרון? / דעה

 

השופטים קבעו כי הצעת הפשרה לפיה מגרון תפונה בעוד שלוש שנים וחצי, אינה סבירה בעליל שכן בית המשפט כבר הכריע בעניין מגרון ולא ניתן להתעלם מהחלטתו. "מדובר בבקשה שהיא בגדר פורצת סכרים", ציינו השופטים והבהירו כי פתרונות שעשויים היו להתקבל בשנת 2006, אז הוגשה העתירה לפינוי מגרון, לא יכולים להתקבל עכשיו. "הכול כפופים לחוק והגיעה שעת האמת", הדגישו.

 

לדברי השופטים, הרצון להתחשב במצוקת תושבי מגרון, "שאיננו מקילים בה ראש, אינו יכול להמשיך ולבוא על חשבונם של העותרים ועל חשבון אי אכיפת החוק". בפסק הדין הם ציינו: "הבענו כזכור משאלה כי תושבי מגרון יתעשתו ויקבלו על עצמם בהסכמה את חובתם שלא להצטייר כפורעי חוק. אנו חוזרים כיום על משאלה זו.

 

"תושבי מגרון התייצבו לפנינו וביקשו כי ניעתר לבקשת המדינה להארכת מועד. כשם שהיו ודאי מכבדים החלטה המאריכה מועד, עליהם כעת לכבד בתום לב גם את ההחלטה הדוחה את הבקשה", קראו השופטים. "החובה לקיים פסק דין אינה עניין של בחירה. מדובר במרכיב הכרחי של שלטון החוק אליו כפופים הכול כחלק מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

 

הפינוי יידחה עד תום שנת הלימודים

השופטים ציינו לשלילה גם את העובדה שהמדינה כלל לא נערכה לאפשרות שבקשתה תידחה ולא הגישה כל בקשה לדחיית המועד המקורי לפינוי, 31 במרס. חרף כך, הם החליטו להתחשב לפנים משורת הדין בתושבים שטרם נערכו לפינוי ושילדיהם לומדים באזור המאחז, וקבעו את הפינוי לעוד ארבעה חודשים כדי לאפשר לילדים לסיים את שנת הלימודים.

 

חותמים על הסכם פינוי במגרון. "החובה לקיים פסק דין אינה בחירה" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
חותמים על הסכם פינוי במגרון. "החובה לקיים פסק דין אינה בחירה"(צילום: גיל יוחנן)

 

פרקליטי העותרים הפלסטינים ותנועת שלום עכשיו, עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, בירכו על החלטת בית המשפט וציינו: "בג"ץ הבהיר היום לכלל רשויות השלטון שאף אחד, לא הממשלה ולא המתנחלים, נמצאים מעל החוק. חובת קיום פסקי דין של בתי המשפט היא בגדר מושכלות יסוד של המשטר הדמוקרטי וההחלטה מחזקת את חשיבותה של אכיפת החוק, לאחר שנדמה היה שהממשלה החליטה להתפרק מחובותיה בתחום זה. אנו קוראים לתושבי מגרון לפנות את המאחז בדרכי שלום".

 

תושבי המאחז, מצדם, ציינו בתגובתם כי מדובר בפסק דין קשה, "שראשיתו בעלילת שווא של 'הקרקע הפרטית' וסופו בגירוש אנשים החפצים שלום. אנו בטוחים כי ממשלת ישראל ונציגה השר בגין יידעו למצוא את הפתרון הראוי למצב שנוצר, בו ממשלה שולחת את אזרחיה הנאמנים להתיישב ונאלצת לגרשם בצו בג"ץ".

 

השופטים מתחו ביקורת: ההסכם הושג בזמן פציעות

בעקבות ההסכם דן בג"ץ בסוף השבוע בבקשת המדינה לעכב את פסק הדין שמורה על פינוי המאחז עד סוף החודש. נציגת המדינה, עו"ד אסנת מנדל, טענה כי "הפתרון המוצע יאפשר לקיים את שלטון החוק למרות הבעייתיות שבו".

 

השר בני בגין, שניהל מטעם המדינה את המו"מ מול תושבי מגרון, אמר כי "נקודת המוצא של ההסכם היא כיבוד פסק

הדין בדרכי שלום ככל שאפשר. הצבת מגרון הייתה שגגה, אבל הבנו את תחושת השליחות של התושבים ולכן רצינו להגיע לאותה פשרה".

 

השופטת מרים נאור מתחה ביקורת על העובדה שהמו"מ על הפינוי כלל רק את המדינה ואת תושבי מגרון. היא פנתה אל השר בגין: "מדוע לא שיתפתם את העותרים במו"מ?", שאלה. "היכן היו העותרים הפלסטינים? אתם מנהלים מו"מ, ואיפה הם?". השופט סלים ג'ובראן הוסיף: "בתוך עמנו אנחנו יושבים. שלוש שנים זה לא שלוש שנים אלא חמש, שבע או שמונה. למה התושבים לא הסכימו לכך עד עכשיו? למה ההסכם הושג בזמן פציעות? איך ייראה שלטון החוק כשלא מקיימים פסק דין?".

  

נציגת המדינה עו"ד מנדל טענה שהמו"מ נעשה בתום לב, והשופטת נאור שאלה אותה: "מה יקרה אם הבנייה לא תסתיים בזמן?". מנדל ענתה "אנחנו מבצעים מעקב". נאור סיכמה: "אנחנו עוקבים מאז 2007".

 

Read this article in English

 

 

בהכנת הידיעה השתתף יאיר אלטמן
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאחז מגרון. "גירוש אנשים החפצים שלום"
צילום: Lowshot.com
הסכם הפשרה עם המדינה
צילום: גיל יוחנן
השר בגין. ימצא פתרון?
צילום: גיל יוחנן
עו"ד מיכאל ספרד. "קוראים לפינוי בדרכי שלום"
צילום: גיא אסיאג
צילום: ליאור יבנה
עו"ד שלומי זכריה. "הממשלה התפרקה מחובותיה"
צילום: ליאור יבנה
מומלצים