שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תחייתה של גיאורגיה: נס כלכלי או ניצול גלובלי?

    לפני 9 שנים ביטלה ממשלת גיאורגיה את רוב המסים וחוקי העבודה. מאז צמחה הכלכלה בעשרות אחוזים והחוב החיצוני קטן להפליא. אך האם תושבי גיאורגיה מקבלים את מה שמגיע להם תמורת המשאבים וכוח העבודה שהם מעניקים למשקיעים מבחוץ? ביקור במדינה שלא מאמינה במעורבות ממשלתית

    בירת גיאורגיה, טביליסי, אפופת אבק. פועלים בווסטים זוהרים וקסדות פלסטיק מצויים כמעט בכל רחוב וטרטור בלתי פוסק של קדיחות והעמסות ממלא את האוויר. "זה לא ייאמן – הם קודחים 24 שעות ביממה", אומרת המלווה שלנו, בכירה באחד הבנקים הגדולים במדינה.

     

    כתבות נוספות בנושא גיאורגיה :

     

    לדבריה, הנסיעה מביתה לסניף המרכזי של הבנק, שארכה 20 דקות רק לפני כמה חודשים, נמשכת היום כשעה. שנת 2012 הוכרזה כשנת הבנייה בגיאורגיה. כבישים רבים עוברים שיפוץ ומבנים רבים משומרים או נבנים.

     

    המדינה הקווקזית, שהייתה שקועה עד לפני פחות מעשור בנחשלות עמוקה, צומחת בקצב מסחרר. השקעות בתיירות, בנדל"ן ובתעשייה זורמות מכל פינה בעולם ואפילו שנת 2008 הקשה, שבה התמודדה הכלכלה המקומית עם המשבר העולמי ועם התבוסה במלחמה לרוסיה, לא הצליחה לעצור את תנופת הפיתוח.

     

    בין 2003 ל-2008 צמחה כלכלת גיאורגיה בשיעור דו-ספרתי מידי שנה. ב-2008 – כאמור, תוך כדי מלחמה ומשבר עולמי – צמחה גיאורגיה ב-2.8%. ב-2009, לעומת זאת, נכנעה גם היא להאטה העולמית והמשק הציג צמיחה שלילית של 3.8%.

     

    בדומה לישראל, גיאורגיה חזרה לצמוח מהר. ב-2010 נרשמה צמיחה ריאלית של 6.3% וההערכות האחרונות לגבי 2011 הן לצמיחה ריאלית של 7%. עדות לאופן המרשים שבו יצאה גיאורגיה מהמשבר ניתן למצוא בכך שבחודשים נובמבר-דצמבר 2011 העלו סוכנויות הדירוג פיטצ' ו-S&P את דירוג האשראי של המדינה, מ-B+ ל-BB-.

     

    מעבדה של שוק חופשי בלתי מרוסן

    סיפורה של גיאורגיה הוא מרתק עבור כל מי שחווה את הטלטלות של הכלכלה העולמית ברבע הראשון של המאה ה-21. מדינה ענייה ומוכת שחיתות, שקומץ של צעירים מלומדים השתלטו עליה והחילו עליה את עקרונות השוק החופשי כמעט ללא ריסון.

     

    מערכת מיסוי מורכבת, שכללה 21 מסים שונים, הומרה במערכת שכוללת 6 מסים בלבד, כאשר מס ההכנסה הוא אחיד לכל דרגות ההכנסה. כמעט כל חוקי העבודה בוטלו: אין שכר מינימום, אין תלושי משכורת וועדי העובדים נטולי כוח מיקוח ממשי.

     

    בנוסף למסים הנמוכים, מציעה המדינה 2 אזורי סחר חופשי ופטור ממס ל-15 שנה ליזמים שמשקיעים בבניית מלונות לחוף הים השחור, אזור התיירות המועדף של המדינה. אין תמלוגים בגין שימוש באוצרות הטבע של המדינה ואפילו יזמים מרוסיה, שכמעט החריבה את המדינה הזו לפני 4 שנים, מתקבלים בברכה.

     

    מבקר מישראל, שבה דנים כעת בצורך להעלות מסים כדי להימנע ממשבר חוב נוסח יוון או איטליה, יתפתה לשאול כיצד מממנת הממשלה את פעולותיה כאשר מס ההכנסה עומד על מדרגה אחידה של 20% ומס החברות עומד על 15% בלבד - למי שמשלם מס, כמובן.

     

    אך לממשלת גיאורגיה יש חוב חיצוני של 28% בלבד. הגירעון בתקציב עמד על שיעור דומה לזה של ישראל, 3.5% ב-2011, וזאת כאשר נטל הביטחון על התקציב הוא 24% - גבוה יותר מזה של ישראל. כיצד הם עושים זאת?

     

    טביליסי: בונים בלי הפסקה (צילום: אביטל להב) (צילום: אביטל להב)
    טביליסי: בונים בלי הפסקה(צילום: אביטל להב)

     

    "תפקיד הממשלה ליצור מסגרת נכונה לעסקים"

    אחד ההסברים הטבעיים לחוב ולגירעון הנמוכים הוא התקציב הקטן של ממשלת גיאורגיה – כ-5 מיליארד דולר (לעומת כ-100 מיליארד של ישראל). התקציב הזעום לא מאפשר להעניק שירותים רבים ל-4.3 מיליון אזרחי הארץ ואכן, את רוב שירותיהם הם מקבלים ממערכות מופרטות.

     

    90% ממערכת הבריאות מופרטת ורוב התלמידים פוקדים בתי ספר פרטיים. שכר הלימוד באוניברסיטה נע בין 5,000 ל-10,000 דולר בשנה אך המדינה מסבסדת את הלימודים במקצועות מועדפים למי שהשיג ציון גבוה בבחינה המקבילה לפסיכומטרי בישראל.

     

    התפישה של ההנהגה בגיאורגיה בנוגע למחויבות הממשלה לאזרחיה שונה מזו שמוכרת אצלנו, גם בצד הימני של המפה הפוליטית-כלכלית. "המגזר העסקי יכול לפתח את המדינה טוב יותר מהממשלה", קובע סגן שרת הכלכלה (גוף מקביל למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בישראל), מיכאיל ינלידזה (Mikheil Janelidze).

     

    לדברי ינלידזה, ממשלתו שואפת לצמצם כמה שניתן את גודלה ולעסוק אך ורק בפעילות שאף יזם פרטי לא יכול לעסוק בה: ביטחון, בניית תשתיות ורגולציה. "אנחנו משקיעים בתשתיות, בונים מלונות ושדות תעופה כדי להביא עוד תיירים ופועלים כל הזמן כדי להפוך את השירותים הביורוקרטיים למהירים ונעימים יותר. תפקיד הממשלה הוא ליצור את המסגרת הנכונה לעשיית עסקים".

     

    18 אלף שוטרים פוטרו ביום אחד

    ינלידזה, כמו רבים מעמיתיו לממשלת גיאורגיה, הוא גבר נמרץ בשנות ה-30 לחייו. לא ניתן להבין את עומק הרתיעה שחשים מנהיגי המדינה מהתערבות ממשלתית בכלכלה, מבלי להבין את עומק השחיתות שחוו האזרחים תחת שלטונו של אדווארד שוורדנדזה.

     

    מיום היפרדותה מברית המועצות ועד למהפכת הוורדים של 2003, נוהלה המדינה על ידי חוג מצומצם של בני משפחה ומקורבים לנשיא בעל העבר הקומוניסטי. גיאורגיה נחשבה באותן שנים לאחת מהמדינות המושחתות בעולם, כאשר בתו ואשתו של הנשיא נשאו בתפקידי מפתח בתקשורת, חתנו ניהל את חברת הסלולר המובילה של המדינה ודמויות בכירות בפשע המאורגן נהנו מהגנה מלאה של השלטון.

     

    אם תדברו עם מי שמנהל את גיאורגיה כיום על החשיבות של מסים ראויים או מערכת השכלה גבוהה בבעלות המדינה, הם יסתכלו עליכם במבט מוזר. כמי שגדלו במדינה קטנה שבה היו 30 בתי ספר לרפואה שמכרו תארים לכל המרבה במחיר ומערכת מיסוי פרוגרסיבית ומורכבת שגבתה כשליש מההכנסות שגובה המערכת הרזה והאחידה כיום, קשה להאשים אותם.

     

    "מרגע שהשלטון הישן נפל, הדבר הראשון והחשוב ביותר היה להילחם בשחיתות", מספר ינלידזה. הצעד הראשון של הנשיא החדש, מיכאיל סאאקשווילי, היה ניקוי אורוות בשירות המדינה.

     

    18 אלף שוטרים פוטרו ביום אחד, 30 מהם בכירים. 10 בעלי התפקידים הבכירים ביותר במערך המכס סולקו גם הם. "במקום הדמויות הישנות, בעלות העבר הסובייטי, הובאו צעירים שלא היו נגועים בנגע השחיתות", אומר ינלידזה. "באותם ימים, אם רצית להתברג בשלטון, היה חשוב יותר לא להיות מנוסה מאשר להיות מנוסה".

     

    הסמל המובהק למהפכה שעברו היחסים בין הממשלה לאזרחים בגיאורגיה הוא תחנות המשטרה השקופות במדינה. התחנות הוקמו לאחר חודשיים שבהם המשטרה הייתה משותקת בעקבות ההדחות ההמוניות וכלל לא תפקדה. כיום, הקירות של כל תחנות המשטרה במדינה עשויות מזכוכית, סמל לניקיון הכפיים של השוטרים ולכך שהם אינם חוששים מהפושעים.

     


    גיאורגיה במספרים - מעודכן לשנת 2011

    גיאורגיה במספרים - מעודכן לשנת 2011
    אוכלוסיה 4.3 מיליון
    צמיחה 7%
    שיעור אבטלה 16.3%
    שיעור מס הכנסה 20% (בכל מדרגות השכר)
    שיעור מס חברות 15%
    שיעור מע"מ 18%
    מספר תיירים בשנה 1.5 מיליון
    גודל התקציב כ-5 מיליארד דולר
    שכר ממוצע כ-400 דולר בחודש
    גירעון בתקציב 3.6%
    חוב ממשלתי 28% תמ"ג

     

    הקו האדום בין כלכלה לפוליטיקה

    בממשלת גיאורגיה מודים כי האדמה החרוכה שהותירו אחריהם שוורדנדזה ומקורביו הקלה עליהם בבואם להפוך את המשק המקומי לגן עדן למשקיעים מבחוץ. "ב-2004 הציפיות היו נמוכות", אומר שר האוצר של גיאורגיה, דימיטרי גווינדאדזה (Dimitri Gvindadze).

     

    כלל ידוע הוא, שהרפורמות המרחיקות לכת ביותר נעשות על ידי שליטים שעולים בשעות משבר. גיאורגיה אינה יוצאת דופן. "כולם היו אז מאוכזבים מהשלטון הקיים ונתנו לנו הרבה כוח. ניצלנו את זה כדי לדחוף את הרפורמות הכי כואבות ב-3-4 השנים הראשונות".

     

    גווינדאדזה אינו מקל ראש במחיר שגבתה ההפרטה המסיבית. שיעור האבטלה בגיאורגיה עומד על 16.3%, במידה רבה בגלל הפיטורים ההמוניים ב-2004. "קיצוץ המשרות במגזר הציבורי לאחר המהפכה אוזן רק בחלקו בהיווצרות משרות חדשות במגזר הפרטי. אנחנו עדיין שואפים לאיזון".

     

    לדברי שר האוצר הגיאורגי, כלכלת מדינתו מבוססת על העקרונות הבאים: גירעון יציב וחוב ציבורי נמוך, נטל מס נמוך ככל האפשר, שוק עבודה גמיש לחלוטין ("חוץ מהעסקת ילדים הכל חופשי אצלנו"), השקעה ממשלתית בתשתיות תחבורה ואנרגיה ואפס סובלנות כלפי שחיתות.

     

    לרבים בעולם, השילוב בין מסים נמוכים לגירעון נמוך בתקציב נשמע כמו מתכון מנצח לאסון חברתי. אך שר האוצר הגיאורגי סבור כי השילוב הזה אפשרי לחלוטין, אם רק שומרים על עיקרון אחד, שאותו הוא מכנה "דה-פוליטיזציה של תהליך קביעת התקציב".

     

    "אנחנו משרטטים קו אדום בין כלכלה ופוליטיקה", הוא אומר בשלווה. "מנהיגים צריכים לעצור כאשר הם רואים שהם מתחילים לקבל החלטות כלכליות בגלל שיקולים של נוחות פוליטית. הרבה מדינות בעולם לא עשו זאת".

     

    לגווינדאדזה קל לומר זאת, הוא מכהן מטעם מפלגה שסיעתה מרכיבה 75% מהפרלמנט. אין ספק שהתמיכה הגורפת במפלגת "התנועה לאיחוד הלאומי" של סאאקשווילי היא מרכיב מכריע בסיפורנו. ללא התמיכה הזו, קשה להאמין כי מהלכים כלכליים כה קיצוניים היו עוברים בשלום.

     

    אך לטענתו, גם לגיאורגיה יש קבוצות לחץ המציגות דרישות תקציביות. "אני יושב עם פוליטיקאים שמציגים דרישות סקטוריאליות, אבל מוודא תמיד שאני בתוך הקווים האדומים של ההיגיון הכלכלי. אם אתה יוצא משם, אתה בצרות".

     

    קבצנית מחוץ למשרד האוצר בטביליסי (צילום: אביטל להב) (צילום: אביטל להב)
    קבצנית מחוץ למשרד האוצר בטביליסי(צילום: אביטל להב)

     

    הדרך לשגשוג רצופה ניצול

    בשעת ערב מוקדמת, אני יוצא מלשכתו הצנועה של שר האוצר. מהרהר בשאלה: כמה רחוק וכמה גבוה יכולה להגיע חברה, כאשר היא ממוקדת במטרה כוללת אחת ופועלת לטובת הכלל. ביציאה ממשרד האוצר, שגם הוא נמצא כמובן בתהליך שיפוץ, אני נתקל בתזכורת כואבת למחיר שמשלמת גיאורגיה כדי לזכות בחסדיהם של משקיעים זרים. אישה צעירה, חובקת את תינוקה, פושטת יד בפני היוצאים והבאים מלשכתו של שר האוצר.

     

    ההזנחה החברתית בגיאורגיה לובשת פנים שונות ברחבי הארץ. בכפרים שבהרי הקווקז פניה הם פניהם של הזקנים העניים שנותרו בכפר, לאחר שילדיהם עזבו לערים לחפש אחר עבודה וחברה. ביתם הוא צריף מט לנפול, נחלתם היא חצר גרוטאות עזובה ומבולגנת.

     

    בערים הגדולות פניה הם פניהם של הקבצנים המתגודדים בפתחי המלונות והצעירים הרבים שאינם מוצאים את עתידם. "האבטלה בקרב בני העשרים גבוהה במיוחד", מספרת נינו, מדריכת תיירים מקומית, כשאני תוהה על מיעוט היושבים בבתי הקפה של טיביליסי באמצע השבוע. "לרוב האנשים אין כסף למותרות כמו בילוי בבית קפה, חלקם בכלל גרים עם ההורים עד שהם מתחתנים ולפעמים גם אחרי שהם מתחתנים".

     

    כמו מדינות מתפתחות רבות, ובראשן המשקים המתעוררים בדרום אמריקה ומזרח אסיה, גם גיאורגיה עושה את דרכה מנחשלות לרווחה כלכלית על ידי כך שהיא מזמינה את עשירי העולם לנצל את עוניה.

     

    אזרחיה למודי הסבל אינם דורשים יותר מידי מחייהם ומאפשרים לממשלה לנהל מדיניות של מסים נמוכים ושוק עבודה נטול חוקים, שקוסמים למשקיעים מהמערב המחפשים מפלט מעודף רגולציה ומיסוי בארצותיהם. המשקיעים הללו נושאים יום יום את ההון של מדינותיהם אל העולם החדש.

     

    בפתחו של קיץ 2012, בעיצומו של משבר החובות במדינות אירופה, וכאשר בישראל מדיניות ההפרטה עומדת לבחינה מחודשת, גיאורגיה היא מקום טוב להתבונן בו ולשאול: האם הצמיחה המהירה של המדינות המתפתחות היא רק קולוניאליזם מעודכן, שבו מדינות המערב כובשות את העולם בכסף ולא ברובים. או שמא זו עורמתה של הכלכלה הגלובלית, שגוזרת כי ככל שהמדינה עשירה ומבוססת יותר, כך ישאפו אזרחיה להוציא את כספם יותר ויותר החוצה, אל מדינות עניות יותר. 

     

    הכותב שהה בגיאורגיה כאורח של בנק TBC

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביטל להב
    הפרלמנט של גיאורגיה. מפרידים בין פוליטיקה לכלכלה
    צילום: אביטל להב
    צילום: אביטל להב
    שר האוצר, דימיטרי גווינדאדזה
    צילום: אביטל להב
    מומלצים