שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אורחים לרגע": סרט סטודנטים באורך מלא
    למרות שקל להתמסר לעלילת הסרט ולדמויות הנעימות שבו, "אורחים לרגע" של מאיה קניג לא מביא עימו שום דבר חדש ולא מספק רגעים מרגשים במיוחד. שמוליק דובדבני צפה בסרט סטודנטים שהתמתח לפיצ'ר

    המונח "סטודנטיאלי" מזוהה, לא פעם, עם בוסריות וראשוניות בכל הקשור לפיתוח של עלילה ודמויות. אך לא פעם מתלווה אל המושג הזה מידה של חינניות, נאיביות ואיזו אקסצנטריות כובשת. "אורחים לרגע", סרטה הראשון באורך מלא של מאיה קניג, הוא סטודנטיאלי בשני המובנים הללו.

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

    אלברט נובס

     

    צפו בטריילר לסרט "אורחים לרגע"

     

    ישנם יוצרים צעירים, שסרטי הביכורים שלהם עמוסים בקדרות ומלאים בצער העולם כולו. הרצינות-לכאורה הזו אמורה "לסמן" אותם כרציניים, עמוקים ומורכבים (אף שלא אחת התוצאה לוקה דווקא ביומרנות ילדותית). זה בדיוק מה שיפה בסרטה של קניג, שבסך הכל מבקשת לספר סיפור קטן, אנושי ופשוט.

     

    ליבי (אליה ענבר), נערה מופנמת בת 13, נשלחת על ידי אמה מארה"ב לישראל על מנת לחיות עם אביה, שאול, אותו לא ראתה שנים רבות. האב (גור בנטביץ') הוא גבר ילדותי ומובטל, המשקיע את רוב זמנו בהמצאות מפוקפקות (אחת כזו היא ערימת צואה ריאליסטית למראה, העשויה פלסטיק ומשמשת להסתרת מפתחות בכניסה לבית), ואשר אין לו כל מושג מה לעשות עם בתו.

     

    הימים הם ימי מלחמת לבנון השנייה, ובהיעדר בית ומזומנים מחליטים השניים להתחזות לפליטים מן הצפון ולעבור להתגורר בביתה של משפחה מארחת מעין כרם - גידי (צחי גראד) איש עסקים אמיד, שמגלה בהדרגה עניין מסוים בהמצאתו החדשה של שאול, מעין שואב עשן סיגריות אישי; רעייתו החשדנית, הלית (סלעית אחי מרים), שהיא ובעלה מנהלים מערכת נישואים פתוחה, ובנם החייל (ערד ייני).

     

    אליה ענבר וגור בנטביץ' ב"אורחים לרגע". מהנה לשהות במחיצתם (צילום: ורד אדיר) (צילום: ורד אדיר)
    אליה ענבר וגור בנטביץ' ב"אורחים לרגע". מהנה לשהות במחיצתם(צילום: ורד אדיר)

     

    הסרט עוקב, במקביל, אחר שרשרת השקרים הלא ממש לבנים שמספקים שאול וליבי על מנת להצדיק את שהייתם בבית המארחים, ואחר מערכת היחסים שמתפתחת, באופן צפוי לסרטים מסוג זה, בין האב ובתו המנוכרת. העניינים מסתבכים כאשר גידי מחליט לבסס את חשדותיו, ומאלץ את שאול להשתתף בכתבת טלוויזיה שאמורה לקדם את ההמצאה החדשה ולהצטלם במקום מגוריהם, לכאורה, בצפון.

     

    אין כל דבר חדש ב"אורחים לרגע". לא סיפור שבכמותו לא צפינו עשרות פעמים, לא דמויות שבדומות להן לא פגשנו אינספור פעמים בעבר, ואף לא מהלכים עלילתיים יוצאי דופן. אבל מה שיפה בסרטים דוגמתו הוא האופן שבו הם נוטלים את השגור והמוכר עד זרא, ומגלגלים אותו כך שאנו מתמסרים לחלוטין לסיפור ולדמויות. על אף שלעיתים נדמה ש"אורחים לרגע" הוא סרט סטודנטים גדול מכפי מידותיו, מיד אתה נבלע בו חזרה - קודם כל בזכות העובדה שיש בו שני גיבורים, אב ובתו, שמהנה לשהות במחיצתם.

     

    לכך תורמת הכימיה שבין הילדה ענבר ובנטביץ', שזכה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל ירושלים אשתקד. בנטביץ', בן זוגה של הבמאית ויוצרן של כמה קומדיות מקוריות וסהרוריות ("הכוכב הכחול", "משהו טוטאלי"), מעניק לסרט משהו מהאופי השלומפרי שמאפיין את סרטיו שלו עצמו. העובדה הזו הופכת את מערכת היחסים שבין האב ובתו למשכנעת, שכן לרוב נדמה שאבא שאול שוכח את היותו הורה אחראי, ומאמין שהוא וילדתו הם בעצם גיבורים-חברים של "סרט דרך" מקומי.

     

    סרט סטודנטים שנמתך לאורך של פיצ'ר ()
    סרט סטודנטים שנמתך לאורך של פיצ'ר

     

    חבל, על כן, שאין ב"אורחים לרגע" משהו שיהפוך אותו ליותר ממוצר חביב להפליא. איזשהו רגע דרמטי מרגש, או סיטואציה מקורית באמת. מבחינה זו, התסריט של קניג ודנה דיאמנט חסר אותו ערך מוסף שיעניק למערכת היחסים בין האב ובתו מידה של מורכבות ועומק, אולי אפילו חספוס. יש בסרט, לפיכך, מידה של מונוטוניות שמעוררת לעיתים את התחושה שלפנינו רעיון יפה לסרט סטודנטים שנהפך לפיצ'ר.

     

    להבדיל מעמיתו האמריקאי, הקולנוע הישראלי אינו משופע במה שקרוי Feel-Good Movies. סרטים שכל מטרתם היא לאפשר לצופה לצאת בחיוך רחב מבית הקולנוע. הבעיה עם סרטים כאלה היא, שרובם נדרשים לאותן נוסחאות ולוחצים על אותם כפתורים כדי להשיג את התחושה הזו ("מחוברים לחיים" הצרפתי הוא דוגמא עדכנית).

     

    לזכותה של קניג (שהופיעה לצדו של בנביץ' בסרטו הקצר "עובר ושב") יאמר, שהיא מביימת את הסרט באופן שאינו נראה מכאני או מאולץ. רוצה לומר, רוב הסצנות נבנות באופן משכנע, ולמעט אחת תמוהה במיוחד (הנוגעת לאופן שבו שאול מנצל את הזוגיות הפתוחה של המארחים) - אין בהן צרימות מיותרות. בולטת גם הקפדתה על בימוי צמד שחקניה באופן ששומר על איפוק ושכנוע (לא דבר של מה בכך כשמדובר בדמות הזויה כמו זו של שאול), והתוצאה, כאמור, ראויה להערכה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ורד אדיר
    אליה ענר וגור בנטביץ' "באורחים לרגע"
    צילום: ורד אדיר
    לאתר ההטבות
    מומלצים