שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סערה בכוס מים: האם יוסיפו מגנזיום למים מותפלים?
    משרדי הממשלה רבים זה עם זה על השאלה האם להכניס מגנזיום למי השתייה המותפלים, כשבריאות הציבור מתנגשת עם המחיר. מוסף "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסביר כיצד המינרל מונע מחלות לב ומדוע כה קשה לדעת אם הוא חסר בגופנו

    מינרל טבעי בשם מגנזיום עומד בחודשים האחרונים בלב ליבה של מחלוקת קשה בין משרדי הממשלה. בבסיס המחלוקת ניצבת השאלה אם יש להוסיף מגנזיום למי השתייה המותפלים, הנעדרים מלחים חיוניים, ובאיזו עלות.

     

    הדיון המקצועי בסגולותיו הבריאותיות של המגנזיום שופך אור חדש על אחת מאבני הבניין החשובות של גופנו. מתברר שהוא עשוי לחולל פלאים במניעת מחלות לב וכלי דם, בהפחתת שומני הדם, במניעת מצבים של קרישיות יתר והפרעות בקצב הלב, ואף בהפחתת התמותה ממצבים כאלה.

     

    כתבות נוספות על מגנזיום ומים:

     

    מגנזיום הוא המינרל הרביעי בשכיחותו בגוף. הוא חיוני לתפקוד תקין של התאים, מעורב בתהליכי ייצור החלבונים וחומצות הגרעין, ומהווה מרכיב הכרחי בפעילות של כ‭300-‬ אנזימים תאיים המעורבים בייצור אנרגיה ובמטבוליזם. בכך הוא שותף לפעילותם התקינה של השרירים, מערכת העצבים, הלב, מערכת החיסון ולחיזוק העצמות. בנוסף, הוא מונע הסתיידות של רקמות רכות ושרירים, מווסת את מתח כלי הדם, ומסייע בוויסות רמת הסוכר בדם ובשמירה על לחץ דם תקין.

     

    למגנזיום יש תפקידים במניעת התפתחות של יתר לחץ דם ושל טרשת עורקים ואף בהפחתת התמותה ממחלות לב וכלי דם. גם גופים מובילים בתחום הבריאות, כגון ארגון הבריאות העולמי, קובעים כי אספקה יומית של מגנזיום - בכמויות גדולות מאלה שנמצאות בדרך כלל במזוננו - חיונית לבריאות. על פי חוות דעת של משרד הבריאות, עשויה הוספת המגנזיום למים למנוע מאות מקרי מוות בשנה כתוצאה ממחסור במינרל החיוני.

     

    מגנזיום מצוי במי גשמים ומסייע לפעילות שרירים תקינה (צילום: סי די בנק) (צילום: סי די בנק)
    מגנזיום מצוי במי גשמים ומסייע לפעילות שרירים תקינה(צילום: סי די בנק)

     

    צורכים 70% בלבד מהכמות היומית המומלצת

    כמות המגנזיום בגוף מגיעה באופן תקין ל‭25-20-‬ גרם: כמחצית ממנה מצויה בעצמות, אחוז אחד בדם והשאר בתאי הגוף. על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, הכמות היומית המומלצת של מגנזיום נעה בין 400 ל‭700-‬ מ"ג ביום. אולם הפער בין הרצוי למצוי גדול: מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מעידים על ירידה בצריכת המגנזיום בעולם המערבי. בתחילת המאה הייתה תכולת המגנזיום בתפריט היומי 410 מ"ג, לעומת ‭300-200‬ מ"ג כיום.

     

    בארצות הברית, פחות משני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת צורכים מגנזיום ברמה המומלצת. בארץ המצב דומה: סקר משרד הבריאות מצא כי צריכת המגנזיום בישראל נמצאת בגבול התחתון ועומדת על כ‭70%-‬ בלבד מהקצובה היומית המומלצת.

     

    החסר במגנזיום נובע מסיבות רבות, בהן ירידה בצריכת מזונות איכותיים העשירים במינרל, תהליכי ייצור תעשייתיים הפוגעים בריכוזו במזון, ספיגה ירודה במעיים ונטילת תרופות הפוגעות במלאי שלו במחסני הגוף. מחלות, כגון סוכרת, עלולות אף הן להביא להפחתת הריכוזים שלו בגוף. באוכלוסיית ישראל תיתכן ירידה משמעותית יותר בתכולת המגנזיום בגוף, בגלל הפרשה מוגברת שלו בשתן בעת מצבי לחץ ומתח ממושכים.

     

    "אין ספק שרוב האוכלוסייה המערבית סובלת ממחסור תהומי במגנזיום‭,"‬ אומר פרופ' מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים במכון הלב שבמרכז הרפואי שיבא. "הדיאטה המערבית ואורח החיים המודרני גורמים לכך שאנחנו מגיעים מהר מאוד למצב של חסר במינרל, שמתבטא בין השאר בעייפות קשה ובחוסר אנרגיה".

     

    המזונות העשירים ביותר במגנזיום הם ירקות ירוקים, קטניות, אגוזים, גרעינים, פולי סויה ומאכלי ים מסוימים. גם מי שתייה טבעיים מכילים מגנזיום, שמקורו בקרקע. בשנת 2009 פירסם ארגון הבריאות העולמי המלצה לריכוז מינימלי של ‭50-25‬ מ"ג מגנזיום לליטר במי השתייה.

     

    מחקרים רבים מהשנים האחרונות בדקו את הקשר בין מגנזיום במי השתייה לשיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב. בארצות הברית השווה מחקר את שיעורי התמותה בשלוש ערים - לינקולן, וושינגטון וסוואנה, שבהן תכולת המגנזיום במי השתייה הייתה גבוהה, ממוצעת ונמוכה בהתאמה. המחקר הראה כי שיעורי התמותה ממחלות לב היו ביחס הפוך לתכולת המגנזיום במי השתייה.

     

    מחקר אחר, שנערך על 14 אלף נבדקים, גילה כי הסיכון היחסי להתפתחות של מחלת לב היה נמוך ככל שרמת המגנזיום בדם היתה גבוהה יותר.

     

    במחקר שפורסם לפני שבע שנים בכתב העת "Strok"‬ גילו חוקרים, שעקבו במשך שנתיים אחר מאות חולים עם מחלת כלי דם פריפרית, כי רמת מגנזיום נמוכה בדם העלתה פי שלושה את הסיכון היחסי להופעת שבץ, לעומת חולים שרמת המגנזיום בדמם היתה גבוהה. מחקרים אחרים הצביעו על יחס הפוך בין תכולת המגנזיום במזון לבין הסיכון לפתח סוכרת מסוג ‭.2‬

     

    פרופ' מיכאל שכטר חוקר את השפעות המגנזיום על הבריאות למעלה מעשור. על האפשרות להשתמש במגנזיום לשיפור הבריאות הוא שמע לראשונה לפני כ‭20-‬ שנה, לאחר שרופאים עמיתים ממזרח אירופה סיפרו לו שהם נותנים מגנזיום לספורטאים כדי לשפר את ביצועיהם. "חשבתי שאם זה עובד עליהם, אין סיבה שזה לא יעבוד גם עלינו‭,"‬ הוא מסביר.

     

    "המחקרים המסודרים שלי על מגנזיום החלו אחרי שנתנו מגנזיום דרך הווריד לחולים עם התקפי לב, וראינו שהם מתים פחות במהלך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ לב‭,"‬ מתאר פרופ' שכטר. "בשנים הבאות ערכנו מחקר שנערך בארצות הברית, אירופה וישראל, שבו נתנו לחולי לב מגנזיום לעומת פלסבו, ועקבנו אחריהם במשך חצי שנה. המעקב הזה הראה שחולים שקיבלו מגנזיום נהנו מיכולת טובה יותר לבצע מבחני מאמץ, וגם תפקוד הלב שלהם השתפר‭."‬

     

    ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ריכוז 25-50 מ"ג מגנזיום במים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ריכוז 25-50 מ"ג מגנזיום במים(צילום: shutterstock)

     

    חוסר במגנזיום גורם לעייפות ומתח

    גם לאנשים שלא סובלים ממחלות קשות יש תופעות לוואי לא נעימות בשל המחסור במגנזיום. אירית (שם בדוי‭,(‬ אשת קריירה שעובדת שעות ארוכות ואם לילדים קטנים, הרגישה לאורך תקופה שהאנרגיה שלה נמצאת במגמת ירידה. "הרגשתי שאני 'לא סוחבת‭.'‬ בבקרים היה לי קשה לקום מהמיטה, ובלילות התעייפתי מוקדם. היו לי התכווצויות שרירים איומות ותחושה גדולה של מתח. הרגשתי שאני לא כתמול שלשום‭."‬

     

    בדיקות כלליות שביצעה היו תקינות, אולם ההרגשה הרעה נמשכה. "אחרי שביקרתי אצל כמה רופאים, ששללו חלק מהפחדים הכי גרועים שלי ביחס לבריאותי, חשבתי שאולי אני פשוט מתבגרת. ואז הגעתי לרופאת משפחה בקופת החולים, ששאלה אותי איך נראה התפריט היומי שלי. סיפרתי לה שאני ניזונה מהרבה לחם ופירות. היא אמרה לי מיד שלדעתה אני סובלת ממחסור במגנזיום, ותוסף תזונה פשוט עשוי לפתור את הבעיה‭."‬

     

    בניגוד לחומרים אחרים בגוף, שאת רמתם ניתן לגלות בבדיקת דם פשוטה, גילתה אירית כי את החוסר במגנזיום לא ניתן לאתר במעבדה משום שרק אחוז אחד ממנו נמצא בדם, והשאר מנוצל בתאים. הפתרון של אירית: "החלטנו שבכל מקרה אקח כדור מגנזיום אחד ביום. תוך זמן קצר מצבי החל להשתפר‭."‬

     

    הוויכוח הנוכחי על המגנזיום, שניטש כבר חודשים ארוכים בין משרדי הממשלה השונים, נולד בשל הצורך להתפיל מים. המים הטבעיים שמקורם בגשמים מכילים מגנזיום. לעומת זאת, במי ים שעברו התפלה חסרים מרכיבים חיוניים כמו סידן ומגנזיום.

     

    בישראל מהווים מי השתייה כ‭20%-‬ ממקורות המגנזיום בגוף, ולכן חוסר במינרל במי השתייה לאורך זמן עלול לגרום לירידה בתכולת המגנזיום בגוף. בסקר המים שנערך בישראל ב-2008 נמצא כי ביישובים המקבלים אספקת מים מותפלים בלבד, היתה עלייה משמעותית ומובהקת באחוז התושבים אשר צריכת המגנזיום שלהם הוגדרה כבלתי מספקת.

     

    כיום, רק שיעור קטן מהאוכלוסייה צורך מים שמקורם בהתפלה בלבד, אולם ככל שהיקף ההתפלה יגדל יצרכו יותר תושבים מים מותפלים. על פי ההערכות, עד שנת 2020 יותר ממחצית תושבי המדינה ישתו מים מותפלים.

     

    ועדה שבדקה את נושא השימוש במים מותפלים עבור משרד הבריאות קבעה כי המחסור בסידן ובמגנזיום במים המותפלים עלול לפגוע בבריאות האוכלוסייה, והמליצה לבצע מעקב ארוך טווח אחר בעיות של צפיפות העצם ומחלות לב וכלי דם. ועדה נוספת קבעה כי יש להוסיף מגנזיום ברמה של ‭30-20‬ מ"ג למים המותפלים. למרות זאת, המלצת המשרד נתקלה בהתנגדות מצד גופים שונים - בהם רשות המים ומשרד האוצר - שטוענים כי הוספת המגנזיום תייקר את מחיר המים, ללא הצדקה.

     

    "אין למגנזיום לובי של חברות התרופות כי הוא משאב זול וטבעי"

    כ‭1,500-‬ בני אדם מתים מדי שנה בישראל מהתקפי לב. לדברי בכירים במשרד הבריאות, הוספת המגנזיום למים תוכל להציל כ‭250-‬ בני אדם מדי שנה מתמותה ממחלות לב וכלי דם.

     

    "הפוטנציאל להפחתת תחלואה באמצעות צריכת מגנזיום מגיע עד ‭,25%‬ ולכן החשיבות של העשרת המים המותפלים במינרל‭,"‬ אומר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו. "רוב המחקרים בתחום הזה מראים שמי שלא מקבל מגנזיום במי השתייה חשוף יותר למחלות לב וכלי דם. היתרון בהעשרת המים במגנזיום נובע מכך שהמים הללו מגיעים לכולם, ואין צורך בהעלאת המודעות הציבורית לצריכת מזון כזה או אחר‭."‬

     

    למרות ההוכחות בשטח, בספרות הרפואית עדיין חלוקות הדעות על יעילותו של המגנזיום. בניגוד לעמדתו הקודמת, גם ארגון הבריאות העולמי פירסם בשנת 2011 הנחיות חדשות בנושא איכות מי השתייה, שבהן הוא נמנע מלקבוע ערכים מדויקים לרמות מומלצות של מגנזיום ושל מינרלים נוספים בטענה שהדעות לגבי החשיבות של מינרלים אלו במי השתייה חלוקות.

     

    "למגנזיום אין לובי חזק של חברות תרופות שדוחפות אותו, משום שמדובר במשאב זול וטבעי‭,"‬ טוען פרופ' שכטר. "יש אוכלוסיות שלמות שאנחנו יודעים בוודאות כי המגנזיום עשוי לשפר מאוד את מצבן - חולי סוכרת, חולים עם אי-ספיקת לב, אפילו ספורטאים, שמאבדים כמות גדולה של מגנזיום בזיעה‭."‬

     

    באיזה תוסף מגנזיום לבחור?

    בשל חשיבותו הרבה והעובדה שהוא לא תמיד זמין בכמויות מספיקות במוצרי מזון או במי השתייה, ניתן להשלים את כמויות המגנזיום הנדרשות באמצעות תוספי ויטמינים ומינרלים הנמכרים ללא מרשם רופא.

     

    כתוסף יכול המגנזיום להגיע בשתי צורות: מגנזיום ציטראט, או מגנזיום

    אוקסיד. בניסוי שנערך לאחרונה במכון הלב בשיבא נבדקו 41 מתנדבים בריאים, שקיבלו באופן אקראי במשך חודש את אחד משני התכשירים המצויים בישראל: מגנזיום דיאספורל (ציטראט) או מגנוקס ‭)520‬אוקסיד‭.(‬ בתום החודש הראשון הפסיקו הנבדקים את נטילת התכשיר למשך חודש, ואז החלו ליטול את התכשיר האחר. לפני תחילת הטיפול, במהלכו ובסופו נבדקו רמת המגנזיום בדמם ובתוך תאי הגוף שלהם, ותפקודים שונים שעשויים להעיד על רמת המינרל בגוף.

     

    בתום המחקר נמצא כי מגנזיום אוקסיד העלה באופן משמעותי את רמות המגנזיום בתאי הגוף, הוריד את רמת הכולסטרול הכללית ואת הכולסטרול ה"רע" ‭(LDL)‬ וכן את רמת החלבון ‭,CRP‬ שנחשב למדד לקיומה של דלקת בגוף. שני התכשירים שיפרו את תפקוד טסיות הדם, כך שמנעו קרישה.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יותר אחוזים ישתו בקרוב מים מותפלים. האם יוסיפו להם מגנזיום?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים