שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למרות המחלוקת - למה חלב טוב והכרחי לבריאות
    סביב צריכת מוצרי חלב ניטש מאבק סוער ורווי דעות סותרות: האם החלב מעלה את רמות הכולסטרול ופוגע בחוזק העצמות, או שמא בדיוק ההפך? דיאטנית ומומחית לסוכרת עושה סדר בטענות ומסבירה מה טוב לבריאות שלנו

    מעטים המזונות שמצליחים לעורר כל כך הרבה מחלוקות כמו חלב ומוצריו. בעניין זה רוב האנשים אינם פשוט "אוהבי חלב" או כאלה הנמנעים ממנו, אלא מתפצלים לשני מחנות: האחד מזהיר כי החלב הוא העומד מאחורי מחלות רבות של המאה ה-21 - סרטן, מחלות לב, סוכרת ואוסטיאופורוזיס - ואילו במחנה השני נמצאים תומכים נלהבים בחלב המעודדים את צריכתו לצורך חיזוק העצמות, מניעת יתר לחץ דם ואף לירידה במשקל.

     

    חלב זה בריא? עוד דעות:

      

    האוכלוסייה בישראל צורכת כ-400 מיליון ליטר חלב בשנה, וחג השבועות הוא בדיוק הזמן המתאים לעשות סדר בשפע הדעות הסותרות על חלב:

     

    חלב ובריאות הלב

    צריכה מוגברת של מוצרי חלב בעלי אחוזי שומן גבוהים מביאה לעלייה ברמות הכולסטרול בדם. עם זאת, עובדה זו נכונה לכל מזון העשיר בשומן רווי, דוגמת בשר מעובד, ממתקים, שתייה ממותקת וכדומה.

     

    כיום ניתן להשיג ברשתות המזון מגוון מוצרי חלב דלי שומן, אשר אינם מעלים את רמת הכולסטרול בדם בצורה משמעותית.

     

    מוצרי חלב הם חלק אינטגרלי מהתפריט הנחשב כאידיאלי למניעת יתר לחץ דם ולטיפול בו. תפריט זה עשיר במוצרי חלב דלי שומן, פירות וירקות, דגנים מלאים, עוף, דגים ואגוזים וצריכה דלה של מלח. דיאטה זו מכונה דיאטת DASH, ובעיקרה היא גישה תזונתית לטיפול ביתר לחץ דם ולהפחתת הסיכונים הקשורים בהשמנה. 

     

    תזונה ים תיכונית, תזונה צמחונית ותזונה יפנית מסייעות גם הן לשימור המצב הבריאותי ולשיפורו.

     

    חלב וסוכרת

    הקשר בין חלב וסוכרת שונה בין שני סוגי הסוכרת הקיימים: לפני יותר מעשור הועלתה השערה כי מוצרי חלב מעלים את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים. השערה זו מעולם לא הוכחה, אף שנצפה סיכון נמוך יותר לחלות במחלה אצל תינוקות הניזונים בהנקה ולא מתחליפי חלב.

     

    לעומת זאת, בנוגע לקשר בין חלב וסוכרת מסוג 2, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב דלי שומן קשורה לסיכוי נמוך לחלות בסוכרת מסוג זה.

    יתרון זה נובע מהרכיבים התזונתיים המצויים בחלב, בהם סידן, אשלגן, פפטידים פעילים ועוד, הקשורים לעלייה קטנה בהיקף המותניים, לרמות טריגליצרידים נמוכות יותר וכן לרמות נמוכות של לחץ דם סיסטולי.

     

    רמות נמוכות בפרמטרים אלו יכולות להפחית את הסיכוי לסוכרת מסוג 2, מאחר שסוכרת זו מאופיינת בעודף משקל, בהשמנה בטנית ובמספר גורמי סיכון נוספים כגון יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם. כלומר, צריכת מוצרי חלב דלי שומן יכולה לעזור בהפחתת הסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2.

      

    צריכת מוצרי חלב דלי שומן קשורה לסיכוי נמוך יותר לסוכרת (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    צריכת מוצרי חלב דלי שומן קשורה לסיכוי נמוך יותר לסוכרת(צילום: shutterstock )

     

    חלב ואוסטיאופורוזיס

    קיימים פרמטרים רבים המשפיעים על חוזק העצמות בגופנו: כ-60%-80% קשורים לגנטיקה שלנו, תרופות והורמונים שאנו נוטלים, וכן עישון, פעילות גופנית וסוג התזונה שלנו.

     

    קשה לבודד את השפעת מוצרי החלב לבדם על חוזק העצמות, אך חלון ההזדמנויות העיקרי שבו יש לכך השפעה מכרעת הוא מהילדות ועד סוף ההתבגרות. בתקופה זו חשוב לצרוך כמות מספקת של סידן, כדי לעזור לעצם להגיע לשיא החוזק הפוטנציאלי שלה.

     

    המתנגדים למוצרי החלב טוענים כי צריכת מוצרים אלו מעלה את הסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס (דלדול העצם), תוך הסתמכות על העובדה שבארצות כמו הודו וסין, שבהן צורכים מעט חלב ומקבלים סידן מירקות ירוקים, שיעור הלוקים באוסטיאופורוזיס נמוך. זאת לעומת ארצות הברית, שבה צריכת מוצרי החלב גבוהה וכך גם שיעור הסובלים ממחלה.

     

    עם זאת, מלבד ההבדלים בין צריכת החלב במדינות אלה יש כאמור גם השפעה לגנטיקה שונה, לאורח חיים אחר ולפרמטרים נוספים המשפיעים על שיעור הסובלים מאוסטיאופורוזיס.

     

    אחת הבעיות האפשריות במוצרי חלב היא העובדה שהם עשירים בחלבונים, וצריכת חלבון גבוהה מגבירה את הפרשת הסידן בשתן ועלולה להפחית את צפיפות העצם. עם זאת, צריכה נאותה של חלבון מסייעת לשמירה על עצמות חזקות והכמות הגדולה של הסידן במוצרי החלב למעשה מחפה על ההשפעה השלילית הקטנה של החלבון על העצם.

     

    בשורה התחתונה, תזונה עתירת חלבון לצד צריכת סידן מספקת, ירקות ופירות, תסייע במניעת אוסטיאופורוזיס ותשמר את בריאות העצם.

     

    אז לצרוך חלב או לא?

    חלב הוא המזון הראשוני מרגע הולדתנו, והאדם הוא היונק היחיד שממשיך לצרוך חלב גם לאחר גיל הינקות. כמו כן, האדם הוא היחיד שצורך חלב מיונקים אחרים, ובאופן כללי יוצא דופן משאר היונקים בהיבטים שונים בהמשך החיים.

     

    ילדים, בני נוער וצעירים עד סוף שנות העשרים לחייהם נמצאים בחלון הזדמנויות לפיתוח העצמות, ושילוב חלב ומוצריו בתפריט היומי הוא הדרך הטובה ביותר להגיע לצריכת הסידן המומלצת ולשיא מסת העצם. אי הגעה לשיא מסת העצם במהלך הגדילה עלולה להגדיל סיכון לשברים אוסטיאופורוטיים.

      

    חשוב לזכור כי מוצרי חלב דלי שומן חשובים לגוף במידה הנכונה, בדומה לכל מזון אחר. יש לשים לב לרגישויות אינדיבידואליות מסוימות ללקטוז או למוצר ספציפי, ולהימנע מצריכתו כדי לא לגרום לבעיות עיכול.

     

    במצבים כאלה, יש להיערך בהתאם ולקבל סידן ממקורות צמחיים אחרים, כמו סויה, טחינה, זרעי פשתן, קטניות מונבטות, ירקות ירוקים ועוד. לצד הסידן יש לוודא שאין מחסור בגוף בוויטמין D, כיוון שהוא משמר את רמות הסידן הקיימות בגוף.

     

    ניתן לקבל את כמות הסידן המומלצת גם ללא צריכת מוצרי חלב, אולם המזונות האחרים שמספקים סידן אינם מהווים תחליף שווה ערך מבחינה תזונתית למוצרי החלב, ובדרך כלל כמות הסידן הדרושה לגוף ממזונות אלו אינה ריאלית עבור רוב האנשים. לדוגמה, כדי לקבל כמות סידן השווה לזו שנקבל מספל יוגורט (350-400 מ"ג סידן), יש לאכול כ-200 גרם שקדים (למעלה מ-100 שקדים).

     

    נסכם ונאמר כי צריכת מוצרי חלב דלי שומן אכן חשובה לבריאות עצמות הגוף ולהגנה מפני מחלות לב וכלי דם, ואף קשורה לסיכון נמוך לחלות בסוכרת מסוג 2, לכן יש לנסות ולהקפיד לצרוך סידן בכמות המומלצת כחלק קבוע בתפריט היומי.

      

    הכותבת היא דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת ומנהלת פורום תמיכתי לסוכרתיים ב-ynet



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    התפריט האידיאלי למניעת יתר לחץ דם הוא זה העשיר במוצרי חלב דלי שומן
    צילום: shutterstock
    מומלצים