שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סימון מוצרי התנחלויות: חוששים מאפקט הדומינו
    מצד אחד הייצוא לדרום אפריקה ולדנמרק קטן והייצוא לשם מהשטחים קטן עוד יותר: ברבעון ה-1 של 2012, ירד היקף הסחר בין ישראל לדרא"פ ב-46%. מצד שני "אסור לתת לזה לקרות", כך טוענים תעשיינים. בין החברות שעשויות להיפגע: בייגל בייגל, אהבה וסודה סטרים. האם ישראל תוכל למנוע את כדור השלג?

    אהבה, בייגל בייגל, סודה סטרים – האם החברות האלו ומפעלים אחרים שמייצרים מעבר לקו הירוק ומייצאים לדרום אפריקה ולדנמרק, ייפגעו מהיוזמה לסמן את מוצריהם ככאלה שאינם מיוצרים בישראל? עד כמה הסכמי סחר בינלאומיים שישראל חתומה עליהם יוכלו למנוע את המהלך?

     

    • דרום אפריקה הורתה לסמן מוצרים מההתנחלויות

    • "אם יסמנו מוצרי ההתנחלויות, נפטר פלסטינים"

    • סימון מוצרי התנחלויות: שגריר דרום אפריקה יינזף

    • המאייר הדני: עדיין מרוצה מהקריקטורה של מוחמד

     

    בין היתר ישראל מייצאת לשם חומרים כימיים, מוצרי פלסטיק וגומי, יינות ויהלומים מלוטשים - אחוזים בודדים מהייצוא הזה מגיעים מאזורי תעשייה הסמוכים להתנחלויות, אבל בתעשייה חוששים שמדובר בכדור שלג, שייפגע בסופו של דבר בכל הייצוא הישראלי.

     

    "דרום אפריקה היא מדינה עם בעיות גדולות יותר מסימון מוצרים מההתנחלויות, כך שלא בטוח שזה יפגע בנו, בכל זאת מדובר בסימון, לא בחרם. דנמרק היא שוק קטן עבורנו, אך אין ספק שזה ניסיון לפגיעה קשה בייצור הישראלי", אמר ל-ynet גורם באחת החברות שעלולות להיפגע מסימון המוצרים.

     

    "הגענו לאזור התעשייה מעבר לקו הירוק בזכות הקלות מהמדינה, ויהיה לנו קשה לעבור למקום אחר בארץ. כיוון שמדובר ברמה המדינית, משרדי החוץ והתמ"ת צריכים לפעול. מה, הדנים שכחו שהמוסלמים החרימו אותם בעקבות הקריקטורות של מוחמד?". 

     

    זה נמצא באוויר כבר זמן רב

    גורם בחברה אחרת שעלולה להיפגע מהסימון אמר ל-ynet: "החשש הוא לא מפגיעה בכיס, כי אלה שווקים קטנים עבורנו. החשש הוא מאפקט הדומינו. שמדינות אחרות ילכו בעקבות דרום אפריקה ודנמרק. אנחנו לא ניקח את ההובלה בעניין הזה, במקרה הזה, זה התפקיד של המדינה ועליה להגיב בצורה חריפה.

     

    "עד כה, התגובה של המדינה היתה חלשה מאוד: נזיפה בשגריר וטענה לאנטישמיות. התעשיינים מקווים שהמדינה תיקח את המושכות ותהיה קצת יותר דומיננטית. בין אם הם מייצרים מעבר לקו הירוק ובין אם לאו, הם אלה שמניעים את הכלכלה של מדינת ישראל. אנו מצפים לראות הובלה ולא היגררות. העניין הזה של דרום אפריקה נמצא הרבה זמן באוויר, אפשר היה לצפות אותו".

     

    מה אפשר לעשות?

     

    "אפשר לעשות הרבה דברים מאחורי הקלעים. הארגונים הפרו-פלסטינים גורמים לזה, לכן גם אנחנו כמדינה צריכים לפעול מאחורי הקלעים וזה מה שאנו מצפים ממדינת ישראל ומהתמ"ת. זו זירה שלמה של משברים שצריך לדעת איך לנהל אותה. המפיצים שלנו הם פרו ישראלים ופרו יהודים. הם מתביישים במדינה שלהם".

     

    יש יהודים וישראלים בארגונים האלה.

     

    "בחלקם. יש ארגונים מאוד קיצוניים, שאין בהם נציגות ישראלית ויש ארגונים שיש בהם נציגות של ישראלים אנשי שמאל קיצוניים, לא אמצע, שמאל מאוד מאוד רדיקלי. כל זה נותן להם רוח גבית. יש גם ארגונים ישראלים שקוראים לחרם, שזה עצוב בעיני. אנו פועלים במסגרת החוק".

    היקף הייצוא לדרום אפריקה קטן

    גורם בתעשייה מסר: "סך הייצוא מהשטחים למדינות אלה הוא מאוד קטן. מדובר בעשרות אלפים, לכן צריך לשים דברים בפרופורציה. דנמרק היא מדינה קטנה ודרום אפריקה היא לא מדינה עשירה. מבחינה כלכלית אין לזה כמעט השפעה ברמת המאקרו. ברמת המיקרו מפעלים ועובדים עלולים להיפגע. ולמרות הפגיעה הקטנה, מדובר בסיטואציה קשה".

     

    היקף הייצוא הישראלי לדרום אפריקה קטן למדי, לעומת היקף הייצוא לארה"ב למשל. גם הייצוא לדנמרק, מדינה בת כ-5-6 מיליון תושבים לא אדיר, מה גם שדנמרק עצמה לא נקייה משליטה בשטחים שמחוץ לגבולותיה: המדינה מחזיקה באיי פארו ובגרינלנד, שזכו אמנם לאוטונומיה, אך תלויים בדנמרק בתקציבים, מסחר וענייני חוץ וביטחון.

     

    על-פי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר בין ישראל לדרום אפריקה (כולל יהלומים) הסתכם ב-2011 בכ-538 מיליון דולר, עלייה של כ-4% בהשוואה לשנה קודמת. הייצוא הסתכם בכ-435 מיליון דולר (גידול של 4% בהשוואה ל-2010) והייבוא הסתכם בכ-103 מיליון דולר (עלייה של כ-1%).

     

    ברבעון הראשון של 2012 ירד היקף הסחר (כולל יהלומים) בין ישראל לדרום אפריקה בשיעור של 46% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ 125 מיליון דולר. סך היצוא הסתכם בכ 99 מיליון דולר, ירידה של כ 8% לעומת רבעון מקביל אשתקד. סך יבוא הסחורות מדרום אפריקה הסתכם בכ-26 מיליון דולר עלייה של כ 16% לעומת רבעון מקביל אשתקד.

     

    ענפי היצוא העיקריים לדרום אפריקה בשנת 2011 הם: יהלומים, כימיקלים וזיקוקי נפט, מכונות וציוד, מוצרי כרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכות וציוד טלקומוניקציה.

     

    דנמרק: היקף הסחר 336 מיליון דולר

    ענפי היבוא העיקריים מדרום אפריקה בשנת 2011: מזון משקאות (בשר, יינות), טבק, מתכות, כימיקליים.

     (באדיבות מכון הייצוא) (באדיבות מכון הייצוא)
    (באדיבות מכון הייצוא)

     

    הייצוא לדנמרק ב-2011 גלגל 104 מיליון דולר בשנה, ללא יהלומים, עלייה של 6% לעומת 2010. היקף הסחר (יבוא + יצוא) של ישראל מול דנמרק הסתכם ב 2011 בכ- 336 מיליון דולר, עליה של כ- 12% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בשנת 2011 הייתה דנמרק שותפות הסחר ה- 43 של ישראל.

     

    מדנמרק מייבאים ארצה, חוץ מלגו, בעיקר מוצרי תעשיות כימיות (בהיקף של 65.8 מיליון ד'), מכונות וציוד חשמלי (37.9 מיליון ד') ומזון ומשקאות (31.4 מיליון ד').

     

    ברבעון הראשון של 2012 הסתכם הסחר מול דנמרק בכ- 94 מיליון דולר, גידול של 12% לעומת רבעון מקביל.

    עיקר הייצוא: מכונות וציוד חשמלי, פלסטיק וגומי, מוצרי צמחים, מוצרי תעשיות כימיות, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרים מינרליים, מתכות פשוטות, מזון ומשקאות, אבן, גבס, מלט קרמיקה וזכוכית.

      

    בריטניה ניסתה צעד דומה ובריסל הכשילה

    בהתאחדות התעשייניות מציינים כי מדינות החברות בארגון הסחר העולמי WTO מתחייבות שלא להפלות בין מדינה למדינה, כשלכל מדינה יש סמכות לקבוע את המגבלות שלה, אך חלק מהסמכויות הועברו לשוק המשותף.

     

    ישראל חתומה גם על הסכמים נוספים, כמו הסכם סחר חופשי שיש לה עם האיחוד האירופי. מדינה בודדת לא יכולה לחרוג ממנו, שכן היא כפופה לנציבות הסחר בבריסל, אלא אם יש חקיקה שלה של תקנות שגוברות על ההסכם.

     

    "בבריסל אמורים לבדוק אם זה תואם את הכללים וההסכמים עם האיחוד האירופי", אומרים בהתאחדות התעשיינים. "היתה דרישה דומה של הבריטים בעבר, במסגרת תקנות לשעת חירום וזה לא הצליח להם, בגלל כללי אי אפלייה ואי חובת סימון מדינות מחוץ לאיחוד האירופי, אך העסק יותר מורכב מזה. צריך לראות תחת איזו רגולציה הם יעשו את זה.

     

    "הסכם הסחר החופשי לא כולל את 1967, אך יש אבחנה בין הסכם שעוסק בצרכי מס ולבין סימון מוצרים. ההנחיות של האיחוד לא מחייבות סימון לפי שטחים גיאוגרפיים, לכן אי אפשר לדרוש לסמן מוצר לפי שטח גיאוגרפי.

     

    "לגבי דרום אפריקה, הם יתקינו תקנות וצריך לראות אם הן עומדות או לא עומדות בתנאי ארגון הסחר העולמי. אנחנו עומדים בפני בעיה, וצריך לבדוק אם יש כלים משפטיים שניתן להתגונן באמצעותם ולהתקיף באמצעותם".

     

    הכתובת של סודה סטרים: איירפורט סיטי

    בינתיים, בחברות שממוקמות באזורי תעשייה בשטחים, כמו ממתקי אופנהיימר (אזור התעשייה עטרות), אחוה-אחדות (אזור התעשייה ברקן) ויקבי חברון (אזור התעשייה קריית ארבע צריכים לחשוש מהמהלך, במיוחד אם הן מייצאות לחו"ל.

     

    סודה סטרים, למשל, מייצרת את מתקני הקרבונציה שלה במפעל באזור התעשייה מישור אדומים, למרות שעל בקבוקי ומתקני החברה מוזכרת בדרך כלל הכתובת של משרדי החברה באיירפורט סיטי, מתחת לכיתוב: "מיוצר בישראל". דרום אפריקה לא רק שמהווה אחד משווקי הייצוא של סודה סטרים, אלא שגם צילינדרי החמצן של החברה ממולאים במדינה. בדנמרק, מוצרי סודה סטרים מופצים על ידי חברת אמפייר, אותה חברה שמספקת את המוצרים גם בשבדיה, שם קמה מחאה זוטא נגד החברה בעקבות הייצור שלה בשטחים.

     

    לפי דו"ח מחקר שהוציאה קולקציית נשים לשלם ופורסם באתר: "מי מרוויח", מנכ"ל סודה סטרים העולמית דניאל בירנבוים אמר בעבר בראיון לגוף תקשורת שבדי, כי יפיץ בשבדיה את המוצרים שמיוצרים בשבעת המפעלים האחרים של סודה סטרים שמייצרים את המתקנים. ל-ynet אמר לאחרונה כי אין לחברה כוונה להעביר את הייצור מהמפעל במישור אדומים. "אנו מעסיקים במפעל פלסטינים לצד אריתראים וישראלים. כולם אוהבים לעבוד בו. אם יפגעו בנו, יפגעו בהם", אמר.

     

    באותו דו"ח מחקר,צוטט דו"ח של ארגון "קו לעובד" לפיו עובדים פלסטינים בחברה התלוננו לפני מספר שנים על פיטורים תכופים ומשכורת נמוכה.

     

    אהבה: לא מתעסקים בפוליטיקה

    בחברת אהבה, שגם היא עשוייה להיפגע מהסימון סירבו להתייחס לידיעות, אולם מהמסרים שהחברה מעבירה ניכר שהחברה נלחמת בתופעה ולמרות זאת, אין כוונה להעביר את המפעל. בעבר אמרו בחברה כי המפעל בקיבוץ מצפה שלם ממוקם באזור מבודד, שאף פעם לא היתה בו התיישבות ערבית ו"לא נגזל שם דבר". היישוב הכי קרוב למפעל זה יריחו, שגם הוא רחוק מאוד. יחד עם זאת, אם יהיה הסדר מדיני כזה או אחר, באהבה טוענים שיכבדו אותו. "אנחנו בעד דו שיח ודיאלוג, אך אנחנו לא צד בעניין", מסרו בעבר. "אנחנו רוצים להתעסק רק במוצרי קוסמטיקה, אין לנו אג'נדה פוליטית".

     

    בבייגל בייגל מסרו: "איננו מכירים עדיין את ההחלטות שהתקבלו במדינות שהוזכרו, לכן אנו לא יודעים כיצד זה ישפיע, אם בכלל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אהבה. בקיבוץ מצפה שלם לא היתה התיישבות ערבית
    צילום: שי קרן
    צילום: מירב קריסטל,  Stefano bellamoli
    סודה סטרים. לא יעבירו את המפעל ממישור אדומים
    צילום: מירב קריסטל, Stefano bellamoli
    בייגל בייגל. לא בטוחים שישפיע
    צילום: אבי כהן
    מומלצים