הכול פתוח: המדריך לזוגיות פתוחה ומאושרת
מה באמת פתוח במערכות יחסים פתוחות, האם הכול מותר או שמא מוטב להציב גבולות, ועל מה חשוב להקפיד? כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים לפתוח את הזוגיות
עוד בנושא:
זוגיות פתוחה היא רק הגדרה אחת לבגידה
אנחנו בזוגיות פתוחה. למה לא בעצם?
פוליאמוריה: אוהב אותה, את ההיא וגם את האחרת
רובינו חווינו בגידה, לפחות פעם אחת בחיים, ואם לא חווינו זאת על בשרינו, אנחנו מכירים לפחות חבר אחד שעבר את החוויה המשפילה והכואבת הזאת. יתכן והרצון לשמור על זוגיות מונוגאמית מבלי להיכנע לייצר הבגידה, הוא שהביא להתפתחות התופעה ההולכת וגדלה הזאת, של מערכות יחסים פתוחות, כשהמטרה כמובן, היא להמשיך את היחסים מבלי להסתיר ולבגוד. השאלה הי האם אפשר באמת להיות מעורבים במערכת שכזו או שמא מדובר במשחק זהיר בין מוביל למובל?
קודם כל, בואו ניישר את הקו: יחסים פתוחים לא מהווים קריאה לחוסר אחריות או למערכת יחסים נטולת התחייבות, להפך. מדובר במערכת יחסים שמחייבת את הפרטנרים להתנהג בהתאם, ולציית לחוקים מסוימים, כמו גם דורשת בגרות נפשית ומנטאלית, לפעמים אפילו יותר מכל מערכת יחסים קונבנציונאלית.
ואולי זאת גם הסיבה שזוגות בוגרים טובים יותר בתחזוק מערכות יחסים פתוחות מהדור הצעיר והלא מנוסה, שעלול לגשת אליהן כשהוא חסר את הבגרות והאחריות הנפשית והמנטאלית הנדרשת לכך. עם זאת, כשהחבר החדש שלך אומר שהוא לא בשל לזוגיות ומבקש קשר פתוח, לא מדובר על מומחה במערכת יחסים פתוחה, אלא פשוט ברודף שמלות מדופלם.
80% מהמעורבים בזוגיות פתוחה מפתחים רגשות של קנאה
יש לא מעט דרכים שיכולות לאפשר לזוגיות פתוחה לעבוד, אך אין אפשרות לדעת מראש האם זה מתאים לכם או לא. במידה והגעתם למסקנה הדדית שברצונכם לנסות מערכת יחסים מסוג זה, חשוב שקודם כל תערכו בדק בית ותוודאו שמדובר אכן בהחלטה הדדית, שהתקבלה כחלק מרצון המשותף לשני הצדדים, ולא כתוצאה מהפעלת לחץ חד צדדי.
מחקר אמריקאי טוען שלפחות 80% מהאנשים שמנהלים מערכות יחסים פתוחות, נוטים לפתח תחושת קינאה אחד כלפי השני בשלב מסוים של הקשר. רק אחד מתוך חמישה אנשים שהשתתפו במערכות יחסים מסוג זה, העיד על עצמו שהוא מסוגל להתעלות מעל רגש הקנאה, ולהפגין בגרות רגשית כלפי הסיטואציה.
באופן טבעי, במערכות יחסים פתוחות, נשים נוטות לקנא יותר מאשר גברים, מתוך חשש שהסקס יתפתח לקשר רומנטי ורגשי. ברוב המקרים, אגב, הן לא צודקות, כי לגברים יש יכולת מדהימה להפריד בין קיום יחסי מין ובין פיתוח רגשות כלפי הנשים שאיתן הם שוכבים. זה כמובן, לא מפריע לנשים להאשים את עצמן בחוסר יכולת להשתלט או להצניע את תחושת הקנאה שמקוננת בתוכן.
סיבה נוספת לדאגה, מתבטאת בתחושה של פחד שיכולה להתפתח עקב חוסר תקשורת עם הצד שני, ועלולה להביא לתחושה שהפרטנר שלי מסתיר ממני משהו. למרות שבמערכת יחסים פתוחה מושג ה"בגידה" לא קיים באופן רשמי, הפרת החוקים וחציית הגבולות של ה"משחק" בפועל, נחשבים לבגידה ולמעילה באמון.
אבל יש גם חדשות טובות - קיים פתרון לתחושות כמו קנאה ופחד. הוא טמון ביכולת שלנו להכיל את ההנאה של בן הזוג, ובמקום לקנא לו – להצליח לפרגן לו ואף להרגיש טוב עם העובדה שהוא מקיים יחסי מין מחוץ למערכת היחסים הנוכחית. כמובן שכישרון כמו זה, דורש אימון וטיפוח וגם מאוד תלוי בהתנהגות של הפרטנר - האם הוא עומד במילים שלו, שומר על הגבולות ולא נותן לקשרים אחרים לפגוע במערכת היחסים שלכם.
האם זה עובד?
אין אפשרות לענות לשאלה הזאת באופן מדויק, וזה לחלוטין סובייקטיבי ותלוי בזוג המדובר. יש לציין כי רוב האנשים שמגדירים את עצמם כמעורבים במערכת יחסים פתוחה, מסתירים את הסטטוס שלהם מהחברה, שברוב המקרים מסרבת לקבל את המושג כחוקי או לגיטימי. זוגות נוספים מקיימים יחסים פתוחים, אך לא מגדירים את הזוגיות שלהם כ'פתוחה באופן רשמי'.
אפשר לומר שהסיכויים שזוגיות כזאת תעבוד הם שווי ערך לסיכויים שקשר מונוגאמי יעבוד: 50-50. לפעמים זה עובד, לפעמים לא. הצלחה של מערכת יחסים פתוחה באופן מוחלט תלויה בבני הזוג, רצונם ויכולתם להקשיב אחד לשני, להגיע למסקנות משותפות, להגיד את האמת ולקחת אחריות על פעילותם. יחסים פתוחים יכולים להתנהל בצורה מועילה אך ורק בתנאי אחד: אם תבינו ששניכם נמצאים באותה הסירה ורק אתם קובעים את המסלול.
גם לפתיחות יש גבולות
אם בכל זאת החלטתם ללכת על זה, חשוב שתשוחחו על כך בפתיחות ובכנות. מוטב לקבוע כללים לקשר, כמו למשל: האם נדרשת הסכמה של הפרטנר/ית השני/יה לפני כל מגע מיני, האם צריך ליידע את הפרטנר/ית אודות האדם איתו החלטנו לשכב, או שמא מדובר בפרטים שמוטב להצניע. יחסי מין הם עניין אישי, סובייקטיבי ורגיש ביותר, ועל כן חשוב מאוד להבין האם אתם מוכנים להתמודד עם המידע זה או מעדיפים לא לדעת דבר.
כללים נוספים שחשוב לעבור עליהם הם עד כמה רחוק מותר לפרטנר שלכם להגיע. מוטב להגביל גם את "הפתיחות", ולקבוע למשל שאסור לקיים קשר מיני עם אנשים מהסביבה הקרובה; אסור לקיים יחסי מין עם פרטנר שבאותו מין; אסור להזמין פרטנרים חיצוניים הביתה; מותר לקיים סקס עם אנשים שונים, אך אסור לפתח איתם מערכת יחסים רצינית, וכדומה.
אל תשכחו לתאם ציפיות
אם רוצים שמערכת יחסים פתוחה תעבוד, חובה לתאם את הציפיות מראש, אחרת היכולת לשבור את הכלים ולארוז מזוודה - תקבל לגיטימציה מיידית. לעיתים רחוקות זוגות בוחרים ללכת על חוסר הגבלות מוחלט, כאשר כל אחד יכול לעשות מה שבא לו. זאת האופציה הכי בעייתית כי מעטים הם אנשים שיכולים להיות בטוחים בתגובתם להשתחררות מינית מלאה של בן או בת זוגם. רוב הזוגות מעדיפות להשתמש בזכות הוטו, כאשר כל אחד מגדיר את גבולות ההתנהגות של הפרטנר כלפי אחרים, בהתאם לסולם הערכים שלו.
אם אתם לא בטוחים שאתם יכולים לעמוד בכל הקריטריונים, אל תקפצו למים הקרים - נסו ללכת על משהו פחות קיצוני, כמו מועדון חילופי זוגות, למשל. אולי זה יספיק לכם כדי לחמם את הרגשות מבלי לסבך את העניינים יותר מדי. יש גם מצב שהניסיון החדש רק ידליק אתכם וימשוך לשבירת הגבולות, ואז תגלו עולם חדש של מערכות יחסים שונות ומשונות.
לסיכום, יחסים פתוחים יכולים לפתור בעיות מסוימות בזוגיות או בצרכים המיניים שלכם, אך יחד עם זאת לייצר בעיות רציניות יותר ואף להביא לפירוקה של מערכת היחסים. צריך לקחת בחשבון שפתיחת הקשר אינה שעשוע נטול כל אחריות, וכמובן שזאת אף פעם לא החלטה חד-צדדית ואיש מבני הזוג לא אמור לסבול כתוצאה ממנה.
בהצלחה!
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
