שלטון האנרכיה
"הספורט בישראל מנוהל כדיקטטורה, כולם חשודים בשחיתות ובתי המשפט קרקס. במגרש מותר להכות, לקלל, לאיים וללכת הביתה כאילו כלום". אריה מליניאק על השבת המכוערת בפ"ת
עוד על האלימות בפ"ת:
- עלי חטיב וסטפן דנקוביץ' תושאלו במשטרה
- לימור לבנת: "לסגור את המחזור, זה ייגמר בהרוגים"
- אבי לוזון תוקף: "זו אלימות פושעת"
- אוהד ב"ש: "יגאל ממן תקף גם אותי במושבה"
בלומפילד נסגר לאחר התפרעות אוהדי הפועל. מישהו יסגור בית ספר כי תלמידים התפרעו? דווקא בגלל שאנחנו חיים במדינה קטנה, יש להקפיד על קטנה כגדולה, אבל אף אחד לא באמת רוצה לטפל באלימות. לכל אחד יש קבוצה שעלולה להיות הנפגעת הבאה. ועדת המשמעת מעלה את הרף, בית הדין מוריד. משטרת ישראל? בדיחה.
כולם מתנפלים על בתי הספר, אבל האלימות מתחילה בבית. אצלכם, ההורים, שתומכים בילדים, כשמורים מנסים לשים להם גבולות שאתם לא מסוגלים.
מזכיר לי את הטענות המטופשות שנשמעו ע"י סנגוריהם של הבועט והנוגח מפתח תקווה: הם אנשים נורמטיביים. נכון. מאז שהאלימות הפכה לנורמה, האלים הפך לנורמטיבי.
האיומים של ראשי הספורט, שהם יפנו למוסדות הבינלאומיים אם המדינה תתערב ותעשה סדר בניהול המופקר שלהם, נועדו להנציח מנגנון מושחת. כשאין ייצוג ופיקוח ציבורי אמיתי, התסכול מתורגם לאלימות. אבי לוזון לא צריך לדבר עם שופט כדורגל. מספיק שיגיע לאצטדיון המושבה כדי לדאוג מקרוב לקבוצה המשפחתית.
הספורט בישראל מנוהל כדיקטטורה, לכן הגענו לשלב הבא: אנרכיה. השופטים (והמשבצים שלהם), ראשי ההתאחדות, הדיינים בוועדות המשמעת ובבתי הדין
(שמקלים ומחמירים לפי הפרצוף), כולם חשודים בשחיתות. בתי המשפט, קרקס. במגרש כדורגל מותר להכות, לקלל, לאיים, וללכת הביתה כאילו כלום.
את הבור הזה כרו לעצמם מוסדות הספורט לפני 30 שנה ויותר, כשחברו לשופט המחוזי שאול אלוני והשופט העליון דב לוין, וסיכמו איתם שבתי המשפט יימנעו מלדון בעוולות ועיוותים בספורט. הכביסה המלוכלכת נשארה בבתי הדין של מוסדות הספורט, שסוגרים עניינים בפנים וממשיכים לעשות במערכת כבתוך שלהם. אפשר להירגע, אין עדיין הרוגים.
לתגובות: arie@maliniak.co.il
לפנייה לכתב/ת 
