שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ראובן שוורץ
    קריית שמונה בתפקיד גליל עליון / טור
    בן שמעון לעומת פיני גרשון, הקיבוצניקים עם הזקן מול היציעים הריקים באצטדיון, הדרמה של אז לעומת אפס יריבות השנה. אריה מליניאק משרטט את קווי הדמיון והשוני בין שתי אליפויות

    האליפות של עירוני קריית שמונה מתחברת אוטומטית לאליפות צפונית מדהימה נוספת, זו של גליל עליון בכדורסל ב-1993. אלא ששתי האליפויות שונות זו מזו.

     

    עוד על האליפות ההיסטורית

  1. כל הדיווחים על ההיסטוריה של ק"ש - גם בעמוד הפייסבוק של ynet ספורט
  2. ביבי נתניהו: "יום חג לעם ישראל"
  3. איזי שרצקי: "האליפות הזו - לא הישג חד פעמי"  
  4. צעד אחד צעד: צפו בתקצירי קריית שמונה

     

    הרעיון שמכבי תל אביב בכדורסל, עם תקציב ענק, תפסיד אליפות לקבוצת קיבוצניקים מהגליל, היה לפני 19 שנה בלתי נתפס. זו אולי הסיבה שהאליפות של קריית שמונה בכדורגל, שהיא הרבה יותר גדולה, מתקבלת בטבעיות כלשהי. כבר היינו פעם בסרט דומה, ולכן התדהמה היום היא מתונה.

     

    צפו באליפות של קריית שמונה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    יש הבדלים גדולים בין שתי האליפויות - גם בתוכן וגם בעוצמה.

    בשביל שסיפור יתפוס חזק, צריך שיהיו בו דמויות. בסיפור הדובדבנים הקסום של גליל עליון מופיעות דמויות כמו דורון שפר, ברד ליף ופיני גרשון. כל משחק היה חגיגה, ומסיבות העיתונאים לפני ואחרי המשחקים פסטיבל.

     

    קיבוצניקים רקדו לצד אסטרונאוטים עם זקנים ששרו "משיח" (מפתיע שהם לא זיהו עדיין את ההצלחה של הקריה). נכון שגם רן בן שמעון הוא יוצא דופן בנוף הכדורגל, אבל גם כאשר מכבי חיפה 20 נקודות מאחוריו, הוא ממשיך עם הקלישאות ומסביר שאליפות זו לא מילה גסה. 

     

    איפה הוא ואיפה אדריאן רוצ'ט. ברד ליף (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
    איפה הוא ואיפה אדריאן רוצ'ט. ברד ליף(צילום: יוסי רוט)

     

    המשחקים של הגליל התקיימו באולם דחוס בכפר בלום שנמכר כולו מראש למנויים.

    המגרש בקריית שמונה פתוח ולא מלא. הדקורציה היא חלק מהעניין. גליל עליון זכתה באליפות אחרי שתי סדרות של הטוב מחמישה משחקים נגד הפועל ומכבי תל אביב, ששוחקו פעמיים בשבוע.

     

    כל משחק היה שדה קרב. לעומת זאת, האליפות של קריית שמונה הוכרעה מזמן, בטיול של משחק אחד בשבוע במשך כמה חודשים, נגד קבוצות נחמדות כמו הפועל ראשון לציון, מ.ס. אשדוד, הפועל באר שבע, או מול אימפריות מקרטון שעונות העונה לשם הפועל ומכבי ת"א, שלא לדבר על האלופה היוצאת מכבי חיפה שהתקפלה לחתיכות עוד לפני שהגיעה בכלל לעימות.

     

    רן בן שמעון חוגג עם הג'וניור (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
    רן בן שמעון חוגג עם הג'וניור(צילום: אפי שריר)

     

    הפור הענק של קריית שמונה על מתחרותיה, וההכתרה זמן רב לפני תום העונה, מוציאים את העוקץ מהשמחה. כי אין כמו אליפות או גביע שמוכרעים בשניות האחרונות של זמן הפציעות במשחק מספר 5 בין שתי יריבות מרות. גליל עליון לקחה אליפות אחרי שעברה את מכבי ת"א בסדרת הטוב מחמישה, ואת הפועל ת"א בארבעה משחקים, בלי יתרון ביתיות.

     

    לטובת קריית שמונה חייבים לומר

    שמשחקים בהרכב שלה שחקני בית. היכולת של מועדון קטן בפריפריה לגדל שחקן בית ברמה גבוהה שואפת לאפס. לקריית שמונה יש כמה שחקני בית בהרכב, וזה אחרי ששיחררה את וויאם עמאשה ואלרואי כהן. מדהים על פי כל קנה מידה.

     

    אבל ההבדל הגדול הוא איזי שרצקי, שהגיע מתל אביב חדור ציונות ולקח קבוצה מליגה נמוכה לאליפות, מול המועצה אזורית גליל עליון שלקחה אליפות והתנתקה מהקבוצה. ויש עוד דמיון: שני מאמנים שעשו את הבלתי ייאמן ועזבו. פיני גרשון לפחות הודה לא מזמן, שעשה טעות כשלא נשאר בגליל. שרצקי ורן בן שמעון נכנסו למערבולת עוד לפני שקריית שמונה זכתה למעשה באליפות, ויצאו שניהם רע. גם לזה צריך כישרון.


  5.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים