שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    10 דקות ונגמלתי מ-10 שנות עישון. ראיון עם גומל
    את העצמאות שלו, קיבל דורון קופרשטין השנה, לפני שלושה חודשים. במקום בו כדורים, מדבקות ומסטיקים לא עזרו, 10 דקות של טיפול במכון אברהמסון גמלו אותו מעישון. אהוד אברהמסון, מייסד אימפריית הגמילות, בראיון ראשון מסוגו, מספר איך בלי שהתכוון הצליח לגמול מעישון את כל חבריו למילואים, למה תחליפי ניקוטין לעולם לא יעבדו, ואיך שאכטה אחת יכולה להרוס חמש או עשר שנים ללא סיגריות

    בשיתוף מכון אברהמסון

     

    החדר הקטן והחשוך מואר באור נרות. אני מחזיק שתי אבנים ביד, מאגרף אותן אלי ומתבקש לעצום עיניים ולחשוב רק על דברים מרגיעים. אני עובר להילוך רגוע של מחשבות על יערות ירוקים ופלגי מים, חש את אהוד אברהמסון הולך מסביבי, אבל לא נוגע. 10 דקות והטיפול מסתיים. אני אמור עכשיו להיות גמול לחלוטין מעשר שנות עישון.

     

    כעבור חצי שעה אני מגיע הביתה. השעה 2 בצהריים. מרגיש עייפות בלתי רגילה, ואני לא איש של שינה באמצע היום. מגיף את התריסים, נשכב על המיטה, ונרדם. 15 שעות אני ישן. כזה עוד לא היה לי. מתעורר מבולבל. השעון מראה 7. אני בטוח שזה ערב. האור בחוץ מראה אחרת.

     

    האמת, שלא עישנתי עד שחזרתי לישראל באמצע שנות ה-30 לחיי משהות ארוכה בארצות-הברית. זה התחיל בסיגריה מקרית עם חברים ליד הקפה, המשיך ב-2-3 יומיות ובשנים האחרונות התדרדר לקופסה ביום.

     

    מה לא עברתי כדי להיגמל. כמובן שהניסיון הראשון היה בשיטת הגמילה העצמית, כי הרי אני יכול להפסיק לעשן מתי שאני רוצה, לא? אז זהו שלא. אחר-כך הלכתי על מדבקות ניקוטין, שלא הפריעו לי ליהנות גם מהסיגריות, אז לעסתי מסטיקים עם ניקוטין שחוץ מלגרום לי לצרבת נוראית לא תרמו לשום דבר. ניסיתי גם כדורים, שני סוגים. הם בעיקר גרמו לי לדיכאון. ואפילו השתעשעתי עם הסיגריה האלקטרונית והעשן המזויף שהיא מוציאה. מגניב אבל רק מגביר את הרצון לדבר האמיתי. שום דבר לא עבד. לפחות עבורי. אז המשכתי, בידיעה ברורה שזה צריך להיפסק.

     

    ואז מגיעים התירוצים. אם ארגיש שאי פעם העישון מפריע לריצות שלי, אפסיק מיד – הבטחתי לעצמי ולסובבים אותי. הפריע? ברור. הפסקתי. בחלומות. וכך, כמעט עשור סחבתי על גבי וריאותיי את נטל העישון. קופסה אחת ביום, 20 מקלות טבק מצופים נייר, שנשאפים עמוק אל תוך הגוף, ומותירים בו כ-200 סוגי רעלים שונים. לבריאות.

     

    לגמילה במכון אברהמסון הגעתי אחרי שחברה טובה, אחת שהסיגריה היתה חלק מאישיותה, נגמלה לאחר שביקרה שם. טיפול רוחני, קוראים לזה, מה שמזמין מנות גדושות של ציניות והטלת ספק. אבל הלכתי.

     

    ביומיים שאחרי טיפול הגמילה, היד, שרגילה להישלח למשימת השליפה וההדלקה, כאילו מסרבת לעמוד בקו אחד עם המוח, שאומר לא. יום נוסף אחר-כך וגם זה עובר. אני תולה על המקרר דף עובדות על מה שעובר על הגוף מהשעה הראשונה של הגמילה – בתוך 5 ימים הגוף מתנקה ממרבית הניקוטין, בתוך שבוע חוש הטעם והריח משתפרים, בתוך 3 חודשים תפקוד הריאה משתפר. לקרוא את זה בהחלט עוזר.

     

    חלפו 3 חודשים מאז היום ההוא. תקופת העישון נראית רחוקה מתמיד. הכמיהה לסיגריה נעלמה לחלוטין. היא כבר לא קיימת כששותים קפה, וגם לא כשלוגמים אלכוהול. 10 הדקות המתגמלות בחיי.

     

      ()

     

    אהוד אברהמסון לא אוהב לדבר על מה שהוא עושה. כבר כמעט 30 שנה שהוא גומל אנשים - פעם רק מסיגריות, היום גם מגלוטן ומסוכרים - אבל מעולם לא ישב ודיבר על הדרך, על השיטה. אולי כי פחד שאנשים יזלזלו, לא ייקחו אותו ברצינות, יהיו ציניים. גם היום הוא מגיע לריאיון עם חששות, אבל מוכן להיחשף, מוכן לדבר על הכוחות המיוחדים בהם ניחן.

     

    - למה בעצם עד היום לא דיברת על הטיפול שאתה מעביר?

    "פעם דבר כזה נראה מיסטי מדי, היום הזמנים השתנו, אתה מדבר על אנרגיות ואנשים לא נבהלים, זה כבר הפך למיינסטרים. אפילו קופות החולים התחילו לתת למבוטחים שלהם טיפולים אלטרנטיביים, אז כנראה משהו השתנה. חוץ מזה, אנשים מגיעים אלינו לא בגלל השיטה, אלא בגלל התוצאה".

     

    - כמה אנשים גמלת עד היום?

    "עשרות אלפים. אין לי מספרים מדויקים".

     

    הוא נולד בחיפה להורים שעלו מדרום אפריקה. אבא שלו פרופסור לרפואה, רופא מנתח. ההורים היו בטוחים שימשיך את דרכו של אביו בעולם הרפואה ואכן בצבא היה חובש קרבי, ובאוניברסיטה למד ביולוגיה. אבל לדבריו, בתחומים אלו, לא מצא את התשובות לשאלות שחיפש. גם לימודי הפסיכולוגיה שבאו לאחר מכן לא מילאו אותו במה שרצה.

     

    "אנשים באים אלינו לא בגלל השיטה, אלא בגלל התוצאות". אהוד אברהמסון (צילום: מעין א.) (צילום: מעין א.)
    "אנשים באים אלינו לא בגלל השיטה, אלא בגלל התוצאות". אהוד אברהמסון(צילום: מעין א.)

     

    אברהמסון: "בתור בן של רופא, גדלתי באווירה מאוד אקדמאית, מאוד מדעית. בבית הספר למדתי במגמה ביולוגית בריאלי ומגיל מאוד צעיר היה לי ברור שיש לי משהו לתת, המילה שליחות קצת גדולה, אבל בהחלט היה שם משהו שידעתי שאני יכול לתרום ואז לא הבנתי אותו"

     

    - איך בן אדם מגלה יום אחד שיש לו כוחות מיוחדים?

    "אני לא מדבר על כוחות כרגע, אלא קודם כל על רצון לעזור. זה התחיל בכלל עם בעלי חיים. כשהייתי קטן, בגיל 10, החצר האחורית של הבית שלנו בחיפה נראתה יותר כמו גן חיות - ארנבות, אווזים וברווזים, כלבים וחתולים. כששכנים מצאו ציפור פצועה, חזירי בר, גיריות, הביאו אותם אליי, שאטפל בהם. הייתי מחזיק את בעלי החיים ביד והיה קורה משהו, למרות שלא עשיתי משהו מיוחד. כשאתה גדל בבית של רופא, אם אתה אומר שאתה מרגיש תחושות או רואה הילות או דברים כאלה, זה עלול להכניס אותך לבעיות. זה הגיע לנקודה שאמרו שהילד צריך טיפול, וכשהבנתי שזה הולך לכיוון של טיפול פסיכיאטרי הפסקתי לדבר על זה שאני רואה ומרגיש דברים, הבנתי שזה יכול לסבך אותי".

     

    - איך התבטאו הכוחות האלה שהרגשת?

    "זה קרה כשטיפלתי בבעלי חיים פצועים, שהבריאו לי ממש בידיים. והיה עוד דבר – בתור ילד ידעתי תמיד את התשובות לשאלות שאנשים לא הספיקו לשאול אותי. זה היה קורה המון והרגיז מאוד את האנשים שהיו סביבי. הייתי מתחיל לענות ולא נותן להם לשאול".

     

    - ההורים לא נבהלו?

    "לא, כי גם הם חוו את זה על עצמם. גם סבתא שלי, שתמיד היתה אומרת לי ביידיש 'הלב שלי מספר לי', היא לא לקחה את זה למקומות מיסטיים. לאבא שלי יש ללא ספק את היכולות האלו, למרות שכרופא מומחה, מנתח ופרופסור, זה לא משהו שהוא היה אוהב לדבר עליו יותר מדי, אבל לפעמים הוא היה מספר".

     

    הנגמלים הראשונים: החברים לאוהל במילואים

    בצבא החל דרכו בקורס חובלים, אבל בסופו של דבר הגיע לבסיס ההדרכה של חיל הרפואה. שם, ממש במקרה, גילה גם את הכישרון המולד שלו לגמול אנשים מעישון. "במרפאה בבה"ד 10 היתה תופעה שהתלוצצו לגביה במחנה", הוא מספר, "שמי שמגיע למרפאה ונפגש עם אהוד, מפסיק לעשן. באמת שלא עשיתי שום דבר במודע, אבל זה קרה. מאוחר יותר, בשירות המילואים, כולם באוהל עישנו ואני לא יכולתי לסבול את זה, לא יכולתי להירדם. אז גרמתי להם להיגמל. אבל ממש לא הבנתי איך זה קורה".

     

    - מי האדם הראשון שגמלת מעישון בצורה מודעת?

    "זה היה במילואים, ב-82', כשעשינו קו על הגבול עם סוריה. עמדת השמירה היתה קופסת פח עם זכוכיות, והכי נוח היה לשבת גב אל גב עם השומר שאיתך. הוא התחיל את המשמרת מעשן בלי הפסקה וגמר אותה לא מעשן, בלי שעשיתי שום דבר, אבל במחשבה שלי מאוד רציתי שיפסיק".

     

    - והוא הבין שזה מה שקורה לו?

    "בטח, הוא כמובן לא הבין איך זה קורה, אבל מאז הוא לא נגע בסיגריות".

     

    - איך עושים את זה?

    "מדובר בטיפול דרך ההילה של הבן אדם. את ההילה אפשר לראות. זה לא מדע בדיוני ולא מיסטיקה. באותה רמה שהטלפון גורם למסך המחשב לרטוט, בלי שהם נוגעים, על ידי השדה האלקטרומגנטי שהוא תופעת לוואי של פעילות חשמלית. הגוף האנושי עובד על חשמל. גם גוף של חתול וגם פרח עובדים ככה, זה מה שאנחנו מכנים פעילות עצבית חשמלית, הנוירונים שבמוח שלנו, חומרים כימיים ותהליכים חשמליים, ויונים ואלקטרונים וכל מה שקורה פה גורם לכך שסביב הבן אדם, בדיוק כמו סביב הטלפון, יש משהו. היום אפשר לצלם את זה, יש מכשור שמצלם הילות".

     

    - מה קורה בטיפול?

    "אני ממש רואה את ההילה של המטופל. אני רואה עננים בצבעים, גוונים, תנועה של דברים. זה דומה קצת למראה של הזוהר הצפוני, צעיפים של אור, של גוונים מתחלפים. היום אני יודע לגשת מייד למקום שצריך לטפל בו, כי זה תמיד חוזר על עצמו אצל כל מטופל. פעם כל טיפול היה אורך שעה וחצי, היום תוך 10 דקות עד רבע שעה אני מסיים".

     

    - ומה התוצאה של טיפול כזה?

    "אני מוריד, אפשר לומר שאפילו מרדים את הדחף, את הצורך בסיגריות. בן אדם חוזר הביתה והוא לא צריך את זה יותר".

     

    תוכנית הטלוויזיה שסידרה לו את הקריירה

    בשנים הראשונות בהן טיפל, הגיעו לאברהמסון אנשים מפה לאוזן. כל נגמל היה שולח את המשפחה והחברים. הפריצה הגדולה הייתה לפני כ-20 שנה. במאי הטלוויזיה אהרל'ה גולדפינגר, שעישן שלוש חפיסות סיגריות ליום, הגיע בהמלצת חבר לטיפול גמילה. כהוקרת תודה על זה שגמל אותו, סידר לו גולדפינגר אירוח בתוכנית "בוקר טוב ישראל", בתקופה שלערוץ הראשון היה רייטינג שנושק ל-100%. "אלו היו שלוש דקות ועשר שניות ששינו את חיי", מספר אברהסמון, "עד לאותו יום עבדתי מפה לאוזן, רווחי הגמילות היו כסף כיס, בעיקר עבור שכר הלימודים באוניברסיטה. באותה תקופה היו קלטות בתוך המשיבונים. אני זוכר שכשהגעתי הביתה, אחרי הראיון, הקלטת היתה מלאה והטלפון לא הפסיק לצלצל. מאותו רגע זה היה המקצוע שלי במשרה מלאה.

     

    "אנשים היו מגיעים אלי הביתה להוד השרון. הייתי יושב איתם בסלון ונותן הסברים, אשתי בינתיים היתה יוצאת מהבית והייתי מסדר את חדר השינה כחדר טיפולים. כשהם הלכו הייתי מסדר הכל חזרה והיא היתה חוזרת הביתה. מהר מאוד ראינו שהביקוש רק מתגבר. עברתי עם כל המשפחה לגליל, שם אני גר עד היום, והבית בו גרנו במרכז הפך לקליניקה. בשלב הזה עוד עדיין הייתי אודי חמודי והמיינסטרים גיחך, אמרו שאני עושה הוקוס-פוקוס. אז העברתי את הקליניקה לבית הרופאים בבזל בתל אביב ושם זה קיבל אדרת יותר מקובלת. המשכתי לנסוע הלוך ושוב מהגליל לתל-אביב. לפני כ-19 שנה התחלתי להכשיר את המטפל הראשון".

     

    - איך עושים את זה?

    "זה התחיל כצורך. היתה לי תאונת צניחה ובמשך חצי שנה הייתי מושבת בבית. הכשרתי את אותו מטפל והוא החזיק לי את הקליניקה. בהתחלה אנשים לא אהבתו את זה, רצו להגיע רק אלי. כשראו שלא משנה מי מטפל והגמילה מתבצעת, אז המשיכו להגיע. זה הפך את כל העניין ליותר קל עבורי".

     

    - זה גם הכפיל את המחזור החודשי שלך.

    "כן, אבל בתקופה ההיא לא היה חסר לי כלום. העדפתי לטפל פחות ימים בשבוע ולגור בגליל בשקט מאשר לטפל כל יום ולהיות מיליונר".

     

    כיום עובדים במכון אברהמסון 15 מטפלים בשמונה קליניקות בכל הארץ. בזמן שאנחנו מדברים מתבצעים טיפולים באילת, בגליל, בירושלים ובתל אביב.

     

    - מה עשו אנשים שרצו להיגמל מסיגריות בתקופה שבה אתה התחלת?

    "לא היו יותר מדי אופציות. היתה זריקה שעם הזמן הוצאה מהחוק בגלל החומרים שבה, היו סדנאות שקיימות עד היום בקופות החולים שהתישו אנשים ולכן הן פחות עובדות. לא היו אז כדורים, והיה אני, 'הקוסם', זו היתה ההתייחסות לזה, כאל ממבו-ג'מבו. אבל עם התוצאות, לשמחתי, אי אפשר להתווכח".

     

    - במה התבטא היחס הזה אליך באותה תקופה?

    "אתן לך דוגמה. לפני 14 שנה בערוץ 8 היתה תוכנית רפואית שהיו מראיינים בה רופאים. הזמינו אותי לבוא לדבר על מה שאני עושה. יום קודם התקשרתי כי

    לא הייתי בטוח לאן להגיע. מי שענתה לטלפון שאלה מי אני, הזדהיתי והיא אמרה, 'אה, אתה האתנחתא הקומית. כל תוכנית הם עושים קצת צחוק ממשהו'. שמעתי את זה והייתי צריך לקבל החלטה אם אני הולך לשם או לא. בסוף החלטתי להגיע אבל הבאתי איתי את אבא שלי, רופא יקה עם עניבה, שנראה הדבר הכי מרובע והכי סמכותי שיש.

     

    "בדרך שיננתי איתו משפטי חזרה, היה לי ברור שהולכים להתקיף אותי. הגענו לשם, הסתכלו עלי, הסתכלו על שנינו ולא ידעו איך לאכול את זה. אבא שלי היה במשך הרבה שנים הבוחן במשרד הבריאות לקבלת רישיון רפואה, ואחד המראיינים היה מישהו שהוא כמעט לא העביר. הם לא ידעו מה לעשות, התיישבנו, והראיון היה אחר מאוד ממה שהם תכננו. הם כן השתמשו במילים 'עורבא פרח' ושאלו את אבא שלי איך הוא אוכל בן כזה. הוא ענה עם היקיות שלו 'אני לא צריך לאכול אותו, אני מדען ואנחנו עוסקים בעובדות ותוצאות. העובדות והתוצאות פה. זה עובד, אז זה מדעי'.

     

    "מאז למדתי קצת איך לעבוד עם המדיה אבל היו הרבה תוכניות בהן היה לי קשה להעביר את הדברים בצורה שאני מתכוון. זה תמיד הגיע לפן הכלכלי, ולא משם באתי".

     

    - מה אחוזי ההצלחה של הגמילות אצלכם?

    "אנחנו עומדים על 80% אחוזי הצלחה בטיפול הראשון, אבל מי שלא הצליח להיגמל מכל סיבה שהיא מגיע לכאן שוב על חשבוננו לטיפולים נוספים, וחצי מאלו מהם מצליחים להיגמל בסופו של דבר. יש לנו אחריות לשנה על הגמילה, כך שמדובר באחוזים גבוהים".

     

    - מה רע בשיטות הגמילה האחרות?

    "אין רע, פשוט אחוזי ההצלחה נמוכים יותר. לתרופות הגמילה יש כ-25% הצלחה. האמת שאלו שמנסים להיגמל בכוחות עצמם יצליחו באחוזים גבוהים יותר מאשר עם תרופות הגמילה. יש גם סדנאות, דיקור, מגנטים, שיטת אלן קאר, אני רוצה להאמין שכל השיטות עוזרות, ואני בטוח שאנשים שמגיעים אלינו הספיקו לנסות גם מקומות אחרים".

     

    "יש אנשים שקשה יותר לגמול אותם מאחרים" (צילום: index open) (צילום: index open)
    "יש אנשים שקשה יותר לגמול אותם מאחרים"(צילום: index open)

     

    - מהי שיטת הגמילה המובילה?

    "הגמילה העצמית. אנשים שמפסיקים לבד. אבל אחוז גדול מאוד של מי שמפסיק לבד, יחזור בגלל משבר רגשי או בגלל המחשבה השגויה שהוא כבר חזק ונקי אם לא עישן חמש שנים ומה יקרה אם באירוע מסוים ירשה לעצמו שאכטה או סיגריה. יש להתמכרות צד פיזיולוגי-נוירולוגי. לא משנה אם נגמלת דרך מגנט או שיאצו, בסופו של דבר אתה מגיע לרצפטורים במוח. הרצפטור מוכן לשכוח שהוא חייב חומר מסוים, אבל הוא רק שוכח, לא מוחק. ברגע שמישהו שלא עישן חמש שנים יעשן סיגריה אחת, ההתמכרות תחזור. המוח יבקש עוד".

     

    יש בטיפול שלך אלמנט של היפנוזה?

    "ממש לא, בדקו את זה ובשום פנים ואופן לא. בהיפנוזה מדברים לאדם בתוך המוח, אצלנו עצם הטיפול לא כולל מילה, האדם יושב בשקט".

     

    - אבל קמו לכם הרבה מתנגדים.

    "תגיד לי מי, אני לא מכיר. לפני 20 שנה התקשו לקבל את זה, בעיקר הרפואה המסורתית. אבל כיום זה מקובל. רבים מלקוחותיי הם רופאים. וזה מצחיק, פעם אם רופא היה בא, הוא לא היה מסכים שאני אדע שהוא רופא. היום כן, היום כולם מגיעים".

     

    - מה עם תחליפי הניקוטין, המסטיקים, המדבקות?

    "כל החומרים האלו מכילים ניקוטין, גם אם ברמות נמוכות יותר. כל עוד אתה צורך ניקוטין, אתה לא יכול להיגמל ממנו".

     

    - יש אנשים שקשה יותר לגמול אותם מאחרים?

    "בטח, לאו דווקא בגלל כמות הסיגריות שהם מעשנים. גם לא אכפת לי אם אדם סקפטי או לא, אבל יש אנשים שזה טבוע בהם כל כך חזק. אני לא מטפל כמעט במישהו שלא רוצה. רצון זה התנאי הבסיסי להצלחת הטיפול".

     

      ()

     

    בשנים האחרונות מובילה הגמילה מסוכר וגלוטן והיא עולה אף על מספר הגמילות מעישון במכון אברהמסון. "אנחנו הבאנו את המודעות לנושא הזה לארץ", אומר אברהמסון, "כיום זה טרנד עולמי. יש היום הרבה יותר מוצרים ללא גלוטן, בתפריטים של מסעדות אתה רואה הרבה מנות ללא גלוטן, והטרנד הזה רק יגבר".

     

    את הגמילות הראשונות מגלוטן עשו אברהמסון ואנשיו כבר לפני 20 שנה. "הורים היו מביאים אלי את הילדים שלהם, שהיו חולים בצליאק, מחלה שאסור לחולים בה לאכול מזון שמכיל גלוטן", נזכר אברהמסון, "גילינו שתופעת הלוואי של אלו שנגמלו מגלוטן היתה הרזייה. בלי דיאטה, אנשים פשוט הפסיקו לאכול גלוטן, והשילו הרבה מאוד קילוגרמים".

     

    - מה בעצם כל-כך רע בגלוטן?

    "אם בעבר חשבו שחולי צליאק הם אחוז מסוים מהאוכלוסייה, קטן מאוד, היום דנים על רגישות ברמה כזו או אחרת של 50% מאוכלוסייה. גלוטן, בדיוק כמו שמו, הוא החומר ממנו עושים דבק. הוא מרפד לנו את הקיבה בחומר דביק ומונע מהגוף להפיק את המרב מהמזון האיכותי שאנחנו אוכלים. הוא גם גורם לנו לרצות עוד. לאכול עוד. מדובר בשינוי תזונתי שעושה לנו רע בכמה מאות שנים האחרונות".

     

    - אבל תוחלת החיים רק עולה.

    נכון, אבל גם עולות המחלות שאנחנו סוחבים איתנו. אני לא יודע אם לאורך השנים האחרונות כולם כל-כך שמחים שהם חיים חיים ארוכים".






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "10 דקות ונגמלתי מ-10 שנות עישון. ראיון עם גומל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים