שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בכיר אמריקני: הקו האדום הישראלי נחצה מזמן
    ערב מפגש נציגי המעצמות ואיראן בטורקיה, משרטט ד"ר קולין קאהל, היועץ לשעבר של שר ההגנה האמריקני, קווים לעמדת ארה"ב: הפסקת העשרת האורניום ל-20 אחוז והעברת האורניום המועשר אל מחוץ לאיראן. בראיון ל-ynet הוא מתנגד לפעולה ישראלית, ומצטט את אובמה: "נגד מלחמות מטומטמות"

    ד"ר קולין קאהל היה עד לאחרונה היועץ הבכיר לענייני המזרח התיכון של שר ההגנה האמריקני, וכעת מתבונן מהצד על הנעשה ערב המפגש של נציגי שש המעצמות עם איראן בטורקיה. הוא מאמין שהדרישה הראשונה של ארה"ב תהיה הפסקת העשרת האורניום לרמה של קרוב ל-20 אחוז, הוצאת האורניום המועשר מאיראן והפסקת הפעילות בפורדו. בראיון ל-ynet הוא מזהיר כי התקפה ישראלית על איראן לא תחסל את הגרעין האיראני ותסבך מאוד את המצב.

     

    איראן על סף פצצה - הכתבות האחרונות:

    ערב השיחות: 'מצפים מאיראן למעשים, לא מילים'

    צפון קוריאה המשל, איראן הנמשל / פרשנות

    "סטוקסנט הוחדר לאיראן באמצעות דיסק-און-קי"

    איראן לפני ועידת הגרעין: "מחויבים לדו-שיח"

    אובמה וסרקוזי לאיראן: נצלו את ההזדמנות למו"מ

     

    קאהל, מרצה באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחוקר במכון לענייני ביטחון CNAS בוושינגטון, מאמין שניתן יהיה להגיע להסדר ראשוני בתקופה הקרובה, אך סבור שארה"ב תסרב בשלב הזה להסכים להסרת חלק מהסנקציות בתמורה. "לא נקום ביום ראשון בבוקר ונתבשר שכל הבעיות נפתרו. צריך לקוות להתקדמות משמעותית: שהאיראנים יפסיקו להעשיר אורניום ל-20 אחוז בנתנז ויעבירו את מה שהועשר מחוץ למדינה. ברגע שמגיעים ל-20 אחוז, אז הרבה יותר קל להגיע לרמה צבאית. 20 אחוז זה איום רציני על ארה"ב ועל ישראל".

     

    אחמדינג'אד בנתנז. יסכים להגביל את ההעשרה? (צילום: EPA ) (צילום: EPA )
    אחמדינג'אד בנתנז. יסכים להגביל את ההעשרה?(צילום: EPA )

     

    הדרישה השנייה, לפי קאהל, היא להקפיא את הפעילות האיראנית בפורדו באופן שייתן מענה לדאגות של ישראל, של ארה"ב ושל הקהילה הבינלאומית מהמתקן התת-קרקעי. גם בנושא זה, קאהל אינו סבור שתחול התקדמות מהירה: "השאלה היא האם זה יקרה בשבועות ובחודשים הקרובים. אני חושב שהאיראנים יסכימו לזה בשבועות ובחודשים הקרובים. זה לא יפתור את האיום על ישראל ולא את האיום על ארה"ב. אבל זה יכול להיות התחלה של תהליך שיוביל להסדר. מה שעשוי לשכנע את האיראנים לקבל את ההצעה הוא האיום בעוד סנקציות ובפעילות צבאית".

     

    הוא אינו מתנגד לפעולה צבאית בכל מקרה. "אני נגד פעולה צבאית ישראלית, כי היא תהיה הכי פחות יעילה ותהיה לה הכי מעט תמיכה בינלאומית ועם הכי הרבה סיכונים בכל הקשור לאזור ולאיראן. פעולה צבאית חייבת להיעשות במעורבות של ארה"ב ולכלול קואליציה של מדינות. לא מדובר רק בהתקפה, אלא על מאמץ לשמור על איראן מבודדת אחרי תקיפה".

     

    כאשר קאהל מדבר בחריפות נגד תקיפה ישראלית באיראן, הוא מדגיש שהוא עושה זאת כידיד של ישראל וכמי שהזניק את יכולותיה הצבאיות ושמר על יתרונה הביטחוני. "כשהייתי בפנטגון עשיתי למען ביטחון ישראל יותר מכל גורם אחר בדרגתי בהיסטוריה", מעיד על עצמו. לא פחות מ-13 פעמים ביקר בישראל במהלך תפקידו בפנטגון מפברואר 2009 עד סוף 2011 ובימים הקרובים יגיע לביקור פרטי, הפעם כחוקר הסכסוך הישראלי-איראני. הוא היה מעורב בפרויקט "כיפת ברזל" ומערכות אחרות להגנה מטילים, ובכניסת ישראל למועדון האקסקלוסיבי של מטוסי F-35.

     

    "תקיפה ישראלית תהפוך את האזור לפחות בטוח" (צילום: AP) (צילום: AP)
    "תקיפה ישראלית תהפוך את האזור לפחות בטוח"(צילום: AP)
     

    אם ישראל תפעל לבד, מעריך קאהל שהיא לא תרוויח הרבה זמן. "היא תשהה את הפרויקט באופן מינימלי, ותהפוך את האזור לעוד פחות בטוח. בתוך ההתעוררות הערבית, ביטחון ישראל אפילו פחות יציב, והתקיפה תיתן לאיראן תירוץ לסלק את הפקחים ולקדם את התוכנית שלהם בצורה הרבה יותר מאיימת לישראל". הוא מסכים עם ההערכות שהשמיע ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שטווח הזמן לפצצה איראנית הוא בסביבות 2015 ולא בחודשים הקרובים.

     

    הסף הטכנולוגי, אומר קאהל, נחצה מזמן. עכשיו השאלה המכרעת היא החלטה איראנית. אם תתקבל החלטה כזו, יידרשו 6-4 חודשים להעשיר מספיק אורניום לפצצה אחת, "ייקח להם שנה בסך הכול לבנות פצצה, אבל לא מספיק מתוחכמת כדי להטיל אותה ממטוס, אלא להעביר אותה במכולה או במשאית. המודיעין האמריקני העיד בשימוע וגורמי מודיעין ישראלים לשעבר חזרו על הדברים שעיצוב פצצה מתוחכמת וקטנה מספיק כדי להציב אותה על ראש חץ גרעיני זה עניין לשלוש עד חמש שנים". להערכתו, אם חמינאי ייתן את ההוראה לפתח פצצה, פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית "יעלו על זה תוך כמה ימים", משום שכדי להעשיר אורניום לרמה גבוהה יצטרכו להפנות אותו לנתנז ולפורדו.  

     

    הידע כבר קיים, ההחלטה טרם התקבלה

    כאשר שואלים את יועצו לשעבר של שר ההגנה מהו הקו האדום, נחשפת נקודת המחלוקת המרכזית בין ישראל לממשל בוושינגטון: "כל מה שאני יכול לומר הוא דברים שאמרו השר פאנטה או הנשיא אובמה. פאנטה אמר שהקו האדום הוא נשק גרעיני. אובמה אמר שפיתוח נשק גרעיני הוא בלתי קביל. גורמים ישראליים אמרו שהקו האדום צריך להיות יכולת גרעינית. היכולת לבנות פצצה. הידע. העניין הוא שיש להם כבר את הידע. המודיעין האמריקני כבר העיד שלאיראן יש היכולת לעשות את זה לפני שנה או שנתיים. אם הקו האדום הוא הידע, חצינו אותו לפני שנה-שנתיים. זו לא הפעם הראשונה שחצינו קווים אדומים של ישראל. לפני כמה שנים דיברו גורמים ישראליים על נקודת האל-חזור. הקו האדום של ארה"ב לפי מה שאני רואה זה עדות לתהליך של ייצור הנשק. עדות שהם מעשירים לרמה הגבוהה, שהם מסלקים את הפקחים של סבא"א מאיראן, או שגילינו אתר סודי פעיל".

     

    אובמה ונתניהו. מחלוקת בנוגע ל"קו האדום" (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) (צילום: עמוס בן גרשום, לע
    אובמה ונתניהו. מחלוקת בנוגע ל"קו האדום"(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
      

    "קהילת המודיעין בטוחה למדי שהאיראנים הפסיקו את תוכנית בניית הפצצה בשנת 2003. הדו"ח של סבא"א מסוף 2011 אישר את זה", אומר קאהל, ומציין כי דבריו ומעשיו של הנשיא אובמה מוכיחים שהוא נחוש למנוע מאיראן נשק גרעיני. "זהו אינו נשיא שמתבייש להשתמש בכוח צבאי, גם כשזה לא היה פופולרי. המלחמה בלוב לא הייתה פופולרית פוליטית והוא היה מעורב בה בצורה מאוד מרכזית. הגדלת הכוחות באפגניסטן והחרפת המלחמה לא הייתה פופולרית בקרב תומכיו. היום אנחנו יודעים שהפעולה לחיסול בן-לאדן הצליחה, אבל זה היה מסוכן בצורה קיצונית. פעילות של כוחות מיוחדים במדינה של בת ברית הייתה יכולה להסתיים בקטסטרופה עם פוטנציאל של הפלת נשיא. אם אובמה אומר שהוא מוכן להשתמש בכוח, אז צריך להתייחס לדבריו ברצינות".

      

    במאמר שפרסם בחודש שעבר ב"וושינגטון פוסט", קרא קאהל לישראל ללמוד מהלקח של ההתקפה על מתקן אוסיראק בעיראק. מה שנחשב בארץ להישג גדול, מתואר על ידיו כאירוע שרק הגביר את הפעילות הגרעינית של סדאם חוסיין מ-400 מדענים ל-7,000 ומתקציב של 400 מיליון לעשרה מיליארד. "לא ההתקפה של ישראל על אוסיראק ב-1981 היא שחיסלה את תוכנית הגרעין של עיראק, אלא מלחמת המפרץ ב-1991. ההתקפה של ישראל האטה את הפרויקט, אבל הביאה להאצתו. מה שחיסל אותו היה ההפצצות האמריקניות ב-91', עשור של איסור תעופה בשמי עיראק ופיקוח חודרני. זה עבד משתי סיבות: הצבא האמריקני הרס חלק גדול של תשתית סדאם והכוח הצבאי שלו ואילץ אותו לקבל את התנאים". 

     

    ומעיראק, עובר קאהל למסקנות עכשוויות יותר: "למלחמה נגד איראן צריך לצאת העולם, כי הוא זה שיצטרך להתמודד עם תוצאותיה. כשהנשיא אובמה רץ לנשיאות, הוא נהג לומר 'אני לא נגד מלחמות. אני נגד מלחמות מטומטמות'. למען ישראל - זהו לא הדבר הנכון לעשות". 

     

    Read this article in English


    פורסם לראשונה 13/04/2012 22:51

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר קאהל. "למלחמה באיראן צריך העולם לצאת"
    "לא מתבייש להשתמש בכוח". אובמה
    צילום: AP
    הרף הטכנולוגי נחצה מזמן. נשיא איראן
    צילום: AFP/HO/ PRESIDENT.IR
    מומלצים